האיסור להכניס מזונות אלרגניים למוסדות הלימוד – גנים ובתי ספר אינו חיוני, כך על פי גילוי דעת של האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה שהתפרסם אמש (ג'), כשבוע לפני תחילת שנת הלימודים.
עוד בעניין דומה
האיגוד ממליץ לאמץ את הגישה הבינלאומית וקורא שלא לאסור באופן גורף על הכנסת מזונות אלרגניים לבתי הספר. בעמותת יה"ל, המייצגת הורים לילדים אלרגיים למזון, זועמים: "אם מישהו חושב שנפקיר את הילדים שלנו בג'ונגל שמכונה גן או בית ספר, במערכת החינוך הישראלית, הוא או תמים מאוד או מנותק באופן מסוכן".
על פי גילוי הדעת של רופאי האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה, שתי ההנחות שהובילו את האיסור להכנסת מזונות אלרגניים למוסדות הלימוד, האחת על פיה ייתכנו תגובות קשות של ילדים עם אלרגיה למזון בעקבות מגע או הרחה של מזון אלרגני, והשנייה שאיסור כזה יפחית את הסיכון לתגובות אלרגיות מסוכנות בבית הספר – התבררו בשנים האחרונות בעולם כמוטעות.
עוד מוסבר בנייר העמדה כי האיגודים הבינלאומיים לאלרגיה (האמריקאי, האירופאי והאוסטרלי) פרסמו בשנים האחרונות ניירות עמדה שממליצים לא לאסור על הכנסת מזונות אלרגניים לגנים ולבתי ספר (למעט בתינוקות ובילדים קטנים, או בילדים עם עיכוב התפתחותי).
פרופ' ארנון אליצור, יו"ר האיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ומנהל המכון לאלרגיה, אימונולוגיה וריאות ילדים במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), בעצמו הורה לשני ילדים עם אלרגיה למזון, מסביר כי ילדים עם אלרגיה למזון לא נמצאים בסיכון לתגובות רב מערכתיות או קשות בשל מגע או הרחה של מזונות אלרגניים, למעט במקרים של אלרגיה לדגים.
פרופ' ארנון אליצור, יו"ר האיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית. "הילד האלרגי תלוי בעיקר בעצמו, יש לו כוח ושליטה באלרגיה". צילום: דוברות "שמיר"
לדבריו, העובדה שילדים אחרים סביבו אוכלים את המזון אליו הוא אלרגי אינה מסכנת את הילד האלרגי, כל עוד הוא מבין שעליו להקפיד לאכול את המזון שלו. "המשמעות היא, שהילד האלרגי תלוי בעיקר בעצמו, יש לו כוח ושליטה באלרגיה, והידיעה הזו יכולה לסייע בהפחתת חששות", הסביר פרופ' אליצור.
הורים לילדים אלרגים למזון: "לא נפקיר את ילדינו"
מעמותת יה"ל, העמותה לאלרגיות מזון, המייצגת את ההורים לילדים אלרגים למזון, הגיבו בזעם לדברים: "שוב אצה לאיגוד הרופאים הדרך לספר כמה אנחנו היסטריים במקום לדאוג לביטחון ולחיים של הילדים שלנו. אם מישהו חושב שנפקיר את הילדים שלנו בג'ונגל שמכונה גן או בית ספר, במערכת החינוך הישראלית, הוא או תמים מאוד או מנותק באופן מסוכן.
"הרופאים טועים לחשוב שהתמודדות עם אלרגיה למזון נגמרת כשהילד יוצא מהמרפאה שלהם, אחרי ביקור של שבע דקות מתחת לניאון, בעוד ההתמודדות האמיתית רק מתחילה שם. ההשוואה לנעשה בעולם מנותקת לחלוטין מהמציאות. ואם כבר משווים, אז גם ביחס של ילדים-אנשי צוות, בעובדה שבבתי הספר בעולם יש איזורי אכילה מוגדרים ומופרדים, יש חוקים ואחריות של צוותי חינוך.
"לילדים שלנו", טוענים ביה"ל, "מגיע ללכת לבית הספר ולחזור הביתה בשלום. במקום לדאוג לכל אלה וגם לתקנות סימון מזון, להעלאת המודעות, לפיקוח על הכשרות והדרכות של צוותי חינוך וצוותים רפואיים, עסוקים הרופאים בנסיונות מוזרים ללמד אותנו איך לגדל את הילדים שלנו. עם כל הכבוד, ויש הרבה, דעתם של הרופאים על איך נכון להתנהל בבית הספר, לא רלוונטית ולא בתחום עיסוקם. ככלל, אנחנו ממליצים שרופאים יעסקו ברפואה וישאירו לנו את ההתנהלות היומיומית המורכבת, שאינה מעניינם".
בתגובה לדברים מסרו באיגוד הישראלי לאלרגיה ולאימונולוגיה כי רופאים עוסקים גם בהיבטים פסיכולוגיים ובריאותיים אחרים: "כמו כלל איגודי רופאי האלרגיה והאימנולוגיה בעולם, גם בישראל, חובתנו המצפונית והמקצועית כרופאים לבטא את עמדנו בנושאי מדיניות ציבורית בתחום עיסוקנו.
"לכל מחלה כרונית - כולל אלרגיה למזון, יש השלכות בריאותיות ופסיכולוגיות המשפיעות על תפקודו והתנהלותו של המטופל. תפקידנו כרופאים לא מסתכם בבדיקה, במתן אבחנה ובטיפול תרופתי. אנו רואים את יעודנו המקצועי גם בהדרכה ובהתייחסות לכלל רבדי החיים של המטופל ולהשלכות מחלתו על חייו.
"ילדים עם אלרגיה למזון לא נמצאים בסיכון לתגובות רב מערכתיות או קשות - בשל מגע או הרחה של מזונות אלרגניים. עובדה זאת מוכחת מעל לכל ספק. אסור שהחשש מנגיעה או הרחה של מזון אלרגני ישמש כבסיס לקביעת מדיניות.
"כשם שלא יעלה על הדעת למנוע או לתקוף רופאי משפחה, ילדים, בריאות הציבור וכך הלאה, על הדרכה בנושאי תזונה ואורח חיים בריא, על הפסקת עישון, על התנהלות נכונה עם מחלת הסוכרת, על שילוב פעילות גופנית לאחר אירועי לב וכך הלאה, לא יעלה על הדעת שמומחי האלרגיה לא ידריכו או יביעו עמדה מבוססת ניסיון ביומיום, מחקר ומדע".
עוד ציינו רופאי האלרגיה כי "קביעת מדיניות רפואית ציבורית נעשית בחזית אחת עם גורמי המקצוע במשרדי הבריאות והחינוך.
"אנו כאיגוד, כמו עמיתנו בארה"ב, באירופה ובשאר העולם קוראים להורים לילדים אלרגים להקפיד על מעקב קבוע אצל רופא מומחה באלרגיה; להביא לבית הספר מכתב המפרט את האלרגיות של הילד וכן תכנית פעולה לטיפול - במקרה של תגובה אלרגית למזון; להדריך את צוות בית הספר על אלרגיה למזון וטיפול בתגובות אלרגיות; האיגוד קורא למנהלי בתי הספר לוודא שיש ברשותם מזרקי אפיפן ובתוקף בהמשך לחוק שעבר לאחרונה על פיו בתי ספר צריכים להיות מצוידים במזרקי אפיפן.
"בד בבד קורא האיגוד להורי הילדים האלרגים לוודא שהם מצוידים תמיד בתיק במזרק אפיפן אישי בתוקף. האיגוד מדגיש כי אם חלילה מתגלה במהלך השנה תגובה אלרגית רב מערכתית אצל ילד – הטיפול היעיל ביותר הוא הזרקת אפיפן. אם יש ספק לגבי חומרת התגובה – יש להזריק אפיפן".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
