• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

בג"ץ: לנתק את הקשר בין הוועדות הרפואיות לביטוח הלאומי

בג"ץ הורה למדינה לגבש תוך 90 יום נוהל חדש, שיוציא את רופאי הוועדות מאחריות הביטוח הלאומי | הביטוח הלאומי: "בג"ץ הדגיש כי אין להטיל דופי בביטוח לאומי ובטוהר ההליכים. נקבל כל החלטה שתתקבל"

ועדה רפואית. אילוסטרציה

הרכב של שלושה שופטי בג"ץ, שכלל את השופטים יעל וילנר, רות רונן ואלכס שטיין, הורה לאחרונה למדינה לגבש בתוך 90 ימים נוהל חדש, שיוציא את רופאי הוועדות הרפואיות מאחריות הביטוח הלאומי ויאפשר לראשונה אחרי עשרות שנים עצמאות לוועדות הרפואיות על רקע חשש לניגוד עניינים בין זהות הגוף הממנה לבין פעילות הוועדה והשפעתה על הביטוח לאומי.

במסגרת הדיון בעתירה, שהוגשה על ידי לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות החולה והעמותה הישראלית לסרטן העור, ביקרו השופטים את מעורבות ביטוח לאומי בהליכי מינוי, קידום והכשרות לוועדות רפואיות ושלחו את שר הרווחה "לעשות חושבים". השופטים הסתייגו מהמצב הקיים וקראו לנתק את ביטוח לאומי מהצמתים של מינוי הפוסקים, הארכת הכהונה, קידום, הפסקה והכשרה (אם יש להם חלק בקביעת התכנים).

בין הוועדות הרפואיות למוסד לביטוח לאומי קיימת זיקה שמתבטאת בכך שבוועדות שעוסקות בענייני נכות מעבודה בכל הדרגים ובוועדות ערר שעוסקות בנכות כללית, יושבים רופאים שהמינוי שלהם צריך להיעשות על ידי שר הרווחה, אך בפועל, המוסד פועל כזרוע הארוכה של השר. הוא מקדם את התהליך ולוקח חלק בתהליכי מינוי, הארכת כהונות, קידום והכשרות של פוסקים רפואיים. השופטת רונן הדגישה כי הרעיון בניגוד עניינים מבני הוא שלא צריך הוכחה, אלא שעצם המבנה של הקבלה והקידום הקיימים מצדיק את המסקנה שההחלטות לא יהיו נקיות משיקולים זרים.

מעבר לכך, עלתה גם שאלת הסמכות. לדברי השופטת וילנר: "איך הגענו לזה שהמוסד לביטוח לאומי הוא הזרוע הארוכה של השר... הוא מראיין, בוחן, איפה זה מעוגן?". השופט שטיין הוסיף: "אני לא מוצא בשום חוק, בשום תקנות, הענקת סמכות של השתתפות כל כך מסיבית. מעבר לעניין המבני, איפה יש סמכות בסיסית בכל חלק בתהליך הזה?".

בתגובה לדיון אמרה נעמה וינר, מנכ"לית האגודה לזכויות החולה, שהייתה שותפה לעתירה: "בית המשפט העליון קיבל את עמדתנו בדבר הקשר הפסול שבין המוסד לביטוח לאומי לבין רופאי הוועדות הרפואיות, כאשר בפועל המוסד לביטוח לאומי קובע עבור הרופאים את קבלתם לעבודה, הקידום שלהם, הפיקוח עליהם והפסקת עבודתם, ובכך הופך את הרופאים לתלויים במוסד לביטוח לאומי. בתום הדיון הורה בית המשפט העליון למדינה לגבש בתוך 90 ימים נוהל חדש שיאפשר – לראשונה אחרי עשרות שנים – עצמאות לרופאי הוועדות הרפואיות".

הדיון בבג"ץ עסק בעתירה שהוגשה, כאמור, ביוני 2021 על ידי לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות החולה בישראל והעמותה הישראלית לסרטן העור, שבה נטען, בין השאר, כי הביטוח הלאומי ניכס לעצמו את הסמכות של שר הרווחה למנות, להאריך מינוי ולקדם פוסקים רפואיים בוועדות. העתירה לא מבקשת שינוי חקיקה אלא שהמוסד ינקוט פעולות דחופות והכרחיות כדי לשנות את ההתנהלות הקיימת ולהביא לעצמאות הוועדות.

העותרות ביקשו, בין השאר, לאסור על ביטוח לאומי להתערב בהליכי המינוי של הפוסקים בוועדות, לאסור עליו לתת משוב ביחס לעבודתם ותפקודם של רופאים פוסקים ולאסור לרכז עבורם תכניות הכשרה והמשך.

