חשש: שיעורי ההתחסנות הנמוכים לשפעת יגרמו לעומס בבתי החולים

ועדת הבריאות של הכנסת דנה אתמול (ב') בנושא מניעת שפעת בישראל, בדגש על חיסון בני 65 ומעלה. מנתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי בחורף אשתקד (2023-2022) אושפזו בישראל 7,287 חולים מאומתים לשפעת, 266 (כ-3.6%) מהמאושפזים המאומתים לשפעת נפטרו וכ-80% מהנפטרים היו בגיל 65 ומעלה.

יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי, אמר בדיון כי המשמעות של אשפוזי שפעת בזמן מלחמה מסוכנת שכן היא עלולה להעמיס על בתי החולים. הוא קרא למשרד הבריאות לתמרץ את קופות החולים לרכוש כבר כעת את חיסוני השנה הבאה, המעודכנים יותר, ולעודד את האוכלוסיה שבסיכון להתחסן.

עיון במסמך מרכז המידע והמחקר של הכנסת מגלה כי אין בהירות לגבי מי אחראי לחיסון נגד שפעת. בעוד בקופות החולים סבורים שמדובר באחריות של משרד הבריאות, במשרד הבריאות אומרים כי קופות החולים אחראיות רק על חיסוני בני 65 ומעלה ולמי שנמצא בקבוצת הסיכון וכי מדובר ב-1.2 מיליון בני 65 ומעלה ועוד כמיליון חולים כרוניים מתחת לגיל זה.

מקור: מרכז המידע והמחקר של הכנסת

עוד עולה כי בשנת 2022 העביר משרד הבריאות לקופות החולים תמיכה לצורך חיסוני השפעת בסך כ-24.3 מיליון שקל, אך כמה מהקופות טוענות כי סכום התמיכה שמעמיד המשרד לרשותן אינו מכסה את עלות רכש החיסונים לשפעת. זאת, בעיקר כשמדובר בחיסון המוגבר, שיעילותו בעיקר לאוכלוסיה המבוגרת מוערכת ב-24% יותר הגנה נגד תחלואה ו-12% הגנה נגד אשפוז מזו של החיסון הסטנדרטי ועלותו בהתאם, פי 5%-4% יותר.

בין השאר עלו השאלות: האם יש לקופות החולים את כוח האדם הנדרש למבצע חיסונים מקיף וזאת על רקע האתגרים שיוצרת המלחמה עבור מערכת הבריאות; כיצד ניתן לעודד את התחסנות האוכלוסיה בתקופת מלחמה ולהפחתי את העומס על המחלקות הפנימיות, שכן נושא השפעת עלול להיראות זניח יחסית לחלק מהמבוטחים בתקופה זו וייתכן שיש עייפות בקרב הציבור מנושא החיסונים.

סוגיה חדשה נוגעת לקשיים העולים מהצורך לחסן את אוכלוסיית המפונים, שחלקם חיים בתנאים שעלולים לעודד הדבקה בשפעת כגון חדרי מלון צפופים.

פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, ציין שיש חובה ליזום חיסון המוני, כיוון שהציבור "עייף" מחיסוני הקורונה ולא מודע דיו לסיכוני השפעת.

ליאור ברק, סמנכ"ל משרד הבריאות, השיב כי חיסוני השפעת נמצאים בסל התרופות וכי המשרד תומך תקציבית בקופות החולים כדי שלא יגבו השתתפות עצמית מהמבוטחים. לדבריו, המשרד מעודד ומתמרץ את הקופות לחסן גם אוכלוסיות שאינן בסיכון, ומוקדם ככל הניתן. המשרד מממן את החיסונים ב-150 מיליון שקל לכל האוכלוסיה, וכל הקופות עוברות בין המלונות ומציעות למפונים להתחסן.

ד"ר רועי סינגר, מנהל האגף לאפידמיולוגיה במשרד, הוסיף כי החיסון הנוכחי עדיין סביר, ואילו פרופ' גליה רהב, יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות, טענה מנגד כי מומחים רבים בעולם ממליצים כבר על החיסון החדש וכי מדינות רבות כבר משתמשות בו.

לפי המרכזים האמריקאיים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), יעילות החיסונים במניעת תחלואת שפעת נעה בין כ-40% ל-60% בקרב האוכלוסיה הכללית, בתנאי שהחיסונים הזמינים תאמו לנגיפי השפעת הנפוצים והיעילות תלויה גם בגורמים נוספים ובהם גיל המתחסן ומצבו הבריאותי. יעילות החיסונים יורדת בקרב בני 65 ומעלה, אך היא עדיין משמעותית. נוסף על מניעת הדבקה, החיסונים מסייעים גם בצמצום תחלואה חריפה, אשפוזים ותמותה. באתר משרד הבריאות נכתב כי חיסון נגד שפעת מפחית עד לחצי את שיעורי התמותה בקרב מבוגרים.

מבצעי חיסוני השפעת השנתיים מתחילים בספטמבר, אך השנה דיווחו בקופות על ירידה של 20%-30% בשיעור המתחסנים וכשמדובר בבני 65 ומעלה, מסתבר שרק 41% מהם התחסנו בחורף הנוכחי, מול כ-49% בעונה שעברה. הירידה בשיעור המתחסנים, על פי מרכז המחקר והמידע, עומדת בקרב האוכלוסיה הכללית על כ-3% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה ובקרב בני 65 ומעלה יש ירידה חדה יותר של יותר מ-8%.

יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, פרופ' אביש אליס, סבור כי שיעורי חיסון נמוכים עלולים להביא לעלייה בתחלואת השפעת, לגידול באשפוזים במחלקות הפנימיות ולעומס ניכר על מערכת הבריאות, שאותו יש למנוע בשגרה ובוודאי בתקופת המלחמה הנוכחית. לכך יש להוסיף כי בשנים האחרונות הצטרפה לתחלואת החורף הרגילה גם מחלת הקורונה, התורמת גם היא לעומס על מערכת הבריאות.