המאבק הניטש בזירת כתבי העת הרפואיים בנושא המלחמה אינו פוסח על כתב העת הרפואי המוביל The Lancet. חיפוש פשוט בגוגל של כל מה שעלה בכתב העת עם המילה Israel בשבוע האחרון מעלה שורה של מאמרים הן של רופאים ישראלים והן מאת רופאים מהקהילה הרפואית הבינלאומית בנושא.
עוד בעניין דומה
השבוע פרסם עורך כתב העת ואחד המומחים המובילים בעולם ברפואה הציבורית, פרופ' ריצ'ארד הורטון, מאמר מערכת התומך בישראל אך קורא לדיאלוג במקום המשך הלחימה. במאמרו מוקיע פרופ' הורטון את חמאס, מעיד על מה שראה בביקורו בעזה ומצביע על חוסר הסימטריה של המפגינים נגד ישראל: "המפגינים בבירות המערב אינם מבינים את תרבות הטרור שמקרין חמאס כמעט על כל היבט של החיים בעזה", הוא כותב.
"צעדות למען פלסטין מתקיימות ברחבי העולם. אנשים מוחים על החמרה במשבר ההומניטרי בעזה ועל מקרי המוות המצטברים של פלסטינים מהמשך ההפצצות הישראליות, אבל מה שמפתיע הוא כמה מהר שכחנו את אימת הפיגועים של חמאס ב-7 באוקטובר 2023", פותח פרופ' הורטון את המאמר.
"מדעני זיהוי פלילי ישראלים עדיין מנסים לזהות את הגופות החרוכות של הנשרפים במהלך הפלישה הפרועה של חמאס לישראל. ילדים והוריהם הוצאו להורג, קיימות עדויות לעינויים ונמנו 222 בני ערובה, 30 מהם ילדים או מתבגרים. חמאס טוען שהוא לא הורג אזרחים בכוונה. ברור שזה שקר. אף אחד לא יכול להצדיק את מעשיו כהתנגדות לגיטימית". לדבריו, "זה היה טרור טהור ופשוט. כפי שכתב איגוד ראשי האוניברסיטאות בישראל, מה שקרה ב-7 באוקטובר לא היה 'עוד אירוע אחד' בסכסוך המתמשך בין ישראלים לפלסטינים. זה היה 'מעשה של אלימות ברברית יחידה שיש לוותר עליה לחלוטין'".
פרופ' הורטון תוהה "למה אין צעדות לקריאה להפסקת השלטון האלים של חמאס בעזה? מדוע אין הפגנות על האלימות האכזרית שהופעלה על ילדים, נשים וגברים חפים מפשע ב-7 באוקטובר? חוסר הסימטריה המטרידה הזו של הזעם מחליש את הטיעון של הקוראים להפסקת אש בין ישראל לחמאס", הוא כותב.
עורך The Lancet משתף במה שראו עיניו בביקורו בעזה קודם למלחמה: "ראיתי מרפאות רפואיות מעוטרות בתמונות של לא רק יאסר ערפאת, אלא גם של סדאם חוסיין ואוסאמה בן לאדן. הלכתי ברחובות שבהם תמונות של 'קדושים' בבגדי קרב ועם מקלעים מוחזקים על החזה שלהם השפילו מבט על ילדים שהולכים לבית הספר. גברים בבלקלאווה נושאי רובי סער צעדו באין מפריע. זו הסביבה שחמאס יצר ולתוכה נולד כל דור חדש של ילדים בעזה. זוהי סביבה שמטפחת ומפיצה טרור".
למרות כל הדברים הללו, פרופ' הורטון סבור שתכניתה של ישראל לפתוח במתקפה קרקעית, שעשויה לחסל פיזית את חמאס, לא תצליח מבחינה מדינית. "ככל שיגדל מספר האזרחים הפלסטינים המתים, כך יגדל מספר המקצינים בקרב הצעירים העזתים שיהיו מוכנים להקריב את חייהם כנקמה. אנחנו יודעים מי יהיו הקורבנות העיקריים של מלחמה קרקעית - נשים וילדים".
הוא מוסיף ומציין כי ההשפעות העקיפות, עקירה, שיבושים באספקת המים והחשמל, תת תזונה, מחלות זיהומיות וכרוניות והידרדרות בבריאות הנפש יפלו על מערכת בריאות לקויה ומדולדלת מלכתחילה, כולל מצבים של אנמיה בילדות, טיפול לא אופטימלי באמהות, שירותי בריאות נפשיים לקויים, בקרת זיהומים חלשה ומחסור בויטמינים".
פרופ' הורטון מתייחס גם לפיצוץ שאירע בבית החולים אל-אהלי ומציין כי הוא לא רק מבשר טראגי של העתיד לבוא. הוא מזכיר את המאמר של פול וייז ועמיתיו ב- The Lancet משנת 2021, המתייחס לשלושה עקרונות מלחמה צודקת: ראשית, עקרון הדרת כל הלא לוחמים. שנית, עקרון המידתיות: אסור שהפגיעה באזרחים או במבנים אזרחיים תהיה מוגזמת בהשוואה לכל יתרון צבאי צפוי. שלישית, עקרון ההכרח הצבאי: כדי להגן על מי שאינם לוחמים, יש לבחור באמצעי ההתקפה הפחות מזיקים.
את מאמרו הוא מסכם בקריאה לפתרון של דיאלוג: "האקדמיות הלאומיות לרפואה ולבריאות הציבור, יחד עם קלינאים רבים, מתחננים להגנה על עובדי בריאות ואזרחים בעזה ובישראל. ועדת Lancet האחרונה לשלום באמצעות שוויון בריאות ושוויון מגדרי דיווחה על ראיות המראות שחברות המעורבות בסכסוך יכולות להגיע לשלום מתמשך על ידי הכרה בכבוד הדדי ובפוטנציאל של חיי אדם. לפלסטינים ולישראלים מגיעה אלטרנטיבה לסכסוך, לחוסר היציבות ולחוסר השוויון. למנהיגים הפוליטיים שלהם יש הזדמנות, גם בעיצומה של מלחמה, לבחור בדיאלוג במקום אלימות".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
