השעונים החכמים קבעו: שיא ישראלי במתח נפשי

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב וחברת Wizermed בחן באמצעות שעונים חכמים ואפליקציה ייעודית את השינויים במדדים הנפשיים והפיזיולוגיים כתוצאה מאירועי 7 באוקטובר.

מהמחקר עולה כי מאז האירועים חלה עלייה דרמטית ברמת המתח הנפשי המדווחת של האזרחים (ערך מקסימלי של 3.45 בסולם של 1-5), גבוהה הרבה יותר ממשברים גדולים אחרים שחווינו בשנים האחרונות, למשל מגיפת הקורונה (ערך מקסימלי של 2.44), מבצע שומר חומות (ערך מקסימלי של 2.94), השבתת המשק במסגרת המחאה נגד המהפכה המשפטית (ערך מקסימלי של 2.6) ועוד.

מדובר במחקר פרוספקטיבי שהחל בנובמבר 2020 ובמסגרתו כ-5,000 איש צוידו בשעונים חכמים ואפליקציה ייעודית שניטרו מדי יום את השינויים שלהם במדדים הנפשיים והפיזיולוגיים.

בנוסף, החוקרים ערכו סקר ייעודי בקרב המשתתפים הנ״ל ובקרב 2,537 משתתפי פאנל המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת, שכלל שאלונים מתוקפים על פוסט טראומה וחרדה קלינית וכן שאלות על צריכת חדשות וסרטוני זוועה בשבוע שלאחר 7 באוקטובר.

מנתוני המחקר הפרוספקטיבי עולה בנוסף כי מאז המלחמה, חלה ירידה ניכרת ברמת מצב הרוח המדווחת של המשתתפים (מ-3.67 ל-2.81 בסולם של 1-5), בפעילות הגופנית כפי שבאה לידי ביטוי במספר הצעדים היומי (מ-7,881 ל-6,110 צעדים ביום) ובאיכות השינה המדווחת (מ-3.5 ל-3.11 בסולם של 1-5), שלוותה בעלייה ניכרת בזמן הערות במהלך השינה (מ-591.91 ל-681.17 שניות).

מנתוני מחקר הפאנל עולה שכ-23% מהאוכלוסיה היהודית הבוגרת שלא נחשפה באופן ישיר לזוועות 7 באוקטובר סובלת, על פי השאלון, מפוסט טראומה (לעומת 4.5% בלבד שאובחנו עם פוסט טראומה לפני פרוץ המלחמה). לשם השוואה, החוקרים מציינים שבאירוע הטרור של 9.11 (נפילת התאומים בארה"ב), רק 7.5% מהאוכלוסיה בניו יורק אובחנו עם תסמיני פוסט טראומה.

כמו כן נמצא במחקר כי כ-55% מהאוכלוסיה סובלת מחרדה קלינית ברמות שונות וכ-23% מחרדה קלינית ברמה בינונית או גבוהה. מהפילוח של החוקרים עולה כי השכיחות של פוסט טראומה גבוהה יותר בקרב צעירים, נשים ובאוכלוסיה מסורתית וחילונית.

בשונה מאירועי ה-9.11, אז אמצעי המדיה היו מוגבלים מאוד, אירועי 7 באוקטובר תועדו והופצו באמצעי מדיה שונים בזמן אמת. במחקר זה בדקו החוקרים גם את הקשר בין אופי השימוש באמצעי המדיה בשבוע שלאחר 7 באוקטובר ומצאו כי קיים מתאם גבוה בין צפיה בסרטוני זוועה וצפייה ממושכת בחדשות בשבוע הראשון שלאחר 7 באוקטובר לבין התפתחות פוסט טראומה בהמשך.

לדוגמה, שכיחות הפוסט טראומה בקרב משתתפים שלא צפו בחדשות ולא נחשפו לסרטוני זוועה כלל עמדה על 7.02%, בעוד שהשכיחות אצל משתתפים שצפו מעל בחדשות מעל שמונה שעות ביום ונחשפו ליותר מחמישה סרטוני זוועה עמדה על 32.21%.

באופן מעניין, נמצאו מספר סממנים מקדימים שיכולים להצביע על התפתחות של פוסט טראומה בעתיד. כבר בשבוע הראשון שלאחר אירועי 7 באוקטובר ניתן היה להבחין כי משתתפים שאובחנו לאחר מכן עם פוסט טראומה על פי השאלון הציגו עלייה גדולה יותר ברמת המתח המדווחת לעומת תקופת שגרה, בהשוואה למשתתפים שלא אובחנו עם פוסט טראומה (עלייה של 1.32 לעומת 0.82, בסולם של 1-5). כמו כן הם הציגו ירידה חדה יותר ברמת המצב רוח המדווחת (1.31 לעומת 0.79 בסולם של 1-5), ירידה פעילות גופנית כפי שבאה לידי ביטוי במספר הצעדים היומי (2,116 לעומת 1,637 צעדים), ירידה באיכות השינה המדווחת (0.78 לעומת 0.32 בסולם של 1-5) וירידה משך השינה המדווח (33 דקות לעומת 9 דקות) לעומת תקופת השגרה.

לדברי פרופ' ארז שמואלי, אחד ממובילי המחקר, ״במציאות של ימינו, כשמידע גרפי מפורט ולא מצונזר כמו סרטוני זוועה מופץ ללא הרף באמצעי המדיה השונים, שיעורי הפוסט טראומה בקרב אלה שלא נחשפו ישירות לאירועים הטראומטיים הוא הרבה יותר גבוה מבעבר.

"זיהוי מוקדם של פוסט טראומה הוא הכרחי, שכן התערבות וטיפול מוקדמים הוכחו כאפקטיבים בהתמודדות עם ההשפעה הראשונית של האירוע הטראומטי ובהפחתת הסיכויים להתפתחותה של פוסט טראומה כרונית בהמשך. לטכנולוגיה לבישה כמו שעונים חכמים ולשאלונים יומיים פשוטים, כמו אלה שהוצגו במחקר זה, יש פוטנציאל מהפכני לניטור וזיהוי מוקדם של פוסט טראומה״.

המחקר נערך בהובלת פרופ' שמואלי ופרופ' דן ימין מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב וחברת Wizermed, ד"ר מירב מופז, מתן יחזקאל ורון אליאס מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, וד״ר שחר לב ארי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. המחקר מומן על ידי הקרן הלאומית למדע ובסיוע מערך הדיגיטל הלאומי.