דו"ח חדש של משרד הבריאות שפורסם הבוקר (ג') מציג לראשונה את הנתונים הכלכליים והכספיים על התוספת שניתנה על ידי משרד הבריאות לבתי החולים בתקופת הקורונה 2021-2020. אלא שעיקרו – סקירת השנתיים שקדמו למגיפה.
עוד בעניין דומה
סך הכל ניתנו בשנת 2021 ל-27 בתי החולים 7.1 מיליארד שקל, מתוכם 531 מיליון שקל לבתי החולים של הכללית, 505 מיליון שקל לבתי החולים הציבוריים העצמאיים שהם מלכ"רים ו-714 מיליון שקל לבתי החולים הממשלתיים. בשנת 2020 ניתנו 323 מיליון שקל לבתי החולים של הכללית, 356 מיליון שקל לבתי החולים הציבוריים ו-714 מיליון שקל לבתי החולים הממשלתיים. הכסף נועד לממן את תגבור כוח האדם, תשלומים על הוצאות הכרוכות בבדיקות קורונה, הסעות לעובדים בזמן הסגרים ועוד. התשלומים הועברו בהתאם לדיווחי בתי החולים ולביצועים בפועל, מדגיש הדו"ח.
גם דו"ח זה מציין כי חלה ירידה של 0.7% בביקורים במלר"דים ביחס לגידול האוכלוסיה בין השנים 2018 ל-2019, כאשר שיעור גידול האוכלוסיה היה 87.1%. ההסבר לכך: תוצאה של חוק ההתחשבנות לשנים 2017-2019 ששם דגש על הורדת העומסים במלר"דים על ידי תמרוץ קופות החולים לפתוח מוקדי חירום בקהילה. הירידה המשמעותית במספר ביקורי המטופלים במלר"ד היתה במרכז הארץ ובאופן בולט בתל אביב – כ-2.5% לאלף נפש.
הדו"ח מציג גם נתונים על ממוצע ימי האשפוז בפנימיות. הממוצע הארצי ב-2019 היה 3.4 ימים. בירושלים וחיפה מספר זה היה גבוה יותר ומעיד כי המקרים שהיו בבתי החולים היו מורכבים יותר או שיש מחסור במיטות לאשפוז המשכי. מחברי הדו"ח הדגישו: הנתונים המוצגים בו עתה מתייחסים לשנת 2019 ומאז חלו שינויים בעקבות יישום מסקנות ועדת טור-כספא, בהן נקבעו תקנים למחלקות הפנימיות ופורסם מודל תמרוץ – "צעדים שנועדו להגדיל את מספר המומחים והמתמחים למיטה". כמו כן צוין כי "החל משנת 2020 מדינת ישראל הקצתה סכומים רבים לפתיחת מיטות לאשפוז המשכי, מה שהביא להקל מסוימת על העומסים בבתי החולים הכלליים".
בהתייחסו להוצאות בתי החולים, נאמר בדו"ח כי סך כל ההוצאות שלהם בשנת 2019 עמד על למעלה מ-32 מיליארד שקל. מרבית ההוצאות (כ-70%, 22 מיליארד שקל) היו על שכר. זאת לעומת ההוצאות על קניות – רכש ציוד רפואי, מכונות, תרופות, רכש של מכשור לפרוצדורות רפואיות שונות – כשלושה מיליארד שקל. בתי חולים ציבוריים הוציאו בסך הכל כ-7.6 מיליארד שקל, בתי החולים של כללית כ-5.9 מיליארד שקל ובתי חולים הממשלתיים כ-7.15 מיליארד שקל.
הדו"ח מציג את נתוני השכר בבתי החולים. יש כיום 13,605 משרות רופאים בבתי החולים ו-26,619 משרות של אחים ואחיות. כמו כן, מעל ל-26 אלף משרות במקצועות הבריאות האחרים.
על פי הנתונים, עלות השכר השנתית הממוצעת למשרת רופא בשנת 2019 בשירותי בריאות כללית היתה 570 אלף שקל; בבתי החולים ציבוריים שהם מוסדות מלכ"רים – 576 אלף שקל ו-629 אלף שקל בבתי חולים ממשלתיים. בשנת 2018 העלות בשירותי בריאות כללית היתה 576 אלף שקל, בעוד בבתי החולים הציבוריים 598 אלף ו-633 אלף שקל בבתי החולים הממשלתיים.
הרופאים מייצרים קרוב ל-40% מכלל הוצאות השכר, בעוד הם מהווים רק כ-20% מכוח העבודה בבתי החולים. עלות השכר השנתית הממוצעת למשרת אח/ אחות היתה בשנת 2019 בשירותי בריאות כללית 336 אלף שקל, בבתי החולים הציבוריים 278 אלף ו-313 אלף שקל בבתי החולים ממשלתיים. לשם השוואה: בשנת 2018 העלות בכללית היתה 329 אלף שקל, בבתי החולים הציבוריים 282 אלף שקל. עלות השכר השנתית הממוצעת למשרה במקצועות הבריאות בשנת 2019 בשירותי בריאות כללית היתה 216 אלף שקל, בבתי החולים הציבוריים העצמאיים 251 אלף שקל ו-229 אלף שקל בבתי החולים הממשלתיים.
בשנת 2019 חלה ירידה של כ-2% בממוצע הארצי של לידות – מקור כספי נכבד לבתי החולים השונים. ב-2019 היו 179,767 לידות לעומת מעל ל-179 בשנת 2018. הירידה המשמעותית ביותר היתה במחוז המרכז – כ-5%, במחוז חיפה היתה הירידה 3% ובמחוז צפון – 1%.
מספר הלידות ב-2019 בבתי החולים הממשלתיים היה 64,537 לעומת 46,295 בבתי החולים של הכללית. בבתי החולים הציבוריים, המשרתים אוכלוסיות שבהן יש לידות רבות לעומת מגזרים אחרים, היו 65,898 לידות.
ניתוח נתוני התפוקות בתי החולים מצביע על כך ש-83% מהכנסותיהם הן מקופות החולים, 9% מהביטוח הלאומי (עבור לידות חדשות). בהסתכלות על סוגי השירותים הניתנים בבתי החולים, שליש מהכנסותיהם הוא מאשפוז במחלקות בתי החולים – למעלה מעשרה מיליארד שקל; רבע מההכנסות, כשמונה מיליארד שקל מניתוחים ו-5.7 מיליארד שקל משירותים אמבולטוריים.
בהתייחסו לדו"ח ציין מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש: "הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדו"ח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחרי פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדו"ח מופץ לכלל הנהלות בתי החולים והוא מהווה כלי נוסף לקובעי המדיניות בביצוע רפורמות כלכליות הנדרשות למערכת האשפוז הכללי.
"בתי החולים בארץ", הוסיף פרופ' אש, "מהווים את עמוד התווך המשמעותי והחיוני במערכת הבריאות הלאומית. הדבר קיבל משנה תוקף בשלוש השנים האחרונות בהתמודדות עם התפרצות מגיפת הקורונה. מערכת הבריאות ובכללה בתי החולים הציגו בה יכולת מרשימה. עם זאת, מצבם הפיננסי של בתי החולים מורכב. למרות זאת, היכולת של המערכת להגיב למשבר בשעת חירום מעוררת כבוד".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
