מעל מחצית המחלות הפתוגניות הידועות יוחמרו בשל משבר האקלים

מחקר חדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Nature Climate Change, קובע כי למעלה ממחצית המחלות הפתוגניות הידועות לאדם יוחמרו בשל משבר האקלים. המחקר מצא כי 58% (218 מתוך 375) מהמחלות הזיהומיות שעימן מתמודדת האנושות ברחבי העולם הוחרפו בשלב מסוים על ידי סכנות אקלימיות; לעומתן, כ-16% מהמחלות (63 מתוך 286 וביניהן Covid-19) דווקא נחלשו בשל השינויים האקלימיים.

המחקר נערך על ידי חוקרים מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת הוואי בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת גוטנבורג בשוודיה. החוקרים טוענים כי הפליטה המתמשכת של גזי חממה (GHG) מעצימה סיכונים אקלימיים רבים של מערכת האקלים של כדור הארץ, אשר עלולה להחמיר מחלות פתוגניות של בני אדם. המחקר בדק ממצאים אמפיריים וכלל גם סקר ספרות רלוונטית.

החוקרים מצאו 3,213 דוגמאות אמפיריות של מקרים שבהם סכנות אקלימיות היו מעורבות במחלות פתוגניות. כל הדוגמאות האמפיריות היו קשורות ל-286 מחלות פתוגניות ייחודיות, מתוכן 277 הוחמרו על ידי מפגע אקלימי אחד לפחות. למרות ש-63 מחלות הצטמצמו על ידי כמה מפגעי אקלים, 54 מהן הוחמרו לעיים גם על ידי סכנות אקלימיות אחרות; רק תשע מחלות פתוגניות פחתו באופן בלעדי על ידי סכנות אקלימיות.

המחקר אף חשף 1,006 דרכי הפצה ייחודיות שבהן מפגעים אקלימיים, באמצעות אמצעי העברה שונים, גרמו למחלות פתוגניות.

החוקרים איתרו ארבע דרכים עיקריות שבהן משבר האקלים יכול להחריף פגיעה של מחלות:

• שינויים שמקרבים בעלי חיים נושאי מחלות לבני אדם - למשל, שריפות טבע שפוגעות בבתי גידול של חיות דוגמת עטלפים או מכרסמים ומאלצות אותם לעבור לאזורים חדשים ולהגדיל את הסיכוי שיבואו במגע עם בני אדם ויפיצו מחלות דוגמת אבולה.
• שינויים שגורמים לבני אדם לעבור קרוב יותר לבעלי חיים מפיצי מחלות. למשל, סערות ושטפונות שעקרו אנשים רבים מבתיהם והביאו להתפרצויות של מחלות כמו כולרה וקדחת לסה.
• שינויי אקלים המטיבים עם מזיקים נושאי מחלות דוגמת יתושים, קרציות ופרעושים. יתושים, למשל, משגשגים בסביבות מחיה חמות יותר, מה שמגדיל את טווח ההתפשטות של מחלות דוגמת מלריה וקדחת מערב הנילוס.
• פגיעה במערכת החיסונית של בני אדם, כתוצאה משינויים תכופים וקיצוניים בטמפרטורה שעלולים לגרום להתפרצות רחבה יותר של שפעת; או בצורת שמובילה לסניטציה ירודה וכתוצאה מכך למחלות דוגמת טיפוס או דיזנטריה.

פילוח המחלות בהתאם למפגעי האקלים מעלה את התמונה הבאה: התחממות כדור הארץ גרמה להחמרה של 160 מחלות ייחודיות; עלייה במשקעים גרמה ל-122 מחלות להחמיר; שטפונות ל-121; בצורת ל-81; סערות ל-71; שינויים בתכסית הקרקע – 61; שינוי האקלים באוקיינוס -​43; שריפות  - 21; גלי חום - 20 וגובה פני הים - 10.

כל המפגעים שלעיל נמצאו כמשפיעים על מחלות הנגרמות על ידי וירוסים (76), חיידקים (69), בעלי חיים (45), פטריות (24), פרוטוזואים (23), צמחים (12) וכרומיסטים (9).

בעוד שהרוב הגדול של המחלות הוחמרו על ידי סכנות אקלימיות, חלקן צומצם (63 מתוך 286 מחלות). נראה שההתחממות הפחיתה את התפשטותן של מחלות ויראליות מסוימות, כמו SARS ו-Covid-19 בשל תנאים שאינם מתאימים לנגיף או בגלל התחזקות המערכת החיסונית האנושית בטמפרטורה גבוהה.

עם זאת, מצאו החוקרים שרוב המחלות שהופחתו על ידי מפגע אחד לפחות הוחרפו לעתים על ידי מפגע אחר ולעתים אף מאותו מפגע. לדוגמה, במקרים מסוימים, זיהומי סקיסטוזומיאזיס הופחתו על ידי שטפונות, שפגעו בבתי הגידול של החילזון המארח, אבל  במקרים אחרים שטפונות הגבירו את החשיפה האנושית לזיהום ואף הרחיבו את פיזור אזורי המחיה של המארח.

מסקנת המחקר: המספר העצום של מחלות פתוגניות ונתיבי ההפצה המועצמים על ידי מפגעים אקלימיים חושפים את גודל האיום על בריאות האדם שמייצגים שינויי האקלים ואת הצורך הדחוף בפעולות אגרסיביות עולמיות להפחתת פליטת גזי חממה.