• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר
מגזין

תופעות הלוואי של המגיפה בישראל

מה היו השפעותיה של המגיפה על ביטוחי הבריאות בישראל, מה נדרש לטיפול בחולי לונג-קוביד ומה חושב הציבור על מסע ההסברה של משרד הבריאות? סקירת מחקרים שהוצגו השבוע בכנס המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות

בדיקת קורונה. בית שמש, ינואר 2021. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

שלושה מחקרים חדשים מבין כמה מאות שהוצגו השבוע (ד') בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, שהתקיים בתל אביב, חשפו בעיות שונות שנוצרו למערכת הבריאות בעקבות מגיפת הקורונה. ביניהן: כיצד המגיפה העולמית שהגיעה לישראל במארס 2020 ממשיכה לאתגר את צוותי הרפואה, בתי החולים ואת תחום ביטוחי הבריאות?

במחקר שבחן את השינויים שחוללה המגיפה בביטוחי הבריאות, נמצא שכאשר החלה המגיפה להתפשט, 5.4% מהמבוטחים מיהרו להוסיף רכיבים או הצטרפו לביטוח בריאות פרטי ו-3.1% הוסיפו רכיבים או הצטרפו לביטוחי השב"ן של קופות החולים. היו גם ישראלים שנאלצו לבטל את ביטוחי הבריאות שלהם  לאחר אובדן של 40% מההכנסה עקב הסגרים והצניחה בתעסוקה.

מגיפת הקורונה, הדגישו עורכי המחקר הזה - רעות רון, ד"ר רותי ברגר, פרופ' יוסי ווייס וד"ר רועי ברנע ממכון אסותא לחקר שירותי בריאות - יצרה מחד משבר כלכלי משמעותי למשפחות רבות בישראל ובעולם, ומאידך העלתה את רמת החשיבות של מערכת הבריאות והיכולת לקבל טיפול רפואי הולם בכל מצב. מחקרים קודמים מצאו כי בעת התמודדות עם איום בעל משמעות קיומית, אנשים נוטים ליצור סדר עדיפויות חדש. בישראל לא פורסמו עד כה נתונים בדבר השינוי שחל במספר מבוטחי השב"ן או שינויים ברובד הביטוחי בעקבות מגיפת הקורונה.

החוקרים בחנו אפוא שינויים במערך ביטוחי הבריאות של משקי הבית במהלך תקופת הקורונה ואת תפיסות הציבור לגבי חשיבות ביטוחי הבריאות. הם ביססו את עבודתם על מדגם מייצג של 501 ישראלים (באמצעות מכון מדגם).

על פי הממצאים, 86% מהנשאלים דיווחו כי לא ביצעו כלל שינויים במערך ביטוחי הבריאות במהלך המגיפה. 5.4% דיווחו כי הוסיפו ביטוחים או רכיבים חדשים לביטוח הבריאות דרך הביטוח המסחרי, 3.1% דיווחו כי הוסיפו ביטוחים או רכיבים חדשים לביטוח השב"ן ו-2.6% דיווחו כי ביטלו את השב"ן או ביטוח מסחרי או ביקשו להקפיא תשלומים.

רוב המשתתפים שביצעו שינויים בתמהיל הביטוחים בתקופה זו הם הצעירים (גילאי 34-21) בעלי הכנסה ממוצעת או מתחת לממוצע ובעלי חינוך לא אקדמי; רוב המשתתפים שלא ביצעו שינויים היו המבוגרים יותר (בני 55 ומעלה) ואלה שדיווחו על עצמם כדתיים וחרדים. המשתתפים הערבים וכן עולים חדשים מהמגזר היהודי עשו יותר שינויים באופן משמעותי.

עוד עולה מהמחקר שרוב המשתתפים שביטלו או הקפיאו ביטוחים דיווחו על לפחות 40% ירידה בהכנסותיהם במהלך המגיפה, אולם באופן מפתיע, קבוצה זו גם הוסיפה ביטוחים או רכיבים יותר מאשר כלל המדגם.

החוקרים ביקשו לבדוק מה הן הסיבות לשינויים בתמהיל ביטוחי הבריאות בתקופת הקורונה. 40% השיבו שהסיבה היתה שיקול כלכלי; 33% השיבו שהסיבה היא כיסוי ביטוחי "לכל מקרה שלא יהיה"; 24% השיבו בגלל חשש למצב בריאות כתוצאה מהקורונה; 22% בעקבות ייעוץ ללא קשר לקורונה, 2% לצורך טיפול רפואי ו-2% טוענים שאינם רואים צורך בביטוח.

