כ-1,500 ילדים ובני נוער בישראל מאובחנים עם הפרעות אכילה; כ-30 עד 40 אלף נערות ונשים סובלות מהמחלה, מתוכן כ-15%-20% מפתחות מחלה כרונית ושיעור התמותה מהמחלה עומד 5%. כך עולה מנתונים שהוצגו הבוקר (ב') בדיון בנושא הפרעות אכילה בוועדת הבריאות של הכנסת.
עוד בעניין דומה
ד"ר אהוד ססר, מנהל המערך הקליני במשרד הבריאות, הציג את הנתונים ואמר כי בשנים האחרונות, בעיקר בתקופת הקורונה, חלה עלייה דרמטית ומדאיגה במקרים של הפרעות אכילה, בעיקר בקרב בני נוער אך גם בקרב הקהילה הבוגרת. לדבריו, משרד הבריאות מודע היטב למחסור במענים להפרעות אכילה הן במערך הטיפולי והן במערך השיקומי, וכתוצאה מכך הוסיף המשרד בשנת 2022 כ-25 מיליון שקל לצורך טיפול בקהילה, מיטות אשפוז וטיפולי יום.
יו"ר הוועדה, ח"כ אוריאל בוסו, אמר בתגובה: "המספרים קטסטרופליים ועל הנושא לתפוס קדימות בטיפול משרד הבריאות. אפנה לשר הבריאות ואדון עמו ללא דיחוי".
עוד הודיע בוסו כי ועדת הבריאות דורשת ממשרדי הממשלה לקדם לאלתר תכנית לאומית לטיפול בהפרעות אכילה שתכלול רישום ואיסוף מידע, פעולות הסברה ומניעה, תכנון מערך האשפוז בבתי חולים ובקהילה, מעקב אחרי זמני המתנה, הכשרת כוח אדם רב תחומי. "אין לנו זמן לחכות, שלא נספיד מתמודדות נוספות חלילה", הדגיש בוסו. "לפני כשנה השתתפה כאן בדיון בנושא קארין באומן ז"ל שאמרה: 'אני מפחדת שלא יהיה לי זמן. צריך לפעול מהר'".
ח"כ רון כץ, אשר יזם את הדיון, אמר: "הנתונים שהציג משרד הבריאות אינם התקדמות אלא פשיטת רגל של התחום. על המשרד לתת את הדעת על הקושי האמיתי בפרוטוקול הטיפול של המתמודדים עם המחלה".
מייסד עמותת סימפלי יו, עדי ברקן, אמר כי הנושא ידוע. לדבריו, "כבר עשרות שנים אתם מציגים כאן אותם שקפים עם אותם סיפורי סבתא, ורק מדי פעם אנחנו מצליחים להוסיף כמה מיטות אשפוז. אנחנו באיחור של דור. אמהות מעבירות את ההפרעה הזאת לבנות שלהן".
בדיון השתתפו אמהות לילדות חולות. תמר אליהו, אם למתמודדת עם המחלה, אמרה: "עד מתי אמשיך להגיע לוועדות האלו ונישאל אותן שאלות שוב ושוב. מדובר בילדים וילדות שהם נכס לחברה הישראלית, ואנחנו ממשיכים לדבר את עצמנו לדעת ולא לתת פתרונות".
לי פנקו, שבתה חולה בהפרעות אכילה, אמרה למשתתפים: "הבת שלי מתמודדת עם המחלה כבר ארבע שנים, והיא שוקלת עכשיו 28 קילו. הגענו לבית חולים, אבל שחררו אותה. אם היה לה סרטן – גם הייתם שולחים אותה הביתה? אנחנו מחכים שיהיה כאן עוד מקרה כמו קארין באומן?".
מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, יעל שרר, הוסיפה: "הפרעות אכילה ברוב מוחלט של המקרים הן תוצאה של פגיעה מינית. זאת הפרעה פסיכיאטרית קטלנית. למה משרד הבריאות לא אוסף את הנתונים בצורה נכונה?".