שנת הקורונה הראשונה, 2020, לא תרמה לעלייה בפניות בישראל של מעשנים לקבלת סיוע בגמילה. חלה בה דווקא ירידה של כ-7% לעומת 2019, כך עולה מהדו"ח השנתי על מצב העישון בישראל לשנת 2020 שהוגש לשר הבריאות ופורסם אתמול (ב').
עוד בעניין דומה
עיקר ממצאי הדו"ח: 20.1% מכלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל מעל גיל 21 מעשנים, כאשר שיעור הגברים גבה יותר לעומת הנשים. שיעור העישון בקרב גברים בישראל עומד על 25.6% לעומת 14.8% בנשים.
שיעור העישון בקרב הערבים גבוה מהשיעור ביהודים: 24.4% לעומת 19.1%. ההשוואה בין יהודים לערבים איננה משקפת את המצב במלואו, קובע הדו"ח, בשל שיעורי עישון גבוהים יותר בקרב גברים ערבים - 38.2%, בהשוואה ליהודים - 22.6%, לצד שיעורי עישון נמוכים יותר בקרב נשים ערביות - 10.2%, בהשוואה ליהודיות - 15.8%. יותר ערבים מעשנים כיום סיגריות אלקטרוניות לעומת יהודים.
שיעורי עישון נמוכים יותר נמצאו בקרב בעלי השכלה גבוהה (17.4%) בהשוואה לבעלי השכלה בינונית ונמוכה. מגמה דומה נצפתה בכל קבוצות האוכלוסיה.
מנתוני הדו"ח עולה כי פי 2.2 יותר גברים ערבים מיהודים מעשנים 20 סיגריות ביום. בקרב נשים ערביות - פי 1.9 לעומת יהודיות. מעל 20 סיגריות ביום: פי 2.9 יותר גברים לעומת נשים (15.6% לעומת 5.4%).
הגיל הממוצע של התנסות ראשונה בעישון עומד בישראל על 18.4 שנים (יהודים), 20 (יהודיות), 19.7 גברים ערבים לעומת 26 שנה בקרב ערביות.
שיעור כלל הגברים והנשים שמעשנים בישראל - כאמור 25.6% ו-14.8% בהתאמה - גבוה ביחס לממוצע ב-36 מדינות ה-OECDי(13.9%). 35.7% מכלל אזרחי ישראל נחשפו לעישון כפוי, בעיקר בבית (נשים) או בעבודה (גברים).
בקרב בני נוער נצפתה מגמת עלייה מדאיגה בעישון סיגריות אלקטרוניות, "המהוות שער כניסה לעולם העישון", מה שמוביל לתחלואה ואף לכדי 8,000 מקרי מוות כתוצאה ממחלות הנובעות מעישון.
28% מקרב הגברים המתגייסים לצה"ל מעשנים, לעומת 18% מקרב המתגייסות. הצריכה היומית בצה"ל של סיגריות: 10 בקרב חיילים ו-9 בקרב חיילות. גיל התחלת העישון בקרב מתגייסים – 16 שנה.
ישראל מדורגת במקום השביעי מ-36 מדינות לפי דירוג אירופאי בכל הנוגע למאבק בנגע העישון והיא קיבלה על כך את הציון 61 מ-100 נקודות. רק לשבע מדינות יש בדירוג הזה ציון של מעל 60 נקודות.
בהתייחסם לדו"ח הגיבו שר הבריאות ניצן הורוביץ ומנכ"ל המשרד פרופ' נחמן אש. "העישון מזיק ומסוכן. ללא ספק מעלה את הסיכון למגוון של מחלות קשות, וגם למוות", אמר השר הורוביץ.
"המאבק בעישון ועידוד הפסקת העישון הן מהמשימות המרכזיות שלנו. משרד הבריאות מחויב להמשיך את שיתוף הפעולה עם כלל השותפים בתוך מערכת הבריאות, במערכת החינוך וארגוני החברה האזרחית, להמשך יישום התכנית הלאומית לצמצום העישון ונזקיו ולקידום צעדי מדיניות נוספים בהתאם להמלצות האמנה הבינלאומית לפיקוח על הטבק. אנו פועלים לשיפור ההגנה על הציבור מחשיפה לעישון כפוי וקידום מכלול האסטרטגיות המומלצות הדרושות למאבק יעיל ומוצלח בעישון ונזקיו".
פרופ' אש הוסיף: "נתוני הדו"ח ל-2020 מראים שאין ירידה במספר המעשנים. כ-20% מהאוכלוסיה הבוגרת מעל גיל 21 מעשנת. הערכת התמותה העולמית מעישון עומדת על כ-8 מיליון בני אדם בשנה.
"החל מ-2019 ישראל נכללת בדירוג המדינות מטעם איגוד הסרטן האירופאי וזאת הודות ליוזמה של המיזם למיגור העישון. נמשיך לקדם מיסוי על מוצרי טבק וניקוטין באידוי באופן זהה לסיגריות טבק אחרות. כיום, הסיגריות הללו זוכות לפטור ממס שהופך אותן לזולות ונגישות ולכן גם אטרקטיביות לבני נוער ואלו מסוכנות לבריאות וממכרות".
באיגוד רופאי בריאות הציבור והחברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון של ההסתדרות הרפואית, מסרו: "דו"ח שר הבריאות בנושא העישון מציג תמונה מטרידה של שיעורי עישון שאינם יורדים. משמעות הנתונים היא שבישראל ממשיכים למות מדי שנה אלפי ישראלים ממחלות הקשורות לעישון הניתנות למניעה.
"טוב ששר הבריאות אומר את המילים הנכונות ומבטיח הבטחות, אך בסוף מימוש המדיניות של כל חלקי הממשלה הרלבנטיים לשינוי ייבחן במעשים. יש צורך במימוש החלטת הממשלה מ-2011, לרבות הקמת יחידה מרכזית למאבק בעישון וקביעת תכנית אסטרטגית מתוקצבת, בהתאם לקווים מנחים של אנשי המקצוע והחברה האזרחית, ובעיקר מימושה בשנתיים הקרובות.
"יש הכרח בשיפור ואכיפת חוקי העישון בנוגע לאיסור מכירה לצעירים עד גיל 21, לאיסורי השיווק והפרסום, להתאמת תכניות בדגש על צמצום פערים בקרב אוכלוסיות, ולמניעת חשיפה לעישון כפוי במרחב הציבורי. הגיע הזמן לאזהרות בתמונות כמו ב-120 מדינות בעולם, רישוי נקודות מכירה וצמצום נגישות מוצרי הטבק לבני נוער".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
