• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

תכנית לאומית לבריאות הנפש לילדים ונוער תובא לאישור הממשלה

עלותה מוערכת ב-914 מיליון שקל. איגוד הפסיכיאטריה של הילד בירך על התכנית אבל תובע תקצוב של 30 תקנים למתמחים עבור עשרה מרכזי טיפול ייעודים שיפעלו בעתות משבר

הממשלה אמורה לאשר באחת מישיבותיה הקרובות את התכנית הלאומית לבריאות הנפש בקרב ילדים ובני נוער שעלותה מוערכת ב-914 מיליון שקל. התכנית היא פרי שיתוף פעולה של משרדי הבריאות, הרווחה והחינוך. בשלב זה היא מיועדת לחמש שנים ויישומה יתבצע בשני שלבים: הראשון, שלב יישום מיידי בעלות מוערכת של 228 מיליון שקל, ובהמשך הפעלת תכנית ארוכת טווח. התכנית כוללת הרחבת מצבת כוח אדם מטפל ותשתיות.

הצורך בתכנית זאת, כפי שהתבטא שר הבריאות ניצן הורוביץ: "אנחנו במצב חירום לאומי בבריאות הנפש ומתמודדים עם גל ענק של פניות בשל מצוקה נפשית, בעיקר בקרב ילדים ונוער".

התכנית כוללת, בין היתר, הקמת מרכזי התערבות במשבר בעשרה מרכזים מובילים (כולל 30 תקני מתמחים בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר), קיצור תורים במרפאות פסיכיאטריות לילדים בקהילה, הקמת צוותי ביקורי בית, הקמת מרכזים רב תחומיים לטיפול בילדים נושרים מהמערכת החינוכית על רקע קשיים נפשיים, והקמת בתים מאזנים לילדים.

בנוסף, התכנית כוללת שיפור מענים טיפוליים בבתי הספר ובפנימיות, ועיבוי מענים של משרד הרווחה בקהילה. מאז פרוץ מגיפת הקורונה בישראל יש עלייה של כ-50% בפניות ילדים ובני נוער עקב מצוקה קשה והם נזקקו לטיפול ולליווי נפשי.

איגוד הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בהסתדרות הרפואית בירך על התכנית. האיגוד תובע לתקצב בדחיפות את התכנית להתערבות במשבר שיזם, במסגרתה יוקמו עשרה מרכזים להתערבות במשבר נפשי ברחבי הארץ, כאשר לא תידרש המתנה לקבלת הטיפול במקרים חריפים המגיעים עד כדי סכנת חיים. האיגוד תובע תקצוב ל-30 תקנים למתמחי פסיכיאטריה של הילד, לאיוש המרכזים, כאמור לעיל.

נושאים קשורים:  חדשות,  בריאות הנפש,  שר הבריאות ניצן הורוביץ,  האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה לילדים ונוער
תגובות
אנונימי/ת
11.02.2022, 11:02

תשירו בתי ספר לצורך חינוך - זה לא מקום לטיפול , צריך להרחיב מענה למטופלים שזקוקים לעזרה על ידי אנשי טיפול ללא קשר למוסד חינוכי, להעצים פעילות חברתית על ידי תנועות נוער ומענים חברתיים נוספים ולהרחיק את הילדים מהמסכים ומדיה.