• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
מגזין

מחקר בשירות האידיאולוגיה: הר"י על פי פורום קהלת

נייר מדיניות שפרסם פורום קהלת, תחת הכותרת "חלקה של ההסתדרות הרפואית בחולייה של מערכת הבריאות", מציג "תמונה מעוותת וגובל בהוצאת דיבתם של רופאי ישראל וארגוניהם" | ד"ר ברוך לוי ופרופ' נדב דוידוביץ במאמר תגובה נוקב

"כאשר גוף, שמטרתו היא החלשת העבודה המאורגנת עד כדי חיסולה דה פקטו, מעלה על שולחן הניתוחים את הארגון היציג של רופאי ישראל, תוצאתו ידועה מראש וכשלונו הוא בלתי נמנע". אילוסטרציה

לא ברור כיצד יש להתייחס לפורום קהלת, המכנה את עצמו "מכון מחקר". הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בשימוש בכללי הכתיבה המקובלים בעולם המחקר, כגון ציון מראי מקום, ועל פרסומי המכון חתומים אנשי מקצוע המזדהים כחוקרים. יחד עם זאת, מדובר בגוף בעל אג'נדה כלכלית מוצהרת אותה הוא מכנה "העמקת עקרונות השוק החופשי". עיון בפרסומיו מעלה כי מדובר למעשה בפירוק מדינת הרווחה, בנסיגת המדינה מאחריותה לאזרחיה ובביטול האיגודים המקצועיים. כלומר, החלת גירסה קיצונית של כלכלת שוק על החברה הישראלית.

אולם, כיצד אובייקטיביות מדעית אמורה להשתלב עם נטייה אידיאולוגית כה מובהקת? ובכן, היא אינה משתלבת ואינה יכולה להשתלב, שכן בין שתי המטרות הללו קיימת סתירה שלא ניתן ליישבה. התוצאה הבלתי נמנעת היא מחקר בשירות האידיאולוגיה. הדבר עולה בבירור מנייר המדיניות של פורום קהלת "הר"י על שולחן הניתוחים - חלקה של ההסתדרות הרפואית בישראל בחולייה של מערכת הבריאות".

קודם יורים את החץ ואחר כך מסמנים את המטרה

התזה המרכזית בנייר המדיניות מורכבת, למעשה, משתי טענות המסתמכות זו על זו. האחת היא, כי ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: הר"י) היא "מארגוני העובדים החזקים ביותר בישראל מבחינת כמות הסמכויות ועוצמתן"; והשנייה היא כי הר"י עושה שימוש בכוחה באופן המזיק למערכת הבריאות. טענת עוצמתה המופרזת של הר"י מתבססת על העובדה כי הר"י עוסקת בתחומי פעילות שונים ואיננה רק בגדר ארגון עובדים "רגיל", מה שמכונה בנייר המדיניות "ריבוי הכובעים" של הארגון [1].

אין חולק על היותה של הר"י בעת ובעונה אחת: א. ארגון עובדים; ב. גוף המסדיר את תחום ההתמחות; ג. ארגון-הגג של האיגודים המדעיים. אולם הפרשנות, לפיה "ריבוי כובעים" זה מעניק להר"י עוצמה מופרזת וכי הר"י עושה שימוש בעוצמה זו באופן המזיק למערכת הבריאות, ראויה לבחינה ביקורתית.

מחברת נייר המדיניות רואה בריבוי הכובעים של הר"י מפתח להבנת עוצמתה והשפעתה על מערכת הבריאות, תוך כדי התעלמות מהיבטים רגולטוריים המצביעים על ההגבלות על עוצמתה

השאלה מהי "עוצמה פרופסיונלית" וכיצד ניתן לאמוד אותה היא אחת המורכבות והמרתקות במדעי החברה. ריבוי הפנים של מושג העוצמה כמו גם מורכבות יחסי הגומלין של הפרופסיות עם גורמים בספירה הציבורית, בממשל ובמגזר העסקי, מקשים מאוד על מתן תשובה חד משמעית לשאלות הנוגעות לעוצמתן של פרופסיות. הדברים נכונים שבעתיים באשר לפרופסיה הרפואית.