עוד עולה מתוך ממצאי המחקר: 14% חשים כי בעלי ביטוחי בריאות פרטיים קיבלו שירות טוב יותר כאשר נזקקו לטיפול במחלת הקורונה או במניעת המחלה, לעומת 53% נסקרים שחשו כי בעלי ביטוחי בריאות פרטיים מקבלים שירות טוב יותר מהם באופן כללי.

"מחקר זה הוא הראשון להצביע על שינויים במערך ביטוחי הבריאות בישראל במהלך תקופת משבר הקורונה", אמרה רעות רון. "ממצאי המחקר מצביעים על קיומו של קשר בין היכולת לשלם לבין אספקת שירותי בריאות. קיים צורך בהצלבת המידע מול נתוני משרד הבריאות על מנת להבין את מימדי התופעה ולפתח תכנית לצמצום פערים בבריאות ולניתוק הקשר בין יכולת התשלום לבין רכישת ביטוחי בריאות".

עלות הטיפול במחלימי קורונה - מאות מיליוני שקלים בשנה

במחקר נוסף שהוצג בכנס אומתו הערכות קודמות לפיהן העלות הצפויה של טיפול במחלימי הקורונה תגיע למאות מיליוני שקלים בשנה בתקופה הקרובה.

מחקר זה נעשה בקופת חולים כללית. הוא מצביע על עלייה של 12% בפניות לבתי החולים ושל 8.5% בפניות לרופאים, בעקבות תופעות הלוואי מהקורונה שעליהן התלוננו מחלימים.

מכבר דווח שלא מעט אנשים שחלו בקורונה מעידים כי ההתמודדות הקשה לא היתה עם המחלה עצמה אלא עם תופעות הלונג קוביד שבאו אחריה. ואכן, המחקר שב ואימת זאת. מנתוניו עולה כי עלות הטיפול במחלימים נאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה וכי במספר הפונים לקבלת טיפול רפואי לתופעות לונג קוביד נרשמה עלייה חדה, לעומת השנה שקדמה לפרוץ המגיפה.

בעקבות תופעות הלונג קוביד נרשמה עלייה של 12% בצריכת שירותים בבתי החולים, עלייה של 8.2% בפניות לרופאי הילדים ולרופאי משפחה, עלייה של 8.5% בפניות לרופאים יועצים ועלייה של 11% בפניות לשירותים פרא־רפואיים.

בין התופעות המרכזיות והשכיחות של לונג קוביד: חולשה קיצונית ועייפות, כאבי שרירים ופרקים, קשיי נשימה, דפיקות לב מואצות וכאבים בחזה, קשיים בשינה, נימול, פגיעה בזיכרון, דיכאון וחרדה. עורכי המחקר ביססו את הממצאים על ניתוח נתונים מתוך תיקים רפואיים של כ־360 אלף מטופלי כללית שהחלימו, בדקו את עלות צריכת שירותי הבריאות שלהם לאורך שמונה חודשים ממועד החלמתם והשוו אותם למספר זהה של מטופלים שלא חלו בקורונה והיו זהים למחלימים במאפייני גיל, מגדר, מצב סוציואקונומי ופרופיל רפואי.

ד"ר גיל לביא, ראש אגף תכנון ואסטרטגיה בכללית, שהוביל את המחקר: "ניתוח הנתונים מעלה שנדרשת תוספת של מאות מיליוני שקלים לתקציב השנתי של מערכת הבריאות לצורך הטיפול במחלימי הקורונה לאורך זמן, נוכח הגדלת עומס צריכת השירותים בחודשי ההחלמה".

נוכח ההערכה ההולכת ומתקבעת בקרב מקבלי החלטות כי הקורונה לא תיעלם בקרוב, אמר עוד ד"ר לביא: "יש לקדם תכנית לאומית המתחשבת בהיבטים של עומס התחלואה גם במחלימי הקורונה ולא רק כחלק ממחלת הקורונה החריפה, ולוודא שמענה זה לא יפגע במענה לפניות השגרה הניתן לכל יתר התושבים.

"מוקדם עדיין לקבוע את משך ההשפעה לטווח הארוך. הממצאים מצטברים עם הזמן. יותר ויותר עובדות מהארץ ומהעולם מדגימות השלכות קליניות ארוכות טווח בקרב המחלימים. חשוב להיערך לאפשרות שתסמינים ארוכי טווח של המחלה ימשיכו ללוות רבים בישראל, ויש להיערך בהתאם ברמה הלאומית בכל הנוגע לאופן המעקב ולמענה הרפואי-טיפולי הניתן להם, וכן מבחינת משאבי כוח האדם והתקציב שיאפשרו מענה זה".

חצי מהציבור לא האמין להודעות משרד הבריאות

ממצאי מחקר שלישי שהוצג בכנס הפנו אצבע מאשימה כלפי משרד הבריאות: חצי מהציבור לא האמין להודעות משרד הבריאות בתקופת הקורונה. המחקר חושף את עמדות הציבור לגבי המידע שהופץ בשנה הראשונה של המגיפה. רק 16.7% השיבו שהם נוטים להאמין במידה רבה למומחים מהמשרד הבריאות יותר מאשר למומחים מחוץ למשרד.

