• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

אין במשרד הבריאות נתונים עדכניים על פעילות תאי לחץ

אין נתונים על כמה ישראלים מטופלים מדי שנה ולאילו צרכים. השימוש בתאי לחץ קיבל תשומת לב גם בעקבות הקורונה 

ההתוויות לטיפולים בתאי לחץ לא עודכנו מזה 20 שנה, ומשרד הבריאות עומד לפרסם בקרוב טיוטת חוזר שמכינה חטיבת רפואה במשרד והוא יכלול עדכון ההתוויות. יתווספו התוויות שלא נכללו בחוזרים קודמים אבל הן לא יכללו התוויות לטיפולים שנחשבים עדיין ניסיוניים בעלם כאשר אין עדיין עדויות מדעיות בדבר יעילותם, איכותם והיקף אוכלוסיית המטופלים האפשרית לקבלם. כמו כן עומד משרד הבריאות גם לקבוע מחדש את היקף תאי הלחץ ופיזורם הגיאוגרפי בישראל, בהתאם לגודל האוכלוסייה בכל אזור.

מהלך זה יבוצע לאחר שמרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין מסמך העוסק בתאי הלחץ בישראל ובסוגיית הפריסה הלא שוויונית שלהם, כך לפי דיווח של מיטל יסעור בית אור, הבוקר (ג') ב"ישראל היום".

מדו"ח המרכז עולה שתושבי צפון הארץ ודרומה "מופלים לרעה" בפריסת תאי הלחץ הקיימים. מתוך 6 תאי לחץ רק שניים בחיפה – בבית החולים הפרטי אלישע ובמתקן של חיל הים ולמשרד הבריאות לא ידוע אם נעשה בו גם שימוש אזרחי. בדרם הארץ קיים תא לחץ רק באילת בעוד ששלושה פועלים במרכז הארץ: בהדסה, אסף הרופא ואיכילוב.

כיום אין במשרד הבריאות נתונים מדויקים על היקף פעילות תאי הלחץ, כמה אנשים מטופלים בהם ומאלו סיבות. נושא זה קיבל עתה תשומת לב לאחר שבתקשורת הופיעו דיווחים שבתאי לחץ ניתן לטפל לפחות בחלק מתופעות הפוסט-קורונה והלונג קוביד ולא רק לשיפור יכולות קוגניטיביות או בילדים עם צרכים מיוחדים.

תזכורת: בחודש שעבר אישרה ועדת הבריאות של הכנסת תקנות של משרדי האוצר והבריאות להוספת ארבעה תאי לחץ, אך בשלב זה סירב משרד הבריאות להתחייב לשאלה היכן הם יוצבו. קיימת הבטחה אישית שניתנה לח"כ אופיר כץ (ליכוד) שתא כזה מיועד לבית חולים ציבורי באזור הצפון.

המצבים שמזכים במימון לטיפול בתא לחץ הם, בין השאר, הרעלה בפחמן חד-חמצני, בעקבות תאונת צלילה, אנמיה קיצונית ולטיפול בפצעים קשי ריפוי. לפי דו"ח מרכז המידע של הכנסת משרד הבריאות סגר בשנים האחרונות 15-10 תאי לחץ שפעלו ללא רישיון והוגדרו פיראטיים.

עוד מתוך הדו"ח שפרסמה יסעור בית אור: בידי משרד הבריאות אין בכלל נתונים שמצביעים אילו מהם הם טיפולים במימון ציבורי ואילו – פרטי. ההערכה: בין 1,000 ל-1,300 איש ואיש קיבלו את הטיפול מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2020-2018, ובסך הכול ניתנו 54-40 אלף טיפולים בשנה (כלומר יש מטופלים שעוברים, כל אחד, סדרה של טיפולים שנתיים).

"בהינתן שבידי משרד הבריאות נתונים חלקיים בלבד על היקף הטיפולים בתאי הלחץ, ועד כה טרם עודכן החוזר שקובע את ההתוויות לטיפולים, עולה השאלה כיצד מעריך המשרד את היקף הצרכים והמענים הקיימים, ועל מה מבוססת מדיניות המשרד בתחום זה", נאמר בדו"ח מרכז המידע של הכנסת.

נושאים קשורים:  חדשות,  טיפול בתא לחץ,  משרד הבריאות,  ועדת הבריאות של הכנסת
תגובות

אני מאתגר את התומכים בטיפול בתאי לחץ למצוא מאמרים מדעיים שעשו שימוש בשיטות מחקר אמינות אשר מראים תועלת מהטיפול .
מתאנליזה שבוצעה לפני מספר שנים ע"י מכון Cochrane בבריטניה לא מצאה תועלת בטיפול בתאי לחץ.
חבל על הזמן והמאמץ וחבל על הכסף.

אנונימי/ת
21.07.2022, 07:34

למרבה הצער זאת אחת הדרכים להגדיל הכנסות של קרנות המחקר של בתי החולים , דבר שמונע את הנהלות בתי החולים להתמודד עם ההטעיה שקיימת בשימוש בתאי הלחץ בשימושים השונים והמשונים .
באופן מפתיע השימוש בתאי לחץ מתרכז בכל מיני אינדיקציות של תסמונות שגורמות הרבה סבל לחולים, מחד , וחסרי טיפול יעיל מאידך: דמנציה , פוסט טראומה הזדקנות ואפילו אוטיזם .

אנונימי/ת
20.07.2022, 21:46

לופטגישעפטן

אנונימי/ת
21.07.2022, 05:14

השאלה אם אכן זה יעיל לפוסט ויירוס. הופיעו כתבות לאחרונה שטוענות שכן.