• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

מערכת הרפואה הפרטית בישראל תעמוד תחת זכוכית מגדלת

יצאה לדרך הוועדה המייעצת לאסדרת יחסי הגומלין בין מערכות הבריאות הציבורית והפרטית בראשות מנכ"ל משרד הבריאות | המלצותיה על אסדרת ביטוחי הבריאות וכלי הפיקוח על הרפואה הפרטית יוגשו בספטמבר

פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות היוצא. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

הוועדה הציבורית המייעצת לאסדרת יחסי הגומלין בין  מערכת הבריאות הציבורית לבין המערכת הפרטית בישראל, מקיימת היום (ג') את ישיבתה הראשונה.

את הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, מינה שר הבריאות ניצן הורוביץ. שאר חבריה הם ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי; ראש חטיבת רגולציה, מחשוב ובריאות דיגיטלית במשרד הבריאות, רן רידניק; סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, נועה היימן; סגן הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, יואב יונש; ד"ר שלומי פריזט; ד"ר שולי ברמלי גרינברג; ד"ר גל מרזן; ד"ר מיכל שני; נציגת הר"י, עו"ד לאה ופנר; עמית בן צור, פרופ' ניהאיה דאוד; ד"ר עדי ניב יגודה; השר לשעבר מר חיים אורון וכן נשיא המדינה לשעבר ראובן (רובי) ריבלין.

בכתב המינוי לוועדה נאמר: "מערכת הבריאות הישראלית נחשבת יעילה ואיכותית, המספקת שירות אוניברסלי טוב מאוד לתושביה. עם זאת, המערכת מאופיינת באי שוויון גבוה יחסית, בבעיות תורים וזמינות של שירותים מסוימים וכן במבנה הוצאה על בריאות שהוא שונה מהותית ממבנה ההוצאה של מרבית מדינות ה-OECD".

בשנת 2019, טרם פרוץ מגיפת הקורונה, עמדה ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל על כ-7.5% מהתמ"ג כאשר שיעור ההוצאה הפרטית על שירותי בריאות היה כ-34% מסך ההוצאה על בריאות - שיעור זה חריג ביחס למדינות ה-OECD, שבהן הממוצע להוצאה הפרטית על בריאות הוא כ-26%.

"לאור היקפה המשמעותי של הרפואה הפרטית בישראל, מתעצמת חשיבותה של קביעת מדיניות סדורה בנוגע לאופן הפעילות של מערכת הבריאות על מקטעיה השונים ויחסי הגומלין שבין הרפואה הציבורית לזו הפרטית", צוין בכתב המינוי. "זאת, מתוך מטרה לוודא כי המשאבים המוקצים לתחום הבריאות, בין אם הם מוקצים באופן ציבורי ובין אם באופן פרטי, מנוצלים באופן מיטבי שיאפשר לשפר את רמת הבריאות המסופקת לתושבי ישראל".

עוד נכתב כי "למערכת בריאות פרטית הפועלת לצד המערכת הציבורית עשויים להיות יתרונות רבים, ביניהם: מימוש זכות הבחירה של הפרט וייעול ושיפור איכות השירות. אולם לצד היתרונות האמורים, בהיעדר אסדרה מתאימה, מערכת הבריאות הפרטית עלולה לייצר החצנות, המשפיעות באופן שלילי על מערכת הבריאות הציבורית, בין היתר כתוצאה מתחרות על משאבים ועל ספקי שירות, המצויים במחסור, ולהשפיע על יכולתם של תושבי ישראל לצרוך שירותי בריאות באופן שוויוני ונגיש".

הוועדה שמונתה מוגדרת כ"וועדה מייעצת להעצמת מערכת הבריאות בישראל". בין חברי הוועדה מומחים בתחומים הרלוונטיים ולצורך עבודתה תיעזר במומחים מתוך הממשלה וממערכת הבריאות ובמומחים חיצוניים בתחומים הנדרשים לעבודתה.

בין הסוגיות המרכזיות שהוטל על הוועדה לבחון ולהמליץ על מהלכי אסדרה: ההשפעות ההדדיות הקיימות ואלו שיהיו בעתיד, בין מערכות הרפואה הפרטית לבין זו הציבורית, לרבות כשלי השוק ומערכי התמריצים. הוועדה התבקשה לגבש צעדי מדיניות אפקטיביים אשר ישפרו את יעילותה ואיכותה של מערכת הבריאות, את האפקטיביות של סך ההוצאה הלאומית על בריאות ואת איכות הטיפול והשירות.

לפיכך הוועדה תתמקד בסוגיות הבאות: בחינת תחום שירותי הבריאות שמעבר לסל הבריאות – כלומר הביטוחים המשלימים של קופות החולים (שב"ן) והביטוחים המסחריים – וזאת במטרה להגביר את יעילות ההוצאה הפרטית על שירותי בריאות, תוך התמודדות עם תופעות כמו ביטוחים כפולים, מיצוי ביטוחי נמוך בתחום הבריאות, וההשפעה של השב"ן והביטוחים הפרטיים על המערכת הציבורית.

כמו כן תעסוק הוועדה במיפוי השירותים הרפואיים השונים, קביעת תבחינים לחלוקתם לקבוצות התייחסות שונות, כגון בעלויות, אופי השירותים, משאבים נדרשים וכיו"ב, ובהתאם לכך את ההצדקה לשימוש בכלי אסדרה שונים ביחס אליהם, כגון התניות על אופי ומנגנוני המימון והאספקה, חובות רישוי ואסדרה, התייחסות להבדלי עלויות הנובעות מאופי האספקה (במסגרת פרטית/ציבורית) וכיו"ב.

הוועדה תבחן את מבני הבעלות במוסדות הרפואיים לסוגיהם והשפעתם על מערך התמריצים של השחקנים השונים במערכת הבריאות, וכן את מערך התמריצים של הגורמים השונים לעבודה במערכות הציבוריות והפרטיות, תוך בחינת ההשפעה על כושר התחרות של המערכות השונות ורמת השירות הניתנת בכל מערכת.

הוועדה תגבש המלצות למדיניות רוחבית להקצאת היתרים, זכיונות ורשיונות לפעילויות מסוגים שונים, ובכלל זה תכלית דרישת ההיתר, הזיכיון או הרישוי, מכסות ודרכי קביעתן והקצאתן, תנאים ודרישות רפואיים וכלכליים, וכלי פיקוח ואכיפה לעמידה בתנאים אלה. בתוך כך, ייקבעו מנגנונים מוסדרים לקבלת מידע ולאכיפת עמידה בחובות מסירת מידע.

לשם שמיעת עמדות מהציבור וממומחים נוספים, הוועדה תפרסם "קול קורא" להגשת ניירות עמדה בנושאים שבהם תדון ותפרסם דו"ח ביניים עד 1 ביוני 2022, ובעקבותיו הליך שיתוף ציבור טרם גיבוש ההמלצות הסופיות. הוועדה תסכם את עבודתה והמלצותיה המנומקות במסמך שיוגש לשר הבריאות עד 1 בספטמבר 2022.

נושאים קשורים:  ועדה ציבורית,  חדשות,  רפואה פרטית,  רפואה ציבורית,  פרופ' נחמן אש,  ביטוחי בריאות
תגובות
07.01.2023, 21:20

שיטת מחשה מאוד לא מובנת של הוועדה -הכל מה שצריך זה לתת משבים הנצרכים למערכת הציבורית הכולל שכר מכובד לרופאים ולא רק למנכ״ל משרד הבריאות ובאופן טבעי המערכת הפרטית תתפוס המקום הנכון
כל עוד מנסים בכוח להרוס בפרטי מבלי לבנות קודם בציבורי - נהיה בברוך