במסגרת חוק ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים, עבר לראשונה מודל תקצוב אחיד על ידי משרד הבריאות שקובע כללים לתקצוב כלל בתי החולים - ממשלתיים, ציבוריים ובתי החולים של קופת חולים כללית - ללא תלות בבעלותם.
עוד בעניין דומה
תקנות המודל שנחתמו על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן ואושרו אתמול (ד') גם על ידי שר הבריאות ניצן הורוביץ, יעמידו את כלל בתי החולים בשורה אחת, יתוקצבו לפי פרמטרים אחידים וללא אפליה.
במקביל, משרד הבריאות יבצע בקרה ומעקב אחר היציבות הפיננסית של בתי החולים כדי לשמור על איתנות המערכת.
ההחלטה היא בעלת משמעות מהפכנית, וללא ספק בגדר רפורמה. הסדרת ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים על שירותי הבריאות – כלומר כל מה שנוגע לאשפוז – מהווה כ-42% מתוך 58.5 מיליארד שקל של סל שירותי הבריאות (נכון לאשתקד). מכאן שרוב הכנסות בתי החולים מגיעות מהקופות וכללי ההתחשבנות ביניהם קריטיים מאחר שהם קובעים כמה מתוך כלל סל הבריאות יישאר בקופות ויושקע בקהילה. מודל התקצוב החדש אינו קשור לקופות החולים ויועבר לבתי החולים ישירות מקופת המדינה.
במקום מבחני התמיכה וסובסידיות "בדיעבד" שניתנו רק אחרי שהגירעון בתקציב בתי החולים נפער, האוצר יקבע סכום כולל חודשי וקבוע שיחולק בין כלל בתי החולים לפי פרמטרים אובייקטיביים, שאינם קשורים כלל לבעלות על בית החולים. המודל החדש מיועד לחזק את הוודאות התקציבית, את השקיפות ואת היעילות בהקצאת המשאבים במערך האשפוז.
יש לציין שכבר ב-1988, ועדה בראשות שופטת בית המשפט העליון שושנה נתניהו מצאה כי משרד הבריאות, הבעלים של מחצית ממערך האשפוז בישראל, נוטה להעדיף את בתי החולים שבבעלותו ומוצדקת תלונות בתי החולים האחרים על קיפוחם.
בשיטה הישנה נוצר אי שוויון: האוצר העניק עדיפות כדי לסייע קודם כל לבתי הממשלתיים ורק אחר כך לאלה השייכים ל"כללית" ורק לבסוף לעצמאיים, ביניהם הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה, ושלושה בתי החולים בנצרת. כל השבעה האחרונים יצאו בשנה האחרונה למאבק נגד אפלייתם.
שר הבריאות הורוביץ: "מודל התקצוב החדש הוא בשורה של ממש לבתי החולים. הוא יאפשר להם ודאות תקציבית ועצמאות גבוהה יותר. השנתיים האחרונות לימדו את כולנו כי מערכת הבריאות היא עמוד השדרה של הכלכלה והחברה. אני מברך על ההסכמות שהושגו. זו עוד הוכחה לחשיבות הגדולה של הממשלה שלנו, שמצליחה בעבודה משותפת לקדם מהלכים שהיו תקועים במשך שנים".