בפברואר 2021 השיק משרד הבריאות השיק את התכנית הלאומית למאבק במחלת ההפטיטיס B, לפיה יחויבו קופות החולים לאתר באופן יזום את החולים בקבוצות הסיכון באמצעות בדיקות סקר ולטפל בהם, אך בפועל נראה שיש פער גדול בין תקציבי העתק שניתנו לקופות החולים ליישום התכנית הלאומית לבין הוצאתה לפועל ולדברי נציגים בדיון שנערך אתמול (ב') בוועדת הבריאות בכנסת, על מנת לעמוד ביעדי המשרד, יש להכפיל את כמות המטופלים.
עוד בעניין דומה
על פי התכנית שהושקה כאמור אשתקד, ניתנה הנחיה לקופות החולים ולרופאים לאתר אנשים עם מצבי סיכון, כולל הנחיות קליניות עדכניות לעיבוד המידע ולטיפול. נקבע כי יוקם "רשם לאומי" לניטור התחלואה וכן ייעשה מיפוי חסמים לשם הסרתם לצד העלאת המודעות למחלה בציבור הרחב. משרד הבריאות התחייב להעמיד תמיכה לקופות החולים כדי לדאוג שכל איש ואישה בישראל יזכו לבדיקות הנדרשות לבירור מצב מחלתם ומתן טיפול- לשם החלמה.
יוזמת הדיון ומ"מ יו"ר ועדת הבריאות בכנסת, ח"כ אלינה ברדץ' יאלוב, אמרה בדיון כי "הפטיטיס היא הפצצה המתקתקת של עולם הבריאות. רוב החולים במחלה אינם מודעים לכך ואינם מטופלים כראוי. מחקרים מעידים כי חולי הפטיטיס שלא מטפלים במחלתם הם בעלי פוטנציאל גבוה לפתח מחלות חמורות כגון שחמת הכבד וסרטן בכבד".
לדבריה, הגיעו ללשכתה פניות רבות של עולי חבר העמים בנושא. "בפנייה של מועמדת לשירות עלה כי היא נשאית ואחרי שנה וחצי של טיפולים היא גילתה שהכל היה מחוסר סטריליות של ניתוח שעברה בבריה"מ. זו כנראה הסיבה שעוד רבים מעולי בבריה"מ חולים בהפטיטיס ובעקבות העלייה מוגברת מאז פרוץ הלחימה באוקראינה, יש חשיבות גדולה להגברת המודעות להיבדק ולטפל במחלה.
בדיון עלו טענות מארגון רופאים לזכויות אדם על כך שאסירים כלואים לא הוגדרו כקבוצת סיכון. אמנם שב"ס התחייב לאפשר בדיקת הפטיטיס לכל כלוא שמעונין בה, אך למרות זאת יש גרירת רגליים בכל הנוגע למתן טיפול לכלואים הסובלים מהפטיטיס.
גנ"מ ד"ר ליאב גולדשטיין משירות בתי הסוהר, הגיב לטענות ואמר כי "האמירות שיש כלואים חולים שלא מדווחים נכונות לגבי אסירים בחו"ל. לא חושב שזה רלוונטי למתקני הכליאה בישראל. אנחנו התחלנו לטפל בתרופות החדשות שגרמו להכחדה של המחלה. ב-2016 היא עלתה חצי מיליון שקל טיפול לבן אדם. הגעתי עם נציבת שב"ס לשר הבריאות דאז יעקב ליצמן לראות איך יכולים להקצות כזה סכום מבלי לפגוע בטיפול בשאר המחלות.
עוד אמר ד"ר גולדשטיין כי "שב"ס ארגן, פועל ודואג לסקירה ופרסום בנושא. יש לנו מיזם ייחודי של רדיו של אסירים ושם עלו מומחים ונעשה שיח ישיר על זה. אין היום אסיר בשב"ס שנדרש לטפל בו והוא מסכים ולא עבר טיפול".
חוליו בורמן, מנכ"ל עמותת ח"ץ לבריאות הכבד, אמר בדיון כי התכנית הלאומית למיגור במחלה עובדת יפה עם שלוש קופות החולים הקטנות שמזמינות אנשים להיבדק, אך לא כן בקופת החולים כללית. לדבריו, "כדי להגיע למיגור המחלה עד 2030 כשאיפת משרד הבריאות, היו צריכים לטפל כפול בשנה ממה שהיום. יש את התרופות הכי טובות בסל ויש את כל הכלים - רק אין את החולים. צריך יותר תקציב להגברת המודעות".
ד"ר שלומית ירון, סגנית אגף הרפואה ב"כללית", אמרה בדיון כי אכן יש במה עוד להשתפר וכי המודל של פרופ' רן בליצר שנעשה לקבוצת סיכון בקופה הביא ל-30% תשובות חיוביות.
הדיון נחתם בהחלטות הוועדה בדרישת מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ ברדץ' יאלוב שקופות החולים ומשרד הבריאות יעבירו לוועדה את כל הנתונים הקיימים על מי שגילו אצלם הפטיטיס, קבוצות בסיכון והדרכים למגר את המחלה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
