• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
COVID-19 עולמי

מגיפת הקורונה היא הזדמנות להעניק לציבור קורס מזורז באי ודאות מדעית

מה גורם למשבר האמון בין הציבור לקובעי המדיניות במגיפת הקורונה ועם אילו