50% סברו שהמידע שסיפק משרד הבריאות לציבור היה אמין במידה רבה, ופחות מ-17% נטו להאמין במידה רבה למומחים של משרד הבריאות על פני מומחים אחרים.

המחקר מבוסס על סקר מקוון שהתקיים במארס 2021 במדגם של 1,002 דוברי עברית, מחצית מהם גברים ומחצית נשים. עורכי המחקר ביקשו ללמוד כיצד האמינות והרלוונטיות של המידע המופץ על ידי משרד הבריאות בנוגע למגיפה נתפסות בציבור.

כך עלה כי פחות ממחצית הנשאלים חשבו שאפשר לסמוך על המידע ממשרד הבריאות ב"מידה רבה" או ב"מידה רבה מאוד". 16.7% השיבו שהם "נוטים במידה רבה ובמידה רבה מאוד" להאמין למומחים מהמשרד הבריאות יותר מאשר למומחים מחוץ למשרד.

כמחצית מהנשאלים הסכימו ב"מידה רבה" שמשרד הבריאות הפיץ מידע בצורה החלטית ללא התייחסות לחוסר הוודאות לגבי החיסון. כ-45% סבורים ב"מידה רבה" ו"רבה מאוד" שיש צורך להסביר מדוע לא להתייחס בצורה שלילית למתלבטים לגבי קבלת החיסון; 65.8% סבורים ב"מידה רבה" ו"רבה מאוד" שיש לפרסם נתונים שהעבירה המדינה לחברת פייזר, ו-72.7% סבורים ב"מידה רבה" ו"רבה מאוד" שיש לפרסם את תופעות הלוואי שנגרמו כתוצאה מהחיסונים.

נשים נטו יותר להסכים שחשוב להתייחס לדברים הלא ידועים לגבי המחלה. בגילים צעירים יותר וככל שרמת ההשכלה עלתה, ירדה ההסכמה לגבי רמת השקיפות של המידע המופץ. 40% השיבו שלא הופץ מידע על התמודדות עם קשיים. רוב המשתתפים בסקר תמכו בהפצת מסרים לגבי חשיבות העזרה ההדדית ושמירה על ההנחיות.

החוקרים גם בדקו עד כמה השימוש באיומים ובהפחדות בפרסומות משרד הבריאות ששודרו בטלוויזיה - כמו למשל "נהיה בסדר או נהיה בסגר" - השפיעו על הציבור להישמע להנחיות. על פי הממצאים, 17.5% השיבו שב"מידה רבה מאוד", 26% ב"מידה רבה", 31% ב"מידה בינונית", 14% ב"מידה מועטה" ו-11.5% ב"מידה נמוכה".

את המחקר הובילו פרופ' נורית גוטמן, גילי שנהר, ד"ר נתן סטולרו, נאוה מזרחי וד"ר אימי לב מאוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית גורדון. "כדי לזכות באמון הציבור במידע המופץ על ידי משרד הבריאות, חשוב שתהיה שקיפות לגבי החלטות הנוגעות לבריאות הציבור", הסבירו החוקרים במסקנותיהם. "כשיש אי ודאות, חשוב להימנע מהפצת מידע המאופיין בנחרצות יתר, בייחוד כשמדובר בחיסונים, ולהתייחס לחששות הקיימים".

עוד ציינו החוקרים: "חשוב לספק מידע איך להתמודד עם קשיים נפשיים וחברתיים, להדגיש התנהגויות חיוביות כנורמטיביות ולהימנע מאיומים, כדי למנוע הערכה שלילית ותחושת אי אמון בציבור הרחב".

מטה ההסברה למאבק בנגיף הקורונה במשרד הבריאות מסר בתגובה: "משרד הבריאות מפרסם ומנגיש לציבור את המידע האמין והמקצועי ביותר באופן שקוף, בהתבסס אך ורק על מחקר מדעי ורפואי. בתקופה האחרונה נאלץ משרד הבריאות לנהל מאבק בלתי פוסק בהפצת מידע כוזב, בעיקר ברשתות החברתיות, ולהזהיר את הציבור מפני הטעיות שעלולות להביא לפגיעה חמורה בבריאות הציבור. משרד הבריאות ימשיך לפעול באופן זה מתוך מחויבות מלאה לציבור ולבריאותו".

נושאים קשורים:  לונג קוביד,  הסברה,  משרד הבריאות,  ביטוחי בריאות,  חיסונים,  חדשות,  מחלימי קורונה,  מגיפת הקורונה,  מגזין
תגובות