לראיה, בשנת 2020 אותו ארגון עצמו – פורום קהלת – פרסם נייר מדיניות שעסק בעוצמתה של לשכת עורכי הדין [2]. על מנת לבסס את הטענה בדבר עוצמתה יוצאת הדופן של הלשכה, ערך המחבר השוואה מעניינת עם ארגונים פרופסיונליים אחרים בישראל, בהם הר"י. מהשוואה זו עולה כי הר"י נמצאת בשורה אחת עם מרבית הארגונים, כגון: לשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס ועוד. משמע, הר"י אינה מחזיקה בסמכויות יוצאות דופן ולכן גם אינה נהנית מעוצמה בלתי רגילה.

כיצד ייתכן שאותו גוף מוציא לאור בתוך כשנתיים שני פרסומים הסותרים זה את זה? התשובה לכך פשוטה למדי: קודם יורים את החץ ולאחר מכן מסמנים את המטרה. כאשר המטרה היא להבליט את עוצמתה של לשכת עורכי הדין, אזי נוקטים בגישה המגמדת את כל יתר הגופים, ובהם את הר"י. לעומת זאת, כאשר מכוונים את הזרקור על הר"י, אזי מנפחים את עוצמתה למימדים דמיוניים.

למרבה הצער, ניתן לעשות זאת בנקל על ידי סלקציה של ראיות. מכאן שהתשובה על שאלת מידת עוצמתה של הר"י תלויה באלמנטים שבהם בוחר החוקר להתמקד או לנפות, טקטיקה המכונה בעגה האקדמית "cherry picking".

אין חולק כי הר"י הינו אחד הגופים המרכזיים בעשורים האחרונים במערכת הבריאות וכי בשל כך מן הראוי לחקור אותו. כפי שהראו חוקרים שונים, עוצמתה של הר"י איננה דבר מובן מאליו, כמו גם הר"י איננו גוף מונוליטי וקיימים בו כוחות שונים, לעיתים אף סותרים (ראו: דוידוביץ' ורוזין, 2009).

מחברת נייר המדיניות רואה בריבוי הכובעים של הר"י מפתח להבנת עוצמתה והשפעתה על מערכת הבריאות, תוך כדי התעלמות מכל אותם היבטים רגולטוריים המצביעים דווקא על ההגבלות על עוצמתה. כפי שציין גרין בהשוואה שערך בין הר"י ללשכת עורכי הדין: ראשית, החברות בהר"י היא וולונטרית. דהיינו, רופא אינו חייב להיות חבר בהר"י על מנת לעסוק ברפואה. כמו כן, הענקת הרשיונות לעסוק ברפואה נמצאת בסמכות מנכ"ל משרד הבריאות, בהתאם לפקודת הרופאים, ולא בסמכות הר"י.

הר"י אחראית על הענקת אישורי מומחה באמצעות המועצה המדעית שלה, לאחר שסמכות זו הואצלה עליה על ידי השר, ועדיין מדובר בגוף מייעץ בלבד וסמכות האישור היא של משרד הבריאות. שר הבריאות הוא גם בעל הסמכות לנקיטת סנקציות משמעתיות נגד רופא עד כדי התליית רשיונו [2].

לעומת זאת במדינות רבות, סמכויות הרישוי והרישום דווקא נמצאות בידי ארגוני הרופאים. כמו כן, יש הסתדרויות רפואיות שהחברות בהן היא חובה על מנת לעסוק ברפואה (למשל: גרמניה, אוסטריה ואיטליה). הסתדרויות רפואיות במדינות שונות אחראיות לקיום הליכים משמעתיים נגד רופאים שסרחו, עד כדי ביטול רשיונם לעסוק ברפואה [3]. לכך ניתן להוסיף את העובדה שלהר"י אין שליטה על מספר לומדי הרפואה בארץ, נושא הנמצא באחריות מוסדות האקדמיה בארץ, ומספר לומדי הרפואה הישראלים בחו"ל נמצא לחלוטין מחוץ לשליטת הר"י.

בנקודה זו ראוי לציין גם את מחקרה של יעל ישי, לפיו להר"י אין ומעולם לא היה בסיס כוח מפלגתי ולכן גם לא השכילה לטוות רשת של קשרים פוליטיים ענפים. לכך היא מוסיפה את נטייתם של רופאים בעולם ובישראל להתרחק מהעיסוק בסוגיות פוליטית ומפעילות ציבורית [4].

