ממשלת ישראל הכריזה מלחמה על מוסד המומחיות והמקצוענות

ממשלת ישראל הכריזה מלחמה על מוסד המומחיות והמקצוענות (professionalism)! תחת הסיסמה "משילות" פועלת הממשלה בצורה עקבית ושיטתית לחיסול ערך המומחיות כמעט בכל תחומי החיים. בעוד שכולם מתמקדים ותולים תקווה בהידברות שמתקיימת בבית הנשיא על הרפורמה המשפטית בכלל, והוועדה למינוי שופטים בפרט, חשוב לשים לב לרפורמה האמיתית שממשיכה להתקדם במלוא עוצמתה. זהו אקו סיסטם שמאיים לשנות את אופייה, צביונה וערכיה של מדינת ישראל.

על רקע הרפורמה המשפטית, הצעות חוק והתבטאויות של שרים בממשלה, יותר ויותר נחשפת הכוונה שניצבת מאחורי הקלעים והיא להמיר את עמדת המומחים באינטרסים פוליטיים. הדוגמאות לכך רבות הן: ביטול מס הסוכר בניגוד לכל חוות הדעת וגורמי המקצוע שהצביעו על הפגיעה הצפויה בבריאות הציבור; הרצון להפוך את הייעוץ המשפטי להמלצה בלבד ואת היועצים המשפטיים למשרות אמון; הצעת החוק לבטל את הצורך בתואר אקדמי במקצועות הבריאות; הרצון לבצע מינויים פוליטיים בספריה הלאומית; הרצון למינויים פוליטיים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ובכך לשלוט בנתונים); התבטאויות קשות כלפי נגיד בנק ישראל ואיומים מרומזים על עצמאות המערכת הפיננסית; התבטאויות קשות כלפי גורמי אכיפת החוק ועוד.

כל אלה ועוד חושפים את האיום הממשי על המומחיות במגוון רחב של תחומים, ואת העובדה שהרפורמה המשפטית היא עוד אמצעי, ולא מטרה שעומדת בפני עצמה. האינדיקציות לכך רבות הן.

חלקים נרחבים ברפורמה (פסקת ההתגברות; שינוי הרכב ביהמ"ש; ביטול עילת הסבירות ועוד) מבקשים לעקר את המילה שוויון מתוכן ולמנוע מביהמ"ש את היכולת להגן על האפשרות של מערכת הבריאות להעניק שירות שוויוני

חשוב להפנים, במציאות הישראלית שבה כבר היום קיימת זהות כמעט מוחלטת בין הרשות המבצעת (ממשלה) ובין הרשות המחוקקת (כנסת), רשות שופטת עצמאית היא הבלם האחרון שמגן מפני ריכוז כוח שלטוני. מכאן, וככל שהמהלך לפגיעה בעצמאותו של בית המשפט יתממש, הוא בהכרח ישנה את אופייה, צביונה וערכיה של מדינת ישראל – ולא לחיוב.

המשמעות המעשית של הרפורמה המשפטית על תחום הבריאות היא חדה וברורה:

פגיעה בעקרונות היסוד של מערכת הבריאות

ערך השוויון ניצב ביסוד שירותי הבריאות ובליבת המקצוע (רפואה, סיעוד ויתר מקצועות הבריאות). ביטוי לחשיבות עקרון השוויון בתחום הבריאות מתקבל בסדרה ארוכה של מקורות: החל מסעיף 1 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי (עקרונות מערכת הבריאות הם: צדק, שוויון ועזרה הדדית), דרך חוק זכויות החולה ועד הקוד האתי (הר"י, הסתדרות האחים והאחיות ועוד) ושבועת הרופא.

ברם, חלקים נרחבים ברפורמה (פסקת ההתגברות; שינוי הרכב בית המשפט; ביטול עילת הסבירות ועוד) מבקשים לעקר את המילה שוויון מתוכן ולמנוע מבית המשפט את היכולת להגן על האפשרות של מערכת הבריאות להעניק שירות שוויוני.

בראיון מחודש נובמבר 2022, מיד לאחר הבחירות, טען ח"כ שמחה רוטמן בהתייחס לסיבה שעקרון השוויון לא נכלל בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כי "השוויון לא נוסח בחוק בגלל ששוויון זה מונח כל כך מעורפל. הפחד היה מה יעשה בית המשפט...". עוד הוסיף ח"כ רוטמן כי  "אם בית המשפט ישתמש במונח 'שוויון', בית המשפט ישלול כל פעולה של הממשלה" (פודקאסט לקרן התקווה, נובמבר 2022).

בלא מעט מקרים בית המשפט נאלץ להדוף תופעות של אפליה פסולה במערכת הבריאות. ברם, יש מי שמנסה לקרוא תיגר על חוק זכויות החולה תוך ניסיון לייצר מסלול המכשיר אפליה פסולה בבריאות

די להאזין לדבריו המטרידים של ח"כ רוטמן כדי להבין כי לשיטתו שוויון הוא עיקרון שמסוכן לעגן בחוק, וכי יש לראות בעקרון השוויון איום על הממשלה. מקום שבו הרשות השופטת אינה עצמאית, קיים יסוד ממשי להניח כי עקרון השוויון ירוקן מתוכן. נראה כי בדיוק למטרה זו מכוונים מובילי הרפורמה המשפטית.