בביטוח לאומי טוענים בתגובה כי הוועדות הן גופים סטטוטוריים המוחזקים כעצמאיים, אשר ממלאים תפקיד מעין שיפוטי מובהק וכי האחריות של המוסד על הפן המנהלתי של הוועדות נעשה מכוח סמכויותיו בדין.

מביטוח לאומי נמסר כי "המוסד מתפעל את הוועדות הרפואיות זה עשרות שנים. הנושא נבחן פעמים רבות בעבר, ועל אף זאת ביטוח לאומי נותר אמון על תפעול הוועדות. בג"ץ הדגיש כי אין להטיל דופי בביטוח לאומי ובטוהר ההליכים. ההליך המשפטי עודו ארוך, ונקבל כל החלטה שתתקבל".

נושאים קשורים:  בג"צ,  ועדות רפואיות,  חדשות,  המוסד לביטוח לאומי
תגובות
03.10.2022, 19:11

נשמע כמתבקש ביותר.יש בזה תחילת מהלך הבראה של הקיים.

03.10.2022, 20:50

צעד בכיוון הנכון.
גם את בתי החולים צריך לנתק מקופות החולים.

05.10.2022, 11:25

מסכים מאד.

אנונימי/ת
03.10.2022, 21:17

ניסו כבר,לא הלך...הלוואי שהפעם יצליח...אני בספק...

03.10.2022, 22:11

הגיע הזמן הגוף הזה עובד עקום ...

כפוסק בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי מזה שנים רבות, עלי להעיר כי העובדה שהמוסד הוא הגוף המכיר טוב יותר מכל גוף אחר את הנוהלים והצרכים של רופאי הוועדות. נכון, שבעקיפין הוא גוף ממשלתי, כמוהו כמערכת המשפט כולה אך כדי שיפעל כראוי צריך לאפשר לגוף זה להיות שלוח לגיטימי. הפוסקים (כמו השופטים) מתוגמלים אכן ע"י המוסד אבל אין ביניהם ובין המוסד זיקה של "עובד-מעביד" והחלטותיהם אינן נגועות בקשרי גומלין. ייתרה על כך, שלא כבמקרה של שופטים, הפוסקים חשופים לתביעות משפטיות אזרחיות שהמדינה והמוסד אינם מגבים ועל כך יש לתת את הדעת.

אנונימי/ת
04.10.2022, 11:07

הבעיה האמיתית הינה התנהלות לא מערכתית במסגרת "יוזמות פרטיות". הרי בכל קופה משלמים כסף על מערכת ממוחשבת שבודקת תגובות צולבות במעמד ניפוק המרשם. יתרה על כן, ישנם שיקולים קליניים בהם הרופא מתחשב ואשר לא המחשב ולא הרוקח יכולים להכיר.
הדבר מוביל לא פעם לכך שמטופלים מתוסכלים מסתובבים בין בתי מרקחת בחיפוש אחרי מישהו שיסכים לכבד להם את המרשם, תוך חוסר אונים מוחלט.
לכן, פתרון אינו שירות בלתי נחוץ בדחיפה אלא דיון רב תחומי שבו הרופא המטפל יקיים שיח עם רוקח על המטופלים הרלוונטיים. זאת הדרך היחידה לשיפור השירות.
מעקב יזום אחר יישום הטיפול על ידי החולה יכול להוות נדבך נוסף שיספק לצוות המטפל מידע אודות יעילות וסבילות הטיפול.

אנונימי/ת
04.10.2022, 14:17

התגובות האנונימיות שייכות לחולים דמנטיים

05.10.2022, 13:23

אין ספק שיש קשר מודע או תת מודע בין המלל לבין רופאי הוועדות,
יש נאמנות למקום העבודה שמשלם דמי ועדה לרופא, וקובע כמה ועדות הוא יקבל,יש הזדהות עם המערכת,
רפואה כידוע אינה מדע מדוייק,
אני חושב שזו החלטה נבונה

05.10.2022, 13:26

ורצוני להוסיף שישבתי בעברי בוועדות רבות של המלל

19.01.2023, 19:19

עלול להשתמע מתגובתך שלמל"ל יש אינטרס להטות החלטות רפואיות מקצועיות לכיוון כזה או אחר - ולא כך היא.

אנונימי/ת
06.10.2022, 12:10

תעודת עניות לבית המשפט.
אין גוף שיכול לעשות זאת.
לכל היותר אפשר למנות גוף לצד השר שיעשה זאת....אך האם זה תפקיד ביצועי של השר ומשרדו?
הרי משרד הבריאות מנהל בתי חולים...וזה טוב????