יתרה מכך, ישי הקדישה דיון נרחב לשאלה: האם המבנה הארגוני של הר"י הינו נכס או נטל עבורה? לישי לא היתה תשובה ברורה לשאלה זו, אך היא הצביעה על הביזור בהר"י כמקור פוטנציאלי לחולשה ולאו דווקא לעוצמה בשל האיום על הלכידות הפנימית של הארגון – איום שהתעצם עשרות מונים מאז מחקרה של ישי בשל המשך מגמת ההתפצלות של מקצוע הרפואה.

לא לחינם הגיעה ישי למסקנה כי השפעתה של הר"י על מדיניות הממשלה בתחום הבריאות מוגבלת, וכי הר"י רחוקה מליהנות ממעמד מיוחד בעיני המחוקק. הד לכך ניתן למצוא, כאמור, גם בניתוח שהציע גרין בהשוואה ללשכת עורכי הדין. באופן דומה, Borow et al הראו כי סמכויותיה הרגולטוריות של הר"י אינן חורגות מהמקובל בהשוואה למקבילותיה בעולם [3]. ממצאים אלה עולים גם ממחקרים של Levi et al. בהשוואה בינלאומית שערכו בין הסתדרויות רפואיות שונות ובהן הר"י באשר למעורבותן בפעילויות לקידום איכות ברפואה [5].

האם "ריבוי כובעים" מזיק לבריאות?

יכולותיה "המיתיות" של הר"י, כפי שמתוארות במסמך, לעשות כמעט ככל העולה על רוחה במערכת הבריאות, הן מוגזמות במקרה הטוב ודמיוניות במקרה הרע, עד כדי הוצאת דיבתם של רופאי ישראל וארגוניהם. דבר זה בא לידי ביטוי לאחרונה, בין היתר, בקריאה השערורייתית של שרת ההסברה לשלילת רשיונם של הרופאים אשר שבתו שביתת אזהרה בקריאה להידברות והפסקת החקיקה אשר תביא למהפכה משטרית.

כך למשל נרמז באופן שערורייתי כי הנהלת הר"י עשויה להורות על הטיית נתוני רופאים המועברים למשרד הבריאות, בהתאם לאינטרסים של הארגון – האשמה חסרת בסיס וחמורה ביותר.

אין שחר לטענה כי רופאים המכהנים כמנהלים במשרד הבריאות קשורים לאינטרסים של הר"י. הללו כמובן מייצגים את משרד הבריאות, אך להר"י עצמה אין אחיזה במשרד. טענה זו שקולה לטענה כי עורכי דין אינם יכולים לעבוד במשרד המשפטים משום שהם חברי לשכת עורכי הדין ועל כן נגועים בניגוד עניינים

למותר לציין כי הסתדרויות רפואיות ברחבי העולם עובדות בשיתוף עם רשויות המדינה באיסוף, בניטור ובעיבוד נתוני כוח אדם רפואי, לרבות מסירתם לארגונים בינלאומיים דוגמת OECD. זאת מתוך הבנה, כי הישענות על מאגרי מידע ממשלתיים לבדם, לעתים קרובות, אינה מספקת תמונה מלאה של מצאי כוח האדם הרפואי [6]. האם עלינו להבין מנייר המדיניות כי ארגוני רופאים ברחבי העולם פוגמים במסדי נתונים לאומיים ובינלאומיים בכוונת מכוון?

בנוסף, אין שחר לטענה כי רופאים המכהנים כמנהלים במשרד הבריאות קשורים לאינטרסים של הר"י. הללו כמובן מייצגים את משרד הבריאות, אך להר"י עצמה אין אחיזה במשרד. טענה זו שקולה לטענה כי עורכי דין אינם יכולים לעבוד במשרד המשפטים משום שהם חברי לשכת עורכי הדין ועל כן נגועים בניגוד עניינים. כך גם רואי חשבון אינם יכולים, אליבא דפורום קהלת, לעבוד במגזר הציבורי, משום שהם חברי לשכת רואי החשבון וכן הלאה.

מבחינה זו, ההתקפה של פורום קהלת על הר"י היא, למעשה, התקפה על הפרופסיות ככלל. באופן דומה, גם הטענה על חוסר ייצוג הולם למתמחים בדיוני שכר היא חסרת בסיס לאור תוספות השכר והמענקים שניתנו על מנת למשוך רופאים מתמחים למקצועות במצוקה ולאזורי הפריפריה בהסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2011 [7].

