מאמצים למניעת הקיצוץ הנרחב בתקציב מערכת הבריאות

אמש (א') ננעלה ישיבת הממשלה ללא הצבעה על הקיצוץ בתקציב 2024 בשל התנגדות חלק מהשרים לקיצוצים במשרדיהם. לגבי משרד הבריאות, מסתמן שאנשי המשרד יגיעו להסכמות עם אנשי האוצר ביחס לקיצוץ, זאת בהתערבות שר הבריאות אוריאל בוסו שסייע למנוע שינוי מבני משמעותי במשרד הבריאות, כפי שהוצע בהצעות המחליטים. במערך בריאות הנפש התקבלה תוספת חלקית ונראה שבמשרד יגיעו להסכמות עם משרד האוצר על הקיצוץ.

בעוד ישיבת הממשלה ננעלה אמש ללא הסכמות על התקציב לשנת 2024, במשרד הבריאות מעריכים כי אזרחי ישראל יהיו הראשונים להיפגע מהקיצוץ בתקציב מערכת הבריאות - הערכה העולה מדו"ח של הלשכה המשפטית של משרד הבריאות המייחס לקיצוץ פגיעה אנושה בשירותי הבריאות.

דווקא עכשיו, בעת מלחמה, כשמערכת הבריאות מתמודדת עם מספר גדול של פצועים שזקוקים לשיקום ועם עלייה חדה בפניות לטיפולים במערך בריאות הנפש, לקיצוץ תהיינה השלכות קשות על שירותי הבריאות. בין השאר יידרש צמצום כוח אדם, כולל עובדים סוציאליים, מאבטחים במרכזים הפסיכיאטריים, שירותי בריאות התלמיד, סגירת בתי ספר לסיעוד, ביטול שירותי רפואה מרחוק ושירותי רפואה ביתית ועוד.

חוות הדעת של הלשכה המשפטית במשרד הבריאות כוללת את השפעות הקיצוץ בתקציב מטה המשרד, התאגידים וסל התרופות על מערכת הבריאות. על פי הצעת האוצר, הקיצוץ המתוכנן בתקציב משרד הבריאות יהיה בסך של יותר מ-300 מיליון שקל. הערכת האוצר היא שניתן לייעל את עבודת מטה משרד הבריאות ולחסוך 150 מיליון שקל מתקציבו, שעומד על כ-1.2 מיליארד שקל וכולל כ-460 מיליון שקל לשכר והוצאות נלוות לעובדי המטה וכ-717 מיליון שקל נוספים לתקציבי תפעול, נסיעות לחו"ל, ביטחון, רכב, מחשוב ועוד.

משרד הבריאות מתנגד לשינוי התקורה המשולמת לבתי החולים על ידי תאגידי הבריאות ומבקש כי תימחק לאלתר מחוברת הצעת המחליטים. במשרד מתייחסים לחלק מהשינויים כאל שינויים מבניים, בין השאר לדרישה להוספת חשב מלווה לתאגידי הבריאות: "אנו מתנגדים לדריסת רגל נוספת של משרד האוצר במשילות על תאגידי הבריאות", נכתב בחוות הדעת.

עוד טוענים כי מדובר בקיצוץ של 65 מיליון שקל בתקציב בתי החולים הממשלתיים, בנוסף להפחתה של 20 מיליון שקל לבתי החולים העצמאיים. זאת, למרות ההשפעה הקשה של המלחמה על מצבם התקציבי. על פי חוות הדעת, קיצוץ זה יגרום לביטול שירותים דוגמת שירותי הרפואה מרחוק ושירותי הרפואה הביתית.

עוד נכתב ביחס לתאגידים כי "לא מתקבל על הדעת כי ביד אחת משרד האוצר מעכב את מתן האישורים הנדרשים לצורך פעילותם של התאגידים וביד השנייה מבקש לקבוע שורה של החלטות שעניינן פגיעה ביכולת התאגיד לשמור על איזון תקציבי ולקיים פעילות רווחית המיטיבה גם עם יכולתו של בית החולים לספק שירותי בריאות. זאת, מבלי שנעשתה עבודת מטה סדורה, בסד זמנים סביר, אשר תבחן את ההצעה לעומקה ואת השלכותיה על התאגידים ועל בתי החולים".

לגבי הקיצוץ בתקציב לסל שירותי הבריאות לשנת 2024 נכתב כי הוא יסתכם ב-108 מיליון שקל, שייעודו לתרופות לקורונה, הסעות לחולי שיקום, קוצב וגאלי לבריאות הנפש (טיפול לדיכאון עמיד), טכנולוגיות קרדיאליות ועוד.

כותבי חוות הדעת מציינים כי הקיצוץ בתקציב המטה ישתק את כל הפעילות במשרד – ממערך העבודה הסוציאלית, דרך מערך איכות הטיפול, שיפור שירותי הגריאטריה, קיצוץ בבתי החולים הממשלתיים
ופגיעה בפעילות בתי החולים הממשלתיים. "הקיצוץ יפגע בצורה אנושה בשירותים הניתנים לאזרחים שיהיו הנפגעים הישירים".

כתוצאה מהקיצוץ יופחת כוח האדם, החל מעובדים סוציאליים בקהילה, המטפלים גם באוכלוסיות המפונים ועד לשירותי בריאות התלמיד, הניתנים במסגרות החינוך; תצומצם הכשרת האחים והאחיות בישראל והקיצוץ אף יוביל לסגירת בתי ספר לסיעוד; תיפגע עבודת הסטאז'רים והאקרדיטציה של בתי החולים. הקיצוץ בתקציב המטה יגרום בנוסף להפחתת מספר המאבטחים וסיירי הלילה במוסדות הבריאות ובבתי החולים הפסיכיאטריים.

כותבי הדו"ח מציינים כי "חלק מן ההצעות אינן תורמות במאום להפחתה הנדרשת בתקציב המדינה ונראה כי טומנות בחובן ניסיון לביצוע שינויים מבניים במחטף אשר אין מקומם בתקציב הנוכחי, שמטרתו התאמה נחוצה בלבד של תקציב המדינה למלחמה".

יו"ר האיגוד לרפואת ילדים: "אל תרימו ידכם נגד ילדי ישראל"

יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, פרופ' צחי גרוסמן, פנה הבוקר (ב') בקריאת חירום לשרי הממשלה: "אל תרימו ידכם נגד ילדי ישראל והוריהם. החלטה על קיצוץ נרחב בתקציב הבריאות, ובמיוחד בתכנית הלאומית לבריאות הנפש, תותיר מאות אלפי ילדים במנהרות החשוכות של המצוקה והחרדה כתוצאה מהמלחמה. תפקידכם לסייע לכולם, לשמור על בריאותם ולהגן על נפשם. אל תפגעו בחוסן הנפשי הלאומי".

ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות, אמר הבוקר לדוקטורס אונלי: "טיוטת התקציב והקיצוצים שאותם מבקשת הממשלה לבצע בתחום הבריאות מלמדת ששום דבר לא באמת השתנה ושמערכת הבריאות לא נמצאת בראש סדר העדיפויות הלאומי. במציאות מתוקנת היו מדברים עכשיו על תוספות תקציביות במטרה לתמוך במצוקה הרבה במערכת הבריאות ובשיקום הגופני והנפשי שרבים זקוקים לו, ולא בקיצוצים שמשמעותם פגיעה ישירה וקשה ביכולותיה ותפקודה התקין של מערכת הבריאות.

"נראה שממשלת ישראל טרם הפנימה שמערכת בריאות יציבה ואיכותית היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי של ישראל, לא פחות ממערכת הביטחון", סיכם יגודה.