כ-7.5% מהאוכלוסיה בישראל השתמשו בשנת 2022 בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה. כך עולי מנתוני שלוש קופות החולים הגדולות שמבטחות יחדיו 93% מאזרחי ישראל (ללא נתוני קופת חולים לאומית), שעליהם מדווחת מיטל יסעור בית-אור בישראל היום.
עוד בעניין דומה
בשנת 2016, רק 5% מהאוכלוסיה נטלו תרופות נגד חרדה ודיכאון, כך על פי הדיווח, ולא רק שהצריכה עלתה בכ-50% במהלך שש השנים האחרונות, העלייה העיקרית – של עשרות אחוזים – היא בשיעור ילדים הנוטלים תרופות נגד דיכאון וחרדה בארבע השנים האחרונות.
מנתוני ה"כללית" עולה כי בשנים 2019-2022 נרשמה עלייה של 43% בצריכת תרופות לדיכאון וחרדה מגיל 15־24 ועלייה של 53% בקרב גילאים 4־15.
התרופות הנפוצות לטיפול בדיכאון ובחרדה הן ציפרלקס, פרוזאק, לוסטרל וסרנדה (מעכבי SSRI) לצד תרופות ממשפחות נוספות כמו וייפקס, סימבלטה, רמירון וטרזודיל.
הפיזור הגיאוגרפי העולה מהנתונים מעלה גם הוא שאלות. כך למשל, בחיפה ישנם 16.9% משתמשים בתרופות נגד דיכאון וחרדה והיא נמצאת בראש הטבלה של המשתמשים בתרופות אלו, בתל אביב 10.6% ובירושלים 7.6%.
הכתבת מציינת כי בשנת 2019 נרשמו בקופת חולים כללית 287,511 משתמשים בתרופות נגד דיכאון וחרדה ואילו ב-2022 היו 322,136 מטופלים, עליה של 12%, מהם 62% נשים. ב"מכבי" נרשמה עלייה של 23% בין השנים 2019, שבה קיבלו את התרופה 193,875 מטופלים, ל-2022 שבה השתמשו 240,000 מבוטחים בתרופות נגד דיכאון וחרדה, כמעט 10% ממבוטחי הקופה.
גם בקרב מבוטחי קופת חולים מאוחדת נרשמה עלייה של כ-5.5% בשימוש בתרופות דיכאון וחרדה בשנים 2019 עד, מ-105,854 משתמשים ל-111,605 איש.
הנתונים התקבלו בבקשה לפי חוק חופש המידע מהקופות. שם מסבירים שייתכן כי חלק מהשונות בשיעור העלייה בין הקופות מוסבר בפילוח שונה של הנתונים (למשל כללו תרופות שונות, ספרו פעמיים מטופל שעבר מתרופה לתרופה ועוד).
המומחים המצוטטים בכתבה מסכימים כי מאז הרפורמה בשנת 2015, שהעבירה את האחריות על בריאות הנפש לקופות החולים, חלה עלייה גדולה בצריכת תרופות נגד חרדה ודיכאון. הם מייחסים את העלייה הן למחסור בתקנים לפסיכולוגים והן להשפעות של הבידודים והסגרים בתקופת הקורונה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