מעבר לכך, גם אם קיימת ריכוזיות מסוימת של תחומי אחריות בידיה של הר"י, אין פירוש הדבר פגיעה במערכת הבריאות. אדרבא, באשר ל"כובע הראשון", היותה של הר"י ארגון עובדים, הרי שהמדינה עצמה מעוניינת יותר מכל כי הר"י תמשיך להיות יחידת מיקוח אחת יחידה, על מנת למנוע את האנדרלמוסיה שתתרחש במערכת הבריאות אם ארגוני רופאים שונים יחליטו על קיום משא ומתן נפרד עם המעסיקים.

לא לחינם קבע בית המשפט, לפני כעשור, כי הר"י היא יחידת המיקוח הבלעדית של רופאי ישראל [8]. בכך למשל דומה הר"י להסתדרות הרפואית הבריטית [9].

באשר ל"כובע השני" – אסדרת תחום ההתמחות, הר"י אחראית על תחום זה. למעשה, היא  לוקחת על עצמה "בהתנדבות" שירות ממלכתי בעל חשיבות אדירה לחברה הישראלית כמקובל במדינות מפותחות אחרות כגון הולנד וגרמניה [3].

באשר ל"כובע השלישי" – היותה של הר"י ארגון גג לאיגודים המדעיים, המסמך מתעלם לחלוטין מהתועלת העצומה שיש בצורת ארגון זו, במיוחד עבור פעילויות קיום איכות, כגון כתיבת הנחיות קליניות, ניירות עמדה וטפסי הסכמה, שכן הר"י משמשת כגוף המארגן, מנווט ומסדיר את כתיבתם של אלה בין עשרות איגודים מדעיים וחברות ובכך מונע סתירות וקונפליקטים בין הצדדים.

בנוסף, ההשוואה הבינלאומית המוצגת בנייר נעדרת כל קונטקסט. אין בה התייחסות לסביבה ולנסיבות הפרטיקולריות בהן פועלים ארגוני הרופאים. זהו מימד חשוב במחקרים השוואתיים, העשוי להסביר את אופן פעילותו ואת מקומו של הארגון בשדה הפוליטי. בישראל, למשל, מתבלטים בנוגע לכוחו החריג של משרד האוצר והמבנה הריכוזי של מערכת הבריאות, בה המדינה ושתי קופות חולים גדולות ("כללית" ו"מכבי") הן המעסיקים העיקריים השולטים בשוק העבודה. מכאן, שקיומה של פרופסיה רפואית מגובשת ואיתנה כמשקל נגד עשוי להלום את האינטרס הציבורי.

עיסוק בשאלות קריטיות למערכת הבריאות, כגון: פיתוח תפקידי עוזר רופא ואחות מומחית, לצד גיבוש מדדי איכות, הוא חלק בלתי נפרד מפעילות הר"י. גם כאן נייר העמדה אינו מדייק. למשל, ראוי היה לציין כי הר"י היתה הראשונה להעלות לדיון את נושא עוזר רופא לסדר היום כבר בשנת 2009 [10]. ועדה לבחינת עבודת מתכונת עבודת הרופאים בבתי החולים, שמונתה על ידי הר"י, המליצה בשנת 2021 על הוספת עוזרי רופא למערכת הבריאות, על מנת לייעל את העבודה בבתי החולים ואף לאפשר רפורמות בתחום ההתמחות [11].

בעניין סוגיית האחות המומחית, כאן התזה שבנתה המחברת קורסת לחלוטין. הנחת היסוד בנייר המדיניות היא כי הר"י מחזיקה בעוצמה עודפת ביחס למקבילותיה בעולם. כיוון שהר"י מתנגדת להעברת סמכויות למקצוע הסיעוד, משמע שישראל אמורה להיות המקום האחרון בו יצמח מקצוע אחות מומחית. אולם למרבה הפלא, ישראל הקדימה את רוב מדינות אירופה בחקיקת חוקים המאפשרים העברת סמכויות לאחיות (וגם לרוקחים), זאת מטעמים הקשורים למסורות חשיבה של מערכות ביורוקרטיות בעולם ולאו דווקא לדומיננטיות פרופסיונלית [12].

יש מקום לשיח בדבר מקומה של הר"י בדיונים השונים בתחום מדיניות הבריאות, בצורך בסולידריות בתוך הפרופסיה הרפואית ובינה לבין מקצועות הבריאות השונים, אך המסמך של פורום קהלת מציג תמונה מעוותת וחד צדדית

הדיון בנושא התנגדותם של הרופאים למדדי איכות אף הוא מוטה וחד צדדי. ראוי היה לייחד מקום רב יותר להשלכות השליליות של מדידה ופרסום תוצאים אישיים על איכות הרפואה ועל בטיחות המטופל [13]. לא לשווא מערכות בריאות רבות ברחבי העולם נזהרות מפרסום מדדים אישיים, בעיקר בנוגע לתוצאי בריאות, על מנת להימנע מתחרות שלילית בין מטפלים ומוסדות בריאות [14].

לסיכום חלק זה, יש מקום לשיח בדבר מקומה של הר"י בדיונים השונים בתחום מדיניות הבריאות, בצורך בסולידריות בתוך הפרופסיה הרפואית ובינה לבין מקצועות הבריאות השונים, אך המסמך שהוצא על ידי פורום קהלת מציג תמונה מעוותת וחד צדדית.

היפוקרטס ולא אדם סמית'

מדעי החברה עברו דרך ארוכה ביחסם אל הפרופסיה הרפואית. הפרדיגמה הכלכלית השלטת נוטה לרדד כל פעילות אנושית, לרבות הפעילות הרפואית, למונחים של רווח והפסד עד כדי גיחוך, תוך ניתוק ממגוון המוטיבציות האנושיות לפעולה. אולם, תפישות אחרות נקטו במהלך השנים בגישה אוהדת יותר כלפי הפרופסיות בכלל והפרופסיה הרפואית בפרט כאליטה חברתית הפועלת לטובת הכלל, תוך הדגשת חשיבותו של "החוזה החברתי" בין בעלי המקצוע לציבור הרחב. תפישות אלה ייחסו לפרופסיות תפקיד מפתח בייצוב חיי החברה והכלכלה וראו בארגוניהן ישויות המשוחררות מהנוקשות הביורוקרטית של מוסדות המדינה מחד ומרדיפת הרווח של השוק העסקי מאידך [15,16].

רק בתקופה מאוחרת יותר החלו לשלוט בכיפה השקפות ביקורתיות יותר, המנתחות את הפרופסיה במונחים של תחרות, סגירות מקצועית וחתירה לעוצמה, בין היתר, בהשפעת עלייתן של גישות שוק קיצוניות, כגון זו המקודמת על ידי פורום קהלת. גישות אלו מאפיינות חוגים שמרנים בפוליטיקה ובאקדמיה הבריטית והאמריקאית ובדרך כלל אינן מתאימות לחברה הישראלית. לאמיתו של דבר, ספק אם הן מתאימות אפילו למדינות בהן נוצרו. במילותיו של אחד מנשיאי האיגודים הרפואיים בארה"ב [17]:

"Our mentor has always been Hippocrates, not Adam Smith". 

עיון קצר באתר הר"י עשוי היה לאזן ולו במעט את האופן הדמוני שבו היא מוצגת. כך ניתן היה ללמוד על הפעילות הציבורית הענפה שבה עוסק הארגון לשיפור בריאות הציבור, בדומה לארגוני רופאים מקבילים ברחבי העולם, למשל באמצעות חקיקה לצמצום עישון ולקידום תזונה בריאה, זכויות אדם, אתיקה רפואית, קידום שוויון בבריאות וסינגור על מערכת הבריאות הציבורית [18]. גם בתחום זה הר"י אינה עשויה מקשה אחת. לדוגמה, ניתן להזכיר את המחלוקת בין איגודים מדעיים בתוך הר"י בדבר ההצהרה על השמנת יתר כמחלה – מחלוקת המשקפת מנעד של השקפות וגישות מדעיות הזוכות לייצוג במסגרת הארגון [19].

אולי אפשר היה להוסיף במסגרת נייר מדיניות זה "כובע רביעי" של פעילות ציבורית, אך ניתן להניח כי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם האג'נדה של פורום קהלת.

יודגש, כי ביקורת עניינית על כל מוסד באשר הוא תמיד ראויה להישמע, שכן זו עשויה להוביל לרפורמות ולתיקונים נדרשים. קל וחומר כאשר מדובר בארגון המייצג מקצוע, שנשמת אפו היא שיפוט וביקורת מדעיים. מה שלא ניתן לקבל ואסור שיהפוך לנורמה בציבוריות הישראלית הוא שימוש בפסאודו-מדע לקידום אג'נדות מדיניות-כלכליות. כאשר גוף, שמטרתו היא החלשת העבודה המאורגנת עד כדי חיסולה דה פקטו, "מעלה על שולחן הניתוחים" את הארגון היציג של רופאי ישראל, תוצאתו ידועה מראש וכשלונו הוא בלתי נמנע. בעולם הרפואה מנתח כזה היה מאבד את רשיונו לאלתר, ואפילו הר"י, על שלושת כובעיה ו"כוחה האימתני", לא יכולה היתה להושיעו.

לקובץ ביבליוגרפיה - ליחצו כאן

נושאים קשורים:  פורום קהלת,  ההסתדרות הרפואית,  מגזין,  חדשות,  פרופ' נדב דוידוביץ',  ד"ר ברוך לוי
תגובות
אנונימי/ת
14.04.2023, 09:25

הר"י גוף פוליטי ולא דמוקרטי, עם כוח בלתי מוגבל. יואילו בטובם ראשי הר"י להסכים להסדיר את ההסתדרות שתהיה לא-עותמאנית, כך שתחוייב בשקיפות וחובת דיווח.
תיבת הפנדורה שתיפתח תפתיע את עשרות אלפי הרופאים שמשלמים (בכפיה) מאות שקלים דמי חבר חודשיים

אנונימי/ת
14.04.2023, 11:11

אתר פוליטיקה (פראבדה) אונלי הוא אתר האינטרנט המוביל בישראל לרופאים ולאנשי מקצוע בתחומי הרפואה.

אתר פוליטיקה אונלי מביא את מיטב תקצירי המאמרים מכתבי העת ומאגרי המידע הרפואיים המובילים בעולם, כיסוי נרחב של הנעשה בתחום הרפואה בישראל ובעולם, סקירת חדשות מתחום הרפואה, מאמרי דעה, מדורים בנושאי משפט ואתיקה רפואית, לוחות זמנים לאירועים וכנסים בתחומי הרפואה ועוד.

פוליטיקה אונלי משמש כפלטפורמת אינטרנט רשמית לאיגודים ולחברות המדעיים, הנהנים במסגרת האתר משירותי תוכן, שירותי חדשות, אפשרות לנהל את כלל הפעילות המקוונת שלהם באמצעות האתר ועוד שירותים נוספים רבים.

Political Only

הוקם ומנוהל על ידי קבוצת מדיה

אנונימי/ת
14.04.2023, 09:30

כל הפוסל - במומו פוסל...
יש הרבה מה לומר על הבעיתיות שבריבוי הכובעים של הרי. הפגיעה ברופאים, בעיקר ברמות החלשות ובמערכת הבריאות בכלל.
אך שכחתם את הכובע החדש של הרי- גוף פוליטי, עם אג'נדה ברורה משל עצמו.
לא חברתית, אלא מפלגתית!
מצטרף לשביתה פוליטית.
תומך ובגלוי בארגונים ובאנשים פוליטיים, מצד אחד וברור של המפה.
טענתם כלפי פורום קהלת שהם צובעים את המדע באג'נדה. ואתם ?
מנסים לצבוע את הרופאים והרפואה כולה באדום פוליטי!

מסכים עם כל הביקורת של הכותבים , למעט הסיבה שגרמה לי לפרוש מהר"י וזאת בשל היחס לבטיחות רפואית ומניעת טעויות. יחס של עורכי דין ולא של רופאים המבקשים מניעה. גם יחסם אל רופאים לזכויות אדם - נמנעו מלהגיב בעבר. ובנוסף - גמלאי חויב בתשלום מתוך הגימלה שלו ! שהיא לא משהו ! הר"י היא איגוד מקצועי , כמו איגודי עובדים אחרים . דואג לשכר, תנאי עבודה ונמנע מפוליטיקה , כאילו זה משהו המנוגד לשבועת היפוקרטס .

אנונימי/ת
14.04.2023, 10:18

כשלמדתי אצל נדב דווידוביץ' הוא לא חסך את דעותיו
כשהערתי לו על כך בפני הכיתה, הוא ענה שאם באתי ללמוד אצלו, זה כדי לשמוע את דעתו.
הבהרתי בזמנו שהגעתי ללמוד בשל ידיעותיו ולא בשל דעותיו.

מפתיעה ההתממות שלפורום קהלת יש אג'נדה. תכל'ס לכולם כאן יש אג'נדה, כולל מוסדות שמשרתים את הצבור כולו בצורה ממלכתית: האקדמיה, ההסתדרות, מוסדות מחקר, ועדות שונות ואפילו הנהלות ספקי הבריאות.

שווה להציץ בפרשת השבוע, פרשת שמיני, כדי לראות מה ההשלכות להתנהלות שלטונית שמתחילה לחרוג מהאחריות הממלכתית.

אנונימי/ת
14.04.2023, 11:01

נדב דוידוביץ' הנכבד.
כמה ארס אפשר עוד להפריש ??
באמת שנמאס !!

אנונימי/ת
14.04.2023, 11:09

הר״י הינו גוף פוליטי ולא מקצועי, וכמובן שמייצג רק צד אחד במפה הפוליטית, כיאה ליפי הנפש שיושבים בראש מערכות המדינה. כולי תקווה שהרפורמה אכן תעבור, ואנשים כמותם יוחלפו

אנונימי/ת
14.04.2023, 23:34

אמן כן יהי רצון.

אנונימי/ת
14.04.2023, 11:46

מצחיק שכל מה שנטען כלפי קהלת (ובצדק נטען) קורה גם אצל הר" אבל מתקבל דווקא בהצדקה :)

אם כבר צרי פיקינג - הספר של פרופ יעל ישי ("כוחה של מומחיות") מתאר ארגון ריכוזי, לא דמוקרטי, מדכא מחאות מהשטח על מנת לשמר כוח (על חשבון שינוי והתחדשות) ושלוקה בריבוי כובעים.... אבל הציטוטים מהספר מרמזים ההפך.

ולטעון שהרי "מתנדבת" לנהל את האיגודים ו/או המועצה זו היתממות - זו הדרך של הרי לנחס עוד כוח כדי ללחוץ על הבריאות והאוצר ומנהלי בהח.

וגם ההשוואות ללשכות לא נכונות (הן לא ארגון עובדים יחיג המנהל מומ להסכם קיבוצי + גוף מקצועי. אלא או זה או זה). וגם ההשוואות לארגוני עובדים בחול (והסמכויות שלהן) מוטות ומסתירות מידע - יש בהן שקיפות ו/או איזון גופים עי גופים אחרים.

בקיצור, הרי גוף שמתנהל כמו ללא איזונים בקרה ושקיפות (בדיוק כמו 'הרפורמה' מולה אנחנו נלחמים) , אבל משום מה לרופאים זה נשמע יתרון.

זה לגיטימי וחשוב לבקר את קהלת, אבל בבקשה לא על חשבון להצדיק (בחצאי אמיתות) התנהלות לא טובה של גוף אחר.

אנונימי/ת
14.04.2023, 13:30

בקרו בפרוזדורי הר"י. משרדי עו"ד. מי המנכ"ל עו"ד. מי מתנגד לרפורמה. מערכת המשפט. או מערכת ע-קיפת החוק. הר"י מזמן לא גוף מקצועי שדואג לרווחת מערכת הרפואה.

אנונימי/ת
14.04.2023, 23:33

הציניות התאבדה.
כל מה שאתם כותבים נגד קהלת אתם עושים.
מסמנים מטרה ואז פותחים במלל.
צבועים.

אנונימי/ת
16.04.2023, 00:16

מסתבר ששהידים יש לא רק באיסלם. מסתבר שיש רופאים שמוכנים להתאבד מבחינה פרופסיונלית כדי לאפשר לממשלה הזויה וכושלת לנהל אותם לפי העקרונות הליברטריאנים של פורום קוהלת.

הסלחנות שלכם כלפי הר"י מופרכת. הר"י בצורתו הנוכחית מושחתת ולא מגינה על האינטרסים של הרופאים ולא על הרפואה ובוודאי לא בצורה יעילה או מספקת. את הארגון מנהל באמת גוש עורכי הדין ולא הרופאים . היחס הפרטני של הר"י ליחידים שחולקים עליה - מחפיר ולא מתאים לארגון רפואי