ועדה בין מוסדית שבראשה עמד פרופ' רוני גמזו, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ועתה מנכ"ל "איכילוב", מציגה היום (ד') בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות את המלצותיה שנועדות לפתור את בעיית המחסור המחריף ברופאים ובאחיות במערכת הבריאות, בהתאם לצפי לשנים הקרובות. הוועדה הביאה בחשבון את סוגיית הזדקנות האוכלוסיה וצרכיה העתידיים.
עוד בעניין דומה
הוועדה הוקמה לבקשת האגף לתכנון אסטרטגי במשרד הבריאות על ידי המכון הלאומי ובהרכבה נציגים של משרד הבריאות, קופות החולים, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), בתי החולים וההסתדרות הרפואית. דו"ח הוועדה מציג את חומרת הבעיה בפניה עומדת מערכת הבריאות בישראל ושורה של פתרונות.
היעד: הכשרת 2,000 רופאים מדי שנה
בין השאר ממליצה "ועדת גמזו" להציב יעד של הכשרת 2,000 רופאים מדי שנה, כאשר לפחות 60% מהם ילמדו בארץ והאחרים רק בבתי ספר לרפואה בחו"ל, שיימצאו תחת פיקוח הדוק הרבה יותר בכל הנוגע לאיכות ולרמת הלימודים בהם. הוועדה סימנה את שלבי היעד על ציר הזמן בין 2021 ועד 2025: בעוד שהשנה החלו 880 סטודנטים בלימודי רפואה בישראל, ב-2022 יש להגדיל את מספרם ל-950, בשנת 2023 ל-1,050, ב-2024 ל-1,125 ובשנת 2025 ל-1,200.
בין המלצותיה העיקריות של הוועדה: הרחבת לימודי הרפואה בבתי החולים - במחלקות ילדים, נשים, פנימיות וכירורגיה יהיו לפחות שמונה סטודנטים ולפעמים אף יותר. הוראת הסטודנטים תהיה גם בשעות אחר הצהריים, ותתבצע הוראת סטודנטים במרפאות הקהילה של קופות החולים.
תבוצע הקצאת מחלקות ורופאים-מדריכים לשם הגדלת מספר הסטודנטים, כולל תמרוץ ישיר למחלקות; ייווסדו תקנים אקדמיים לרופאים שילמדו סטודנטים בקהילה (בקופות). תקופת שנת הסטאז' תצומצם למינימום והענקת התואר MD תהיה בתום השנה השישית. תינתן גם אפשרות לביטול הסטאז' למי שמתחיל התמחות ישירה.
תמיכה בסטודנטים הלומדים בחו"ל
על פי המלצות הוועדה, יקודמו צעדים לעידוד החזרה לישראל של סטודנטים לרפואה הלומדים בחו"ל וגם של רופאים ישראלים הגרים ועובדים בחו"ל; יבוצע רישום הסטודנטים הישראלים בחו"ל ויישמר הקשר עימם. כמו כן, יינתנו תמריצים כספיים או אחרים המותאמים לצורכי הרופאים הבכירים כדי שיחזרו לארץ. הוועדה ממליצה לסבסד לימודים בחו"ל של סטודנטים מצטיינים מישראל, בכפוף להתחייבותם לעבוד בשובם לישראל באזורי הפריפריה או בתחומים נדרשים.
העברת מערך ההתמחויות מהר"י למשרד הבריאות
עוד ממליצה הוועדה על העברת ניהול נושאי ההתמחות מידי המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית לידי משרד הבריאות, כולל ותכנון לאומי ארוך טווח של נושא זה, מותאם לצורכי המערכת הרפואית ובין השאר כמענה למחסור בביקוש להתמחויות מסוימות. יוקם מאגר מידע על כלל המתמחים בישראל; יבוצע ניתוח עומק של צורכי המערכת בכל הנוגע להיקף המומחים הנחוץ בכל מקצוע וייקבעו יעדים לאומיים על בסיס ניתוח זה לכל מקצוע, כולל נקיטת צעדים למניעה והגבלה של "הצפה" במקצועות שונים וחשיפת "מפת ההתמחויות" הצפויה למועמדים, כדי להגביר את השקיפות בנוגע למקומות העבודה שעתידים להיפתח.
תכנית לאומית לפריפריה
כמענה לבעיית כוח האדם האקוטית והשירותים הרפואיים בפריפריה, מומלץ להקים תכנית לאומית שתטפל בצמצום הפער בתשתיות בין מרכז הארץ לפריפריה (מספר המיטות הציבוריות והפרטיות לנפש) ובין היתר כדי למשוך מומחים. מומלץ לפתוח ב-2022 תכנית ייעודית ל-60 סטודנטים לרפואה - 30 בדרום ו-30 בצפון - בעלי זיקה משמעותית למקום, ולשקול להרחיב את התכנית ל-100 כל שנה עד 2025 כחלק מהגדלת מספר הסטודנטים בישראל. עוד מומלץ לבנות חבילת תמריצים - שכר מוגדל ומענקי לימודים - למתמחים ומומחים מצטיינים שיעבדו בפריפריה; סיוע במימון תקופת הלימודים וליווי מקצועי לסטודנטים בפריפריה.
בנוסף מומלץ להקצות 20 מקומות ייעודיים לסטודנטים חרדים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל, בתכנית ארבע שנתית לבוגרי תואר ראשון. עניין זה ייעשה בדגש להכשרת סטודנטיות חרדיות, מהשנה הבאה. בדו"ח הוועדה נכתב בהקשר לכך: "הקורונה חיזקה את הצורך בהכשרת רופאים מהמגזר החרדי שישמשו גם כמגשרים ומנהיגים רפואיים".
הרחבת ההכשרה של אחים ואחיות
לפתרון המחסור החריף באחים ואחיות (5.4 ל-1,000 נפש בישראל לעומת הממוצע ב-OECD העומד על 9 ל-1,000 נפש), הוועדה מציבה יעד של 7 אחיות ואחים עד גיל 65 ל-1,000 נפש עד לשנת 2030. בנוסף, תכניות להגדלת מספר הסטודנטים לסיעוד מ-3,905 ל-5,800 בשנה, באופן הדרגתי עד 2026. לשם כך יוספו כיתות לימוד, יחוזק מערך ההדרכה ויינתנו תמריצים כספיים לבתי הספר לאחיות על הגדלת מספר הסטודנטים.
הוועדה ממליצה להשקיע בהתמקצעות האחיות ובהרחבת סמכויותיהן, כך ש-60% מהן לפחות יהיו בוגרות קורסים על-בסיסיים עד לשנת 2027. לשם כך יש להכשיר בכל שנה כ-3,400 אחים ואחיות בקורסים מתקדמים במגוון תחומים. כמו כן, הכשרת עוד 550 אחים ואחיות מומחים בשמונה תחומים קליניים באופן מיידי ותקינה מתאימה לשילובם במערכת.