בחודש דצמבר, בשנת 1794, פַני בורנאֵי, סופרת אנגליה, מפורסמת ופופולרית, סבלה מכאבים עזים בשַד בשל דלקת ממושכת. הכאבים היו קשים ביותר, הרופא המטפל הציע לבצע ניתוח לפתיחת המורסה המכאיבה. באותה עת היא התגוררה בצרפת והייתה לה גישה לטובי הרופאים. אחד מגדולי הרופאים, ששירת בהצלחה רבה את נפוליאון, אליו פנתה לקבלת "דעה נוספת" המליץ גם הוא כי הטיפול חייב להיות ניתוחי. חדר הניתוח היה בבית המטופלת, התאריך והשעה ניתנו לה שעות ספורות לפני שאל הבית הגיעו המנתח זאן דומינק לא'רה ועוזריו. ללא הרדמה, שעדין לא התגלתה, בוצע, במהירות רבה הניתוח.
עוד בעניין דומה
ההתאוששות היתה ממושכת ובהיותה סופרת היא תיארה את שעבר עליה: "כאשר ננעצה הסכין המתכתית בתוך השד, וחתכה ורידים, עורקים ואת הבשר החי לא יכולתי שלא לזעוק בכל כוחי. וכך משך כל הניתוח, ואני שומעת עדיין את הזעקות. כאשר העבירו אותי למיטה ראיתי את המנתח, לא'רה חיוור ומבוהל.
בשנת 1846 ב-13 באוקטובר, הראה רופא שיניים אמריקאי כי ניתן למנוע כאב בעת ניתוח על ידי מתן אדי אתר הנשאפים על ידי המטופל. בתום הניתוח הזה אמר הכירורג המופתע לקהל הצופים באולם "רבותי, זו לא תרמית!" והכאב הניתוחי הודבר. הידיעה התפשטה בכל העולם ומרבית הכירורגים שמחו לסיים ניתוח ללא לחץ זמן וללא זעקות החולה. רופאי שיניים הצליחו לפרסם את התגלית והגדילו את הכנסתם לאחר שהסובלים כאבי שן קשים פנו לקליניקות שהציעו עקירה ללא כאבים תמורת עוד כמה פרוטות.
אלא שקבוצה גדולה של "מתנגדי אנסטזיה" יצאה נגד הרדמת החולה בתואנה של פגיעה בתהליך הריפוי. הם המשיכו לבצע כריתות גפיים ללא הרדמה עד שנת 1862. גם בבית החולים בו בוצעה ההרדמה הראשונה, בבוסטון, משך שנת 1847, שליש מהחולים לא זכו לקבל את האתר המושיע. הסיבות לכך שמתנגדי ההרדמה העלו היו דומות מאוד למה שמעלים מתנגדי החיסונים כיום, שהרי הרדמה "פוגעת אנושות בתהליך הריפוי הטבעי" והיא מנוגדת לדרך בה נברא העולם וכו' וכו', שלא לדבר על כך שיש צורך לקנות אתר והיו גם מקרי מוות שיוחסו לאתר (התמותה הניתוחית הייתה גבוהה מאוד, אבל זה לא הפריע כלל לכירורג) וגם בשיטות הלחימה לא בחלו הללו.
הקלת הכאב בעת לידה, גם היא זכתה, כמעט עד לימים אלה, לביקורת קשה של פגיעה בתהליך טבעי ומבורך. אלמלא המלכה ויקטוריה שביקשה ללדת ללא כאבים וסִיפרה על החוויה הטובה שהייתה לה, ייתכן כי לא היה ניתן לסייע לאלה שהכאב עבורן לא הייתה חוויה כלל. האשמות חמורות הוטחו ברופאים המרדימים שביצעו אלחוש אפידורלי: הורדת ה-IQ של ילדי אמריקה, יצירת אוטיזם, פגיעה בציווי התנ"כי "בעצב תלדי בנים" ולמרות שבתי חולים וחדרי לידה מתהדרים כיום בשירות הקלת כאב בשיטות שונות, עדיין "מכחישי הקלת כאב" ממשיכים להוכיח לאלה שלא חוו את הקלת הכאב בעת לידה ממושכת וכאובה, שהם טעו.
ההיסטוריה של הרפואה, בחוכמה שלאחר מעשה, מצביעה על כך כי פריצות דרך כמו חיסון, שמירת נקיון ורחיצת ידיים ותרופות מסוימות לא התקבלו לא רק על ידי הציבור, אלא נידחו מסיבות של שמרנות או הכחשת הוכחה מבוססת, בעיקר כאשר התגלית עלולה הייתה לפגוע בהכנסות המטפלים. לעומת מקרים אלה ,שרלטנות רפואית התקבלה במהירות רבה על ידי ציבור שחיכה לתרופות פלא. במוזיאונים לתולדות הרפואה ניתן למצוא מכשירים "חשמליים" להצמחת שיער הראש, לטיפול "חשמלי" במיגרנה. ACTINA, למשל, תוך שימוש במסע פרסום בכל העיתונים, היה מכשיר פלאי המשפר את הראייה, ומסתבר כי המשווק הגאון הוסיף לו את התכונה לשיפור השמיעה. המחיר היה כ-10 דולר ונשלח רק בדואר. שלא לדבר על מתקנים לשיפור כוח הגברא, הגדלת השדיים ועוד.
הניצול הציני של תמימות ורצון לשפר את היכולת נמשכים עד היום ואפשר להירשם בקלות בימים אלה ממש לקבלת טיפול משרלטנים המומחים למיגור כאבי גב, או לתהליך בו תשליכו את המשקפיים לאחר סדרת תרגילים סודית. גם לחוזים בכוכבים ורמאים הציבור התמים נותן אמון מלא, ומתייחס לתמונות המפורסמות כמודעה של החולים שקיבלו את תרופת הפלא ומספרים עד כמה חזר הסומק ללחיים.... כל מה שצריך זה להאמין. שהרי "הוכח מדעית" כי שימוש פשוט במכשיר שיכוך הכאב (תוך שבועיים!) או מדרסים מיוחדים המונעים סוכרת יושיעו אותכם. במשרד הבריאות עוקבים אחר כאלה ומנסים להזהיר הציבור או למנוע מ"המבטיחן" את הגישה לפרסום. אבל כרגע, מתנגדי החיסונים בפעילותם האגרסיבית דומים מאוד למתנגדי ההרדמה, רחיצת הידיים ומתן החיסון כנגד פוליו. וגם מזכירים את מתנגדי ההפלות שרצחו את הרופא בקליניקה לביצוע הפלות.