פגיעה בערכים ליברליים ויצירת תשתית חוקית שמעודדת אפליה פסולה

בסעיף 4 לחוק זכויות החולה נקבע איסור אפליה בין מטופלים ("מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית, גיל או מטעם אחר כיוצא באלה"). בפועל, בלא מעט מקרים בית המשפט נאלץ להדוף תופעות של אפליה פסולה במערכת הבריאות – על בסיס מגדר, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית, זהות מגדרית. ברם, יש מי שמנסה לקרוא תיגר על החוק תוך ניסיון לייצר מסלול אשר מכשיר אפליה פסולה בבריאות, ובכלל. כך לדוגמה הצעת חוק מדצמבר 2022 מבקשת להתיר מניעת שירות מטעמים של אמונה דתית.

הפיכת גורמי מקצוע לאמצעי למימוש מדיניות ממשלתית

המציאות מלמדת כי בעבר היו נסיונות להפוך גורמי מקצוע בתחום הבריאות – רופאות, רופאים, אחיות, אחים וכל יתר מקצועות הסיעוד – לכלי למימוש מדיניות פוליטית, גם כשהדבר נוגד את ערכי המקצוע. כך למשל, בשנת 2015 ביקשה הממשלה להפוך את הרופאות והרופאים כלי למימוש מדיניות ממשלתית באמצעות חוק ההזנה בכפייה – הצעת חוק שאושרה בממשלה ואף עברה בנקודת זמן מסוימת קריאה ראשונה בכנסת, אך בסוף נגנזה נוכח התנגדות מקצועית ואתית עזה של הרופאות, הרופאים והנהגת הר"י.

במצבים בהם כל הכוח השלטוני מרוכז בידי רשות אחת בלבד קיים חשש ממשי להפיכת אנשי המקצוע בתחום הבריאות לאמצעי למימוש מדיניות פוליטית, גם במחיר פגיעה בבריאות ובמקצועיות. מכאן שתהא העמדה הפוליטית אשר תהא, זה אינטרס של כולם להגן על העצמאות של גורמי המקצוע לפעול בהתאם לאמות המידה המקצועיות ולאתיקה.

פגיעה במקצועות הבריאות

ביטוי לחשש זה מתקבל בהצעת חוק המבקשת לבטל את הצורך בתואר אקדמי במקצועות הבריאות, הצעה לפיה מטפלים חסרי השכלה אקדמית רלוונטית יעברו קורס מזורז ויקבלו הרשאה לטפל בחולים, בחסרי ישע, תינוקות, ילדים וקשישים.

המשמעות האופרטיבית של המהלך היא יצירת שתי רמות של שירותי בריאות – מטפלים מקצועיים (טיפול יקר ואיכותי) ומטפלים לא מקצועיים (טיפול זול ונחות). מציאות שכזו תפגע בעיקר במעמד הביניים ובאוכלוסיות המוחלשות שמשיקולים כלכליים יפנו יותר לגורמי מקצוע לא מקצועיים.

הכפפת גורמי המקצוע לגורמים וערכים חיצוניים להצדקה רפואית

חשש זה מציאותי והוא כבר מקבל ביטוי בעמדה שהוצגה על ידי בית החולים לניאדו בפני בית המשפט המחוזי והעליון (תביעה ייצוגית בשל אפליית נשים בטיפולי פוריות) ובין היתר באמצעות "מינוי רב לבית חולים בעל הוראה מומחה, אשר הכרעתו מחייבת את סגל בית החולים ובהתאמה מחויב בית החולים ע"פ עקרון היסוד לפתרון כל בעיה רפואית אך ורק ע"פ ההלכה".

במעשיה ובמחדליה, תוך חודשים בודדים בלבד, יצרה הממשלה קרע חברתי חסר תקדים שבמקרה הטוב יידרשו שנים רבות לאחות אותו

עוד הוסיף בית החולים וטען כי "הרופאים והצוות הרפואי יהיו בעלי אמונה איתנה בעיקר העיקרים הזה, וכל התנהגותם יהיו ברוח האמונה בהשם ותורתו הקדושה". טענות בית החולים, אשר ביקש להצדיק את מדיניותו המפלה, נדחו גם על ידי בית המשפט.

לאור כל האמור לעיל ועוד, חשוב לשמור על עצמאותה של הרשות השופטת, כמו גם להגן על ערך המומחיות והמקצוענות ולהדוף כל ניסיון להחליף את עמדת המומחה בעמדה פוליטית.

בשולי הדברים (ואולי דווקא במרכזם) כואב לומר שגם אם הרפורמה המשפטית תיעצר לתקופה ממושכת, וגם אם בסוף לא יעבור אפילו חוק אחד – הנזק החברתי כבר נגרם. במעשיה ובמחדליה, תוך חודשים בודדים בלבד, יצרה הממשלה קרע חברתי חסר תקדים שבמקרה הטוב יידרשו שנים רבות לאחות אותו.