• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
ישראל במלחמה

בניגוד לשמועות: אין עלייה בשיעורי ההתאבדות בישראל

נתוני משרד הבריאות מעידים על ירידה בהתאבדויות בחודשים אוקטובר-דצמבר – מגמה המוסברת בלכידות חברתית בשעת חירום | לצד זאת, עלייה בפניות מצוקה ובשימוש בתרופות הרגעה

"כוחות קהילתיים, שנשענים גם על ערבות הדדית וחוסן קהילתי, מסייעים גם הם להתמודדות עם אירועי טראומה לאומיים". בתמונה: משפחה וחברים בהלוויית חייל צה"ל, דצמבר 2023. צילום: חיים כהן/ פלאש 90

בניגוד לשמועות, אין עלייה בשיעור ההתאבדויות בישראל ולהפך, המגמה תואמת מצבים של לכידות סביב מלחמות ואסונות, שבהם יורד שיעור ההתאבדויות. זהו תמציתה של הודעת הבהרה שמפרסמים הבוקר (ה') משרד הבריאות, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד, ד״ר גלעד בודנהיימר והמועצה הלאומית למניעת אובדנות בראשות פרופ' גיל זלצמן. לצד זאת צוין כי חלה עלייה בפניות מצוקה ובשימוש בתרופות הרגעה.

בהודעה לעיתונות המבקשת להזים את השמועות בדבר עלייה בשיעורי האובדנות נכתב כי "בניגוד לשמועות ודיווחים על אירועים בודדים בתקשורת ובמדיה החברתית, הנתונים לא מראים עלייה ואף מראים ירידה בהתאבדויות בישראל בחודשים אוקטובר עד דצמבר, בהשוואה לחודשים אלה בשנים האחרונות, כולל שנות הקורונה. על פי הנתונים, השיעור נמוך מהממוצע החודשי גם בשאר חודשי השנה".

עוד נכתב בהודעה כי המידע מתבסס על נתוני המכון לרפואה משפטית, אליו מגיעים מרבית ממקרי ההתאבדות כל שנה, ומהדיווחים מבתי החולים בעניין, וכי מאז השבעה באוקטובר נערך מעקב בנושא על ידי משרד הבריאות, האגף לבריאות הנפש והמועצה הלאומית למניעת אובדנות, צוות מומחים מהאקדמיה, מערכת הבריאות, משרדי הממשלה ועמותות מטופלים ומשפחות.

ד״ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. צילום: דוברות משרד הבריאות

המגמה של ירידה בשיעור ההתאבדויות מוכרת מישראל ומהעולם בעת מלחמות ואסונות טבע ומוסברת בלכידות החברתית בשעת חירום ובקשב של האדם הסובל מכאב נפשי לאיומים החיצוניים ולהישרדות, ולא לאיומים הפנימיים. נתונים המציגים מגמה דומה הוצגו על ידי גופים נוספים למועצה הלאומית למניעת אובדנות.

עוד נכתב כי ״הרוח הישראלית״ מאפשרת לרוב האוכלוסיה התמודדות עם אירועים קשים בעזרת מנגנוני החוסן הטבעיים הקיימים בנפשו של כל אדם. כוחות קהילתיים, שנשענים גם על ערבות הדדית וחוסן קהילתי, מסייעים גם הם להתמודדות עם אירועי טראומה לאומיים.

"באופן נורמלי, לאחר טראומה ישנם סימפטומים שונים שככל שהם מתמשכים, יש לפנות לקבלת טיפול רגשי מוקדם ככל האפשר, שמסייע בהפחתת מצוקה נפשית ובחזרה מהירה יותר לתפקוד. התערבות ראשונית יכולה הרבה פעמים למנוע התפתחות של תסמינים פוסט טראומטיים, ולכן היא חשובה ביותר", צוין. משרד הבריאות תגבר וממשיך לתגבר את מערכי הסיוע הנפשיים לכלל האוכלוסיה.

פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות. צילום: דוברות הכללית

ד״ר בודנהיימר הדגיש כי הנתונים לא נועדו להפחית מעוצמת הקושי שכולנו חווים, אלא מחזקים את ההבנה שהנפש שלנו יודעת לגייס כוחות להישרדות ולהתמודדות. "כולנו נדרשים לאחריות כדי לאפשר לנפש הפוגה: לחזור לשגרה ככל הניתן, לצפות בחדשות במידה ולהימנע מצפייה בזוועות, ולא להיחפז למסקנות או ידיעות שעלולות להגביר את הייאוש במקום את התקווה".

פרופ׳ זלצמן אמר כי ״לצד נתונים אלה הוצגו למועצה נתונים של עלייה ניכרת בפניות מצוקה לקווים חמים של ער״ן וסה״ר בעשרות אחוזים, עלייה בפניות לסיוע בקופות החולים ובשימוש בתרופות הרגעה ונוגדי חרדה. העלייה הזו עלולה לבשר שינוי מגמה בתום הלחימה ומצריכה מודעות והיערכות  מוגברת של שירותי הייעוץ ובריאות הנפש בכל המערכת".

נושאים קשורים:  משרד הבריאות,  אובדנות,  ישראל במלחמה,  חדשות,  פרופ' גיל זלצמן,  ד״ר גלעד בודנהיימר,  תרופות הרגעה
תגובות
אנונימי/ת
05.01.2024, 21:11

השמועות היו על שיעור גבוה של אובדנות בקרב הניצולים, לא בקרב האוכולסייה הכללית.