במחקר אשר פורסם בכתב העת 'Rheumatology (Oxford)', מטרת החוקרים הייתה לזהות את המאפיינים הקליניים והביומכניים הנקשרים עם נפילות בחולי דלקת מפרקים שגרונית (RA).
עוד בעניין דומה
בסך הכל נאספו למחקר 436 חולי RA בבריטניה בגיל 60 שנים ומעלה, אשר השלימו שאלון נפילות פרוספקטיבי, אשר נמשך שנה אחת. לצורך אפיון הבסיס, המשתתפים הקליטו מידע אשר כלל היסטוריה אישית ורפואית, ציוני כאב ועייפות, דירוג איכות חיים המקושר לבריאות (HRQoL: health-related quality of life), פעילות גופנית והיסטוריית שימוש בתרופות. שיעור הנפילות נוטר באופן פרוספקטיבי למשך 12 חודשים באמצעות דיווח עצמי על בסיס חודשי.
דגימה מקננת (nested) של 30 נופלים (אשר הוגדרו על ידי דיווח של מאורע נפילה אחד או יותר במהלך 12 החודשים) ו-30 משתתפים שלא נפלו הוערכו לצורך קביעת טווח התנועה המפרקי (ROM: range of motion), כוח השריר, ופרמטרים של דפוס ההליכה. אנליזות רגרסיה מרובת-משתנים נערכו לצורך קביעת המשתנים הנקשרים עם נפילה.
בהשוואה ללא-נופלים (n = 236), הנופלים (n = 200) היו מבוגרים יותר (P = 0.05), בעלי סיכוי נמוך יותר להיות נשואים (P = 0.03), בעלי ציוני כאב גבוהים יותר (P < 0.01), חשו בסחרחורות בתדירות גבוהה יותר (P < 0.01), נטו יותר לקחת תרופות פסיכוטרופיות (P = 0.02), ודיווחו על HRQoL נמוך יותר (P = 0.02). בקרב אלו אשר עברו הערכות מעבדתיות של דפוס היציבה, ובהשוואה ללא-נופלים, נופלים הראו sway range יותר קדמי-אחורי (AP) (P = 0.03) ומדיאלי-לטרלי (ML) (P = 0.02), וכן ירידה ב-isokinetic peak torque והכוח האיזומטרי בכיפוף הברך בשיעור של 60° (P = 0.03). בנוסף, הנופלים הראו מרחק צעידה קצר יותר (P = 0.04), זמן תמיכה כפולה (double support time) קצר יותר (P = 0.04), והפחתה באחוז הזמן של שלב ה-swingי(P = 0.02) ובטווח התנועה של הברך במהלך מחזור ההליכה (P < 0.01).
החוקרים מסכמים כי לחולי דלקת מפרקים שגרונית ישנם מאפיינים קליניים וביומכניים ייחודיים, אשר מציבים אותם בסיכון מוגבר לנפילות. הערכות המשתנים הללו עשויה להיות חשובה לצורך מתן התערבות שיקומית ממוקדת יותר.
מקור: