עתירה ראשונה לבג"ץ נגד ביטול חוק עילת הסבירות: מסיר הגנה ממגיפת העישון

המיזם למיגור העישון עתר אתמול (ב') לבג"ץ נגד החוק לביטול עילת הסבירות שעבר אתמול בכנסת. העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד אפי מיכאלי, טוענת כי התיקון יסיר את ההגנה המשפטית על בריאות הציבור ותוך כך יפגע במאבק בתופעת העישון, שאותו מוביל המיזם למיגור העישון בשנים האחרונות.

העתירה הוגשה על רקע שורת עתירות לבג"ץ שהגיש בעבר המיזם למיגור העישון ונגעו לסמכות שר האוצר הקבועה בחוק מס קנייה (טובין ושירותים - התשי"ב - 1952) אשר הובילו נבחרי ציבור שונים שכיהנו במשרת שר האוצר, לעשות שימוש בסמכותם להטיל או להגדיל את מס הקנייה המוטל על חלק ממוצרי העישון, תוך יצירת איזון מסוים (גם אם לא אופטימלי) במדיניות המס החלה על מוצרי העישון השונים.

התשתית המשפטית לעתירות נסמכה כל כולה על עילת הסבירות. בעקבות עתירות אלו השתנתה מדיניות המס המוטל על מוצרי העישון בישראל והמס על הטבק לגלגול הושווה למס על סיגריה רגילה והוטל מס על סיגריות אלקטרוניות וסיגריית ה-IQOS.

בעתירה נטען כי ביטול הביקורת השיפוטית על החלטותיהם של נבחרי ציבור על בסיס עילת הסבירות, כפי שנעשה בתיקון לחוק יסוד: השפיטה, מסיר הגנה משמעותית של המשפט המנהלי על האינטרס הציבורי בשמירה על בריאות הציבור, כך שבמקרים דומים בעתיד לא ניתן יהיה לבחון החלטות דומות של נבחרי ציבור (או הימנעות מהן, כאמור לעיל) במבחן הסבירות.

מגישי העתירה טוענים כי מצב זה פוגע קשות בהגנה המוענקת לאינטרס הציבור בשמירה על בריאות הציבור מכוח עילת הסבירות, ובכלל זה לנושאים הנוגעים למאבק בתופעת העישון. כך לדוגמה יוכלו נבחרי הציבור ובהם שר האוצר הנוכחי לפגוע בצורה קשה במדינות המס הנוכחית המוטלת על מוצרי עישון ובכך לפגוע באינטרס הציבור.

בעתירה נטען כי התיקון בחוק עוסק בהגבלה משמעותית של הרשות השופטת ומאיין את יכולתה למתוח ביקורת שיפוטית על החלטות נבחרי ציבור בעילה של חוסר סבירות ובדרך זו אף מקנה כוח עודף משמעותי לרשות המבצעת על פניה ומותיר מנעד רחב של החלטות ללא ביקורת שיפוטית או ללא כל כוח מאזן.

עוד נטען כי מעתה, החלטות בלתי סבירות באופן קיצוני – שאין בידי בית המשפט לבטלן בעילה אחרת – תתקבלנה ללא בקרה ואיזון. "איים אלה של היעדר ביקורת שיפוטית (אי סבירות) הם למעשה איים של כוח בלתי מוגבל של הממשלה ואינם הולמים את יסודותיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית".

עוד נטען בעתירה כי התיקון פוגע בעקרון עצמאות הרשות השופטת לפיו לבית המשפט – ולו בלבד – הסמכות לקבוע את גדרי עילות ההתערבות השיפוטית והרשות השופטת היא – ורק היא – האמונה על פיתוחן וגיבושן של עילות ההתערבות השיפוטיות כחלק משיקול הדעת השיפוטי הנתון לה בלבד.

יתרה מכך נטען כי התיקון מכשיר את הדרך מבחינה עיונית, מעשית ומשפטית לתיקונים אפשריים נוספים שיגיעו אחריו ויבקשו לצמצם או לאיין עילות התערבות נוספות המהוות חלק מארגז הכלים השיפוטי. כל זאת על רקע שבריריותו האפריורית של עקרון הפרדת הרשויות בשיטת המשטר בישראל בה הממשלה והכנסת – חד הם.

"התרת הפגיעה בעקרונות היסוד של השיטה באמצעות התיקון הנדון למעשה תפתח את הדרך בפני הממשלה שלה הרוב בכנסת להוביל לשינויים נוספים במערכת היחסים העדינה בין רשויות השלטון וזאת לצורך ביצור מעמדה וכוחה של הממשלה (ושל נבחרי הציבור) כגורם חף מביקורת שיפוטית ולשחיקת אופייה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית", צוין בעתירה. לאור זאת, נטען, "אין מנוס מהכרזה על חוק יסוד: השפיטה (עילת הסבירות) כבטל".