בעבר בחנו את הקשר בין הרכב המיקרוביוטה של המעי לבין שרידות לאחר השתלת מח עצם מתורם זר (allogenic Hematopoietic Stem Cell Transplantation - allo-HSCT) במבוגרים. מחקרים דומים שבוצעו בילדים מסופקים האם קשר זה קיים גם בילדים העוברים allo-HSCT.
עוד בעניין דומה
דגימות צואה מעוקבה משולבת של 90 ילדים שעברו allo-HSCT נבחנו בשיטת ריצוף שעתוקי של 16 S RNA ריבוזומלי על מנת לאפיין את המיקרוביוטה של המעי ולהעריך את המגוון בעזרת מדד שנון (Shannon Index). החוקרים אפיינו את המבנה האקולוגי של המיקורביוטה של המעי בעזרת שיטת Global-to-Local networking. הנבדקים רובדו לשתי קבוצות על פי שונות המיקרוביוטה, בשתי נקודות זמן: לפני ההשתלה ולאחר קליטת נויטרופילים.
תוצאות המחקר הדגימו כי בנבדקים שהציגו שונות גדולה יותר במיקרוביוטה של המעי לפני ההשתלה נצפתה הסתברות גבוהה יותר לשרידות כוללת (88.9±5.7% לעומת 62.7±8.2%; p=0.011) והיארעות נמוכה יותר של מחלת שתל מול מאחסן חריפה (acute Graft versus Host Disease - aGVHD) בדרגה 2-4 ובדרגה 3-4. לא נצפה הבדל משמעותי מבחינת שרידות ללא הישנות (80±6% לעומת 55.4±10.8%; p=0.091). בקבוצה עם מגוון גדול יותר של חיידקי מעי הודגמו כמות יחסית גדולה יותר של חיידקים מעודדי בריאות, כגון Ruminococcaceae, Oscillospiraceae. לעומת זאת, בנבדקים עם מגוון נמוך של חיידקי מעי, הודגמו שיעורים גבוהים יחסית של אנטרוקוקיים ואנטרובקטריצאה. ניתוח רשתות זיהה כי בנבדקים עם מגוון גדול של חיידקי מעי, החיידקים העיקריים הינם אלו המייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת, כגון Blautia,יFaecalibacterium,י Roseburia ו-Bacteroides. לעומת זאת, בנבדקים עם מגוון נמוך של חיידקי מעי, החיידקים העיקריים הינם אנטרוקוקוס, אשריקה-שיגלה ואנטרובקטר.
מסקנת החוקרים הייתה כי מגוון והרכב חיידקי המעי בילדים לפני השתלת מח עצם נמצאים במתאם עם שרידות לסבירות לפתח aGVHD.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
