• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חברת ועד: ד"ר איריס רסולי
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
COVID-19 עולמי

מומחים בארה"ב: המאבק במגפת הקורונה יימשך עוד זמן רב

מחקר חדש: לא מחוסנים שנדבקו בקורונה נמצאים בסיכונים מוגברים חדשים להידבקות חוזרת כעבור פחות משנתיים

מודלים שונים שיצרו מומחים לביו-אינפורמטיקה בארה"ב הראו – כך לפי דיווח שלשום ב-Nature, כי לא-מחוסנים שנדבקו בנגיף הקורונה, נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות חוזרת בתוך שנה עד שנתיים מההחלמה מההידבקות הראשונה. במלים אחרות: החסינות הטבעית שנוצרת בעקבות המחלה עצמה איננה נמשכת לאורך זמן. הסיכון להידבקות חוזרת עולה מ-5% לאחר 4 חודשים מההידבקות הראשונה ל-50% כעבור 17 חודש, כאמור בקרב מי שלא קיבל תרכיב חיסון.

בתוך גם דיווח אמש "ניו יורק טיימס" כי מומחים למחלות זיהומיות, לאבולוציה ולאימונולוגיה מעריכים עתה כי המאבק במגפת הקורונה ימשך עוד זמן רב. בדיווח עם מפרטים הסברים על המוטציות שעובר הנגיף, על מידת הקטלניות שלו ונקודת האיזון עם המערכת החיסונית.

עם תחילת המגפה הנוכחית הייתה ההערכה כי אמנם כל הנגיפים נוהגים להשתנות ולהתפתח אבל נגיפי הקורונה נחשבים יציבים יחסית והם משתנים לאט יותר מנגיפי השפעת.

"הייתה למדענים תחושה שהמאפיינים של נגיף הקורונה יהיו דווקא לטובתנו ושתרחיש הבלהות לפיו התנהגותו תדמה לזו שבנגיף השפעת והוא ישתנה ללא הרף ויהיה צורך בלתי פוסק לעדכן את החיסונים - לא יתממש", הסביר ד"ר אדם לורינג, מומחה לנגיפים ומחלות זיהומיות באוניברסיטת מישיגן. איש לא חזה את ההתפשטות הגלובלית הלא מבוקרת של הנגיף.

נכון לבוקר זה (ה', 09:45 שעון ישראל) בכל העולם כבר נדבקו/ חלו בקורונה 242,848,352 בני אדם ונפטרו (לפי מסד הנתונים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס) 4,938,355. רק בארה"ב מתו עד כה 751,811 מקרב יותר מ-46 מיליון שנדבקו וחלו. נוכח זאת, ההערכה עתה היא ש"הסיכוי למיגור מלא של הנגיף הזה קלושים. קשה לנבא מה יקרה בשנים, אולי אף העשורים הקרובים".

עם זאת, הולכות ומצטברות תובנות וכמה עקרונות ביולוגיים בסיסיים המספקים רמזים בדבר ההתפתחויות הבאות: הנגיף יכול להשתנות באינספור דרכים: עלול להיות מידבק יותר; להשתפר בעקיפת המערכת החיסונית של בני האדם ועלול להיות אלים יותר ולחולל מחלה קשה יותר. יחד עם זאת עדיין לא מובנות לחוקרים חלק ממגוון המוטציות שמתחוללות בנגיף.

עם הזמן התברר שווריאנט האלפא של הנגיף פיתח יכולת הדבקה גדולה ב-50% מזו של הווריאנט המקורי בראשית המגפה ובדלתא יכולת זו עלתה בעוד 50% לעומת אלפא.

היו מומחים שהופתעו מכך שלנגיף יש יותר מתריסר מוטציות מוכרות והוא מתפתח במהירות רבה כל כך. עם זאת, יש ביניהם שאינם מאמינים שהתהליך הזה יימשך לנצח: יש להניח שקיימים גבולות ביולוגיים ליכולת ההדבקה של נגיף מסוים והם נוגעים לתכונות הבסיסיות של הנגיף. הוא לא יכול להשתכפל במהירות אינסופית או לנוע למרחקים אינסופיים.

תובנה אחרת שהוכרה: וריאנטים מסוימים רכשו יכולת לעקוף חלק מהנוגדנים הטבעיים שבגוף האדם שתפקידם למנוע מהנגיף כניסה לתאים. אבל המוטציות הגנטיות שעובר הנגיף יכולות לשנות את צורתו, שטח הפנים שלו ואז הנוגדן הטבעי לא מבצע את תפקידו. זן הדלתא, הוברר, מצליח להערים על נוגדנים מסוימים, אבל וריאנטים נוספים ובראשם בטא, מצטיינים יותר בנטרול הנוגדנים. דלתא מדבק כל כך, עד שהצליח להביס בהיבט הזה וריאנטים אחרים וגם הגביל את התפשטותם. יחד עם זאת, קיימת סברה לפיה מאחר שיש הרבה סוגי נוגדנים במערכת החיסונית אפשר להניח שווריאנט עם כמה מוטציות חדשות לא יחמוק מכולם. המערכת החיסונית של האדם התפתחה ויש לה עכשיו שלל שיטות להתמודד עם האבולוציה של הנגיף. עם זאת יש הרבה מאד ניחושים בקרב המומחים השונים בדבר אופיים של הווריאנטים שיצוצו בעתיד.

השאלה עליה החוקרים מתקשים במיוחד לענות היא: האם הנגיף יהיה אלים יותר, יגרום למחלה קשה יותר. אבל אלימות רבה יותר לא תקנה לו יתרון אבולוציוני. אלא רק תסייע ליכולת ההדבקה. לפיכך יש סברה עתה כי זני הנגיפים החדשים יתמתנו עם הזמן.

מאחר שפותחו חיסונים יעילים, ההנחה עתה היא שיעילותם כנגד SARS-CoV-2 רבה יותר מהיעילות שהשיגו אי פעם חיסוני השפעת ועם זמן יחולו שיפורים נוספים בהם. בין השאר: ייתכן שבקרוב חיסון חדיש בתרסיס לאף עשוי להועיל יותר במניעת ההדבקה.

עוד סבורים החוקרים שככל שמספר הנדבקים הפוטנציאליים בעולם יקטן בהדרגה וקצב ההדבקה יואט, לנגיף יהיו הזדמנויות מעטות יותר ליצור מוטציות. במאמר שעדיין לא עבר ביקורת עמיתים, הוצגה הערכה כי ייתכן שעליית שיעור ההתחסנות בעולם כבר עתה מונעת היווצרות מוטציות חדשות. קצב ההתפתחות של המוטציות יואט ככל שהנגיף יסתגל לבני האדם. ככל שהאבולוציה של הנגיף תואט והמערכת החיסונית האנושית תשיג אותה, ייווצר איזון כוחות במאבק בין האדם לנגיף. לעולם לא נצליח לחסל אותו, אבל הוא יפעל על אש קטנה ולא כדליקת ענק. בסופו של דבר התנהגות SARS-CoV–2 תדמה לזו של נגיפי השפעת שגם הם עדיין יכולים לגרום למחלה קשה ומוות. ייתכן שהמחלה תראה בעתיד התפשטות של נגיף קורונה חדש אבל במיוחד בקרב אוכלוסייה שאינה מחוסנת. יחד עם זאת יש כבר חוקרים בארה"ב המביעים תקווה שהחלק הגרוע ביותר במגפה הנוכחית, כבר מאחורינו.

נושאים קשורים:  חדשות,  מגיפת הקורונה,  וריאנטים
תגובות