• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
COVID-19 בישראל

ביקורת על משרד הבריאות: לא עודד בדיקות וטיפולים במהלך המגיפה

דו"ח חדש של מבקר המדינה מצא ליקויים משמעותיים ונזק היקפי בריאותי בגלל משבר הקורונה, ביניהם ירידה בגילוי מוקדם של סוגי סרטן והזנחת תחום בריאות הנפש

חולים מקבלים טיפול תרופתי במגיפת הקורונה. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

בדו"ח בן 13 פרקים של מבקר המדינה שפורסם היום (ג') ועוסק בהיבטים שונים הנוגעים להתמודדות רצופת הליקויים והכשלים של ממשלת ישראל (הקודמת) בכל הנוגע לטיפול במשבר הקורונה, הוקדש פרק מיוחד לנושאי "בריאות היקפיים" שנוצרו במשבר. המבקר מתניהו אנגלמן אמר בעת הצגת הדו"ח: "ביקורת זו רלוונטית מתמיד והעלתה ליקויים משמעותיים. אנו נמצאים כעת בגל רביעי של המגפה ויש משמעות לתיקון הליקויים באופן מיידי".

פרקי הדו"ח האחרים עוסקים בקבלת ההחלטות; באשראי שניתן לעסקים שהכי נזקקו לו בשיא המשבר הקורונה; בטיפול כושל באזרחים ותיקים; בליקויים בהתנהלות מערכת החינוך שטרם תוקנו; בסיכוני הסייבר שהוחמרו בגלל המעבר של המשק לעבודה מהבית. כן מצביע הדו"ח על כפילויות, בלבול וחוסר אמון של הציבור במקבלי ההחלטות ובכישלון מערך ההסברה וגם על ליקויים בעבודת המעבדות.

בין היתר מציין הדו"ח כי היה עיכוב קריטי במינוי פרויקטור קורונה בממשלת נתניהו; מצביע על כשלים בנושא הבידודים של החוזרים מחו"ל – שלא היו יעילים; על כשלי משרד הבריאות בנושאי רכש בהיעדר מרכז שליטה בניהול המגיפה ועל רכש מנשמים ללא צורך ועל מחסור בכוח אדם רפואי ומיטות אשפוז בעת שהמדינה נכנסה למשבר.

על פי הדו"ח, עם פרוץ המגיפה חלה ירידה ניכרת בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של מחלות שונות: נעשו 12% פחות בדיקות לגילוי דם סמוי בצואה; חלה ירידה של 17% בבדיקת קולונוסקופיה; היתה ירידה של 14%-17% בבדיקות ממוגרפיה; נרשמה ירידה של 15% בבדיקות במרפאות עיניים וצניחה של 29% בבדיקות במרפאות אף אוזן גרון.

הגם שהירידה שנמצאה בביצוע מספר בדיקות סקר אולי לא צפויה לגרום לעלייה דרמטית במספר חולי הסרטן בטווח הקצר, "יש חשש שעיכוב בביצוע הבדיקות המומלצות יוביל לעלייה במספר המקרים המאובחנים בשלב מתקדם ויגרום לחולים להגיע באיחור לטיפול אונקולוגי ולניתוחים כאשר הם במצב ירוד", זאת לפי רשם הסרטן הלאומי. מבקר המדינה קבע: "לא נעשה מאמץ מספק מטעם משרד הבריאות לעודד את הציבור להמשיך ולהגיע לבדיקות ולטיפולים הרפואיים תוך שמירה על הנחיות הקורונה". לצד הערה זאת ציין המבקר כמה יוזמות עצמיות של בתי חולים שנועדו להקל על מטופלים.

המבקר הציע על ליקויים בביצוע חקירות אפידמיולוגיות והמליץ למשרד הבריאות לפעול לשמר את מערך החקירות האפידמיולוגיות בעת הנוכחית וגם בעתיד, כדי שיהיה ניתן להפעילו בעת התפרצות מגיפה.

כמו כן המליץ לפיקוד העורף (מפקדת אלון) ולמשרד הבריאות לבחון כלים שיאפשרו להתחקות אחרי המקורות האפשריים לחשיפה ולהדבקה, כדי להשיג את היעד שנקבע; לשקול שימוש בכלים טכנולוגיים ייעודיים, לאחר בחינתם, לרבות מהפן המשפטי, נוסף על שכלול יכולות החקירה; לבחון צעדים שניתן לנקוט כאשר מאומת אינו משתף פעולה בחקירות האפידמיולוגיות; עוד מומלץ כי קבינט הקורונה ידון בסוגיית מדיניות האכיפה לשם שיתוף פעולה בחקירות אפידמיולוגיות וינחה את משרד הבריאות והמשטרה לפעול בהתאם למדיניות זו; מומלץ שמשרד הבריאות והשב"כ ינתחו את התפוקות בנוגע למספר המגעים והמאומתים שעלו בחקירות האנושיות ובפעולות הסיוע של השב"כ.

המבקר גם מציין את הידוע שתחום בריאות הנפש הוזנח קשות ולא נעשתה בו היערכות ראויה. סקרים שונים שנערכו בישראל ובעולם הראו עלייה ניכרת במצוקות נפשיות. סקר הלמ"ס מנובמבר 2020 חשף כי מצבם הנפשי של 30% (כ-1.7 מיליון) בני 21 ומעלה בישראל החמיר בתקופת המשבר, 37% מהאוכלוסיה (כ-2.07 מיליון) חשים לחץ וחרדה, 19% חשים דיכאון ו-21% חשים בדידות. גם הצוותים הרפואיים חשופים לרמות גבוהות של דיכאון, חרדה ושחיקה והמחלימים מקורונה סובלים מתופעות של דיכאון וחרדה. כן נרשם זינוק של עד 75% בפניות לער"ן ועמותות נוספות המעניקות סיוע נפשי; עלייה של 130% בדיווחים על חשש לנטיות אובדניות של ילדים ונוער בתקופת המשבר ועלייה של כ-20% בפניות מטופלים חדשים למערך בריאות הנפש לצד החמרה במצבם של מטופלים "ותיקים" בשל מצוקות נפשיות.

בפועל, העלייה באספקת שירותי בריאות הנפש מצד הקופות היתה מינורית: בכללית ובמכבי, בהן מבוטחים יחד יותר מ-75% מהאוכלוסיה, חלה עלייה קלה בלבד במספר המבוטחים שקיבלו שירותי בריאות הנפש (1.2% ו-4.9% בהתאמה). במאוחדת היתה ירידה של 6.2%, ובלאומית – עלייה של 23.7% במספר המטופלים.

בהתייחסו למשרד הבריאות כתב המבקר: "הוא לא הגדיר את זמני ההמתנה לקבלת שירותים שעל מערך בריאות הנפש לעמוד בהם במיוחד בעת משבר; לא קבע יעדים הדרגתיים רב-שנתיים. לזמני המתנה סבירים חשיבות במצבי דחק, כמו אלה שהתפתחו בשל התפרצות מגיפת הקורונה. זמן ההמתנה הממוצע לקבלת טיפול נפשי הוא שישה חודשים, על פי נתונים שהעביר משרד הבריאות למבקר. אולם, הקופות לא מודדות את מספר המוותרים על קבלת שירותי בריאות הנפש שמתייאשים בגלל זמן המתנה ארוך לתורם".

נושאים קשורים:  מבקר המדינה,  דו"ח המבקר,  חדשות,  19-COVID,  מגיפת הקורונה,  בריאות הנפש
תגובות