• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

פורסם הנוהל לטיפול בהטרדות מיניות של עובדי רפואה

ביקורת על הנוהל שייכנס לתוקף בשבועות הקרובים ומחייב בין השאר כל מוסד רפואי להכין תכנית למניעת פגיעות מיניות: "נוהל מעורפל שאינו עונה על כל הצרכים"

הטרדות מיניות של של עובדי רפואה. אילוסטרציה

ארבע שנים לאחר שהחלו הדיונים המקצועיים על הנהלים לטיפול ולמניעה של פגיעות מיניות בעובדי מערכת הבריאות והרפואה, פרסם אמש (ב') משרד הבריאות את מסמך הנוהל. המסמך הופץ להערות הציבור ושר הבריאות ומנכ"ל משרדו הודיעו שהנוהל ייכנס לתוקף בשבועות הקרובים.

העיכובים המתמשכים בפרסום הנוהל הביאו את יו"ר הוועדה שקידמה את הנושא, ד"ר ליאור שחר, להתפטר בשבוע שעבר. גם על הנוסח שגובש והופץ להערות נמתחה ביקורת מאחר שלדעת מעורבים בנושא "יש בו 'חורים' ואיננו עונה על כל הצרכים".

מסמך הנוהל מגדיר כללים ודרכי מניעה, טיפול במקרים של הטרדה מינית ופגיעות מיניות בצוותים בכל מוסדות הרפואה והבריאות. כן הוא קובע כיצד לטפל בתלונות של מוטרדים/ מוטרדות.

לפי הנוהל, כל מוסד רפואי מחויב להכין בתוך שישה חודשים תכנית למניעת פגיעות מיניות. ועדות המשמעת הפנימיות שדנות בתלונות עובדים על הטרדה מינית צריכות להיות מאוזנות מגדרית ומגזרית ככל הניתן. לפחות אחד מחברי הוועדה צריך להיות בעל הכשרה בטיפול בהטרדות מיניות. משרד הבריאות קבע שהטיפול בתלונות ייעשה ביעילות וללא דיחוי. לצורך כך, יש לקבוע לוחות זמנים סבירים ולפרסם אותם לידיעת העובדים. הגשת תלונה לא תפגע במתלוננות ומסקנות בירור התלונות יימסרו למתלוננות וגם לכל מי שנגדו הוגשה התלונה.

הנוהל גם קובע כי על הממונה על הטרדות מיניות במוסד לדווח פעם בשנה להנהלת הארגון על היקף וסוג התלונות בנושא הטרדה ופגיעה מינית ועל מהלך ותוצאות הטיפול בתלונות, אולם ללא פרטים מזהים. המוסדות נדרשים להציג לממונה הארצית במשרד הבריאות תכנית שנתית למניעת הטרדה מינית וצעדי מניעה נוספים.

במקרים חריגים יכולים עובדים ועובדות שהוטרדו להתלונן ישירות לממונה הארצית. למשל, במקרה של חשש לניגוד עניינים מצד הממונה על הנושא במוסד שבו עובד/ת המוטרד/ת. סטודנטיות המבקשות להתלונן על פגיעה מינית בזמן ההכשרה יכולות לבחור אם לפנות לגורם המטפל בנושא במוסד שבו התרחשה הפגיעה, או במקום לימודיהן

אלא שגם על הנוסח שגובש והופץ להערות הציבור נמתחה ביקורת, בין השאר שאין בנוהל התייחסות לצורך לשתף מידע על מטרידים סדרתיים; שאיננו מספק ליווי מקצועי לממונות על הנושא לשם טיפול בכל תלונה; אין בנוהל שקיפות על אופן מינוי ועדות המשמעת המוסדיות ואין פירוט על השינוי הנדרש ברמה המוסדית למניעת הישנות מקרים של הטרדה מינית.

על חלק מההערות של מבקרי הנוהל שגובש, דיווח עידו אפרתי ב"הארץ": "מסמך פחדני", "איננו מבטא נטילת אחריות של ממש מצד משרד הבריאות, "הנוהל תיאורטי – בפועל אין בו בשר". ד"ר שחר אמרה כי הנוהל "מאוד מעורפל ובעצם מאפשר להשאיר את המצב הקיים פחות או יותר כפי שהוא כיום. זה מאוד בעייתי". כן ציינה שיש צורך בנציבה ארצית חיצונית למשרד הבריאות שתהיה אחראית על הממומנות המוסדיות ושבמקרים שונים יוכלו המתלוננים לפנות אליה ישירות.

עוד אמרה כי "לא ברור מה משרד הבריאות יעשה עם התלונות שיתקבלו אצלו. אין בו שום ריכוז ושיתוף מידע בנושא הזה בין מוסדות לגבי מטרידים. מטריד שעבד במוסד אחד יכול למחרת לעבוד במוסד אחר מבלי שהמעסיק מודע להיסטוריה שלו. איך מסמך כזה עוזר למתמחה שהוטרדה על ידי רופא ויודעת שלא תקודם אם תתלונן. אין בנוהל התייחסות מחייבת למנהל משאבי אנוש במוסד, לפעול לטובת המתלוננת".

משרד הבריאות הגיב: "הנוהל לא מושלם, ידוע שיש בו בעיות. אין די במסמך כדי לשנות ולתקן את המצב באופן מלא ויסודי, בין היתר בשל מגבלות החוק, שלא מאפשר צבירה והעברה של מידע אישי לגבי המטרידים. כדי לגבש נוהל משמעותי יותר, נדרשים שינויי חקיקה".

נושאים קשורים:  הטרדות מיניות,  מערכת הבריאות,  ד"ר ליאור שחר,  חדשות
תגובות