• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
ישראל במלחמה

זירת הקרב המדעית: הקהילה הרפואית בישראל נלחמת על מקומה

ביטול מחקרים קליניים, ירידה בהזמנות לכנסים, דחיית מאמרים בכתבי עת וביטול פרויקטים משותפים – מומחים מדברים על השלכות הדרת הרופאים הישראלים מהזירה הבינלאומית

ד"ר אורן כספי, מנהל יחידת אי ספיקת לב ברמב"ם, יו"ר האקדמיה הלאומית הצעירה לרפואה ומדע. "יצאנו מגדרנו כדי לשמר את הקשרים". צילום: דוברות רמב"ם

הכתף הקרה שספגו רופאים ישראלים מעמיתיהם בעולם המערבי לא מרתיעה אותם. לאחר שספגו את העלבון הם יוצאים במתקפה פרואקטיבית לשמר את מעמדה של הרפואה הישראלית והחדשנות המיוחסת לה. גלי וינרב הקדישה לתופעה, שלה השלכות כלכליות ואחרות, כתבה בגיליון סוף השבוע של גלובס.

המרואיינים בכתבה מספרים על ביטול ודחיית מחקרים קליניים, על ירידה בהזמנות לכנסים, דחיית מאמרים בכתבי עת מקצועיים וביטולים של פרויקטים משותפים. פרופ' ענת לבנשטיין, סמנכ"לית שירותים אמבולטוריים ומנהלת מערך עיניים ב"איכילוב", מספרת לדוגמה: "אני רגילה להסתובב בכנסים בביטחון. עבדתי קשה כדי להפוך לגורם מוביל בתחומי, וההערכה שאני מקבלת היא בהתאם. אבל בכנס המקצועי האחרון, התרשמתי שיש עניין סביב הישראליות שלי. זה משפיע על כל ההרגשה".

כפי שפורסם בדוקטורס אונלי, בבדיקה שערך פרופ' מאיר פוגטש מאוניברסיטת חיפה נמצא כי בין 1 בינואר עד ל-10 בדצמבר השנה בוצעו בבתי החולים בישראל 167 מחקרים קליניים בלבד, לעומת תקופה מקבילה בשנת 2020 שבה בוצעו 284 מחקרים. עוד דווח על ירידה של 70% בהתחלות של ניסויים קליניים חדשים באוקטובר ובנובמבר 2023 - 18 מחקרים בלבד בהשוואה ל-42 מחקרים בתקופה המקבילה אשתקד.

אי השתתפות במחקרים פוגעת ביוקרתם של המוסדות המודרים, ולא רק זאת אלא שניסויים קליניים מאפשרים לטפל בחולים חינם לפני כולם ובטכנולוגיות שלפעמים מצילות חיים. בתי חולים חדשניים, המדורגים גבוה במדדים בינלאומיים, מקבלים תרומות רבות יותר.

משמעותה של ירידה בשיתופי פעולה במחקרים קליניים מיתרגמת מבחינה כלכלית לכ-3% מהכנסות בתי החולים. על פי הכתבה, מחקרים קליניים הכניסו לבתי החולים בישראל 822 מיליון שקל בשנת 2021, ויחד עם מענקי מחקר - רובם מגיעים מחו"ל, מקורות ההכנסה החיצוניים הללו הם כ-9% מתקציבי בתי החולים.

בכתבה מרואיין ד"ר אשר שלמון, מנהל האגף ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, שמעריך כי הפגיעה בשנת 2023 תעמוד על 20% ירידה בפעילות הבינלאומית ואומר כי המשרד עושה מאמצים על מנת להתאושש מהר.

ד"ר אורן כספי, מנהל היחידה לאי ספיקת לב ברמב"ם ויו"ר האקדמיה הלאומית הצעירה לרפואה ומדע, המרואיין אף הוא לכתבה, סיפר כי "ב-7.10 קיבלנו יחד עם המון תמיכה גם הודעות על הפסקה חד צדדית של מחקרים, כי 'אולי לא תהיו פנויים'. נאלצנו להיכנס ל'טורבו' ולהגיד שאנחנו כאן וממשיכים. הצלחנו לשמר 38 מתוך 40 פרויקטים שכבר היו בסיכון. ממש יצאנו מגדרנו כדי לשמר את הקשרים ולהציע כמה שיותר שיתופי פעולה. גם אנשים שלנו, שעברו אובדנים לא פשוטים, לקחו חלק במאמץ הזה".

הכתבה מתייחסת גם למאמצי ההסברה של רופאים ישראלים בכל הזירות הרלוונטיות לקהילה המקצועית הבינלאומית, כפי שפורסם בדוקטורס אונלי חודש לאחר תחילת המלחמה.

עד כמה רחוק תלך התופעה הזו? ד"ר כספי מציין כי "יותר מ-70% מהחדשנות בתחום אי־ספיקת הלב מגיעה מישראל. אני לא חושב שמישהו רוצה לוותר עלינו בתחום הזה".

נושאים קשורים:  ד"ר אשר שלמון,  פרופ' ענת לבנשטיין,  ד"ר אורן כספי,  מחקרים קליניים,  רפואה בישראל,  חדשות,  ישראל במלחמה,  כנס רפואי
תגובות
אנונימי/ת
01.01.2024, 20:40

אנטישמיות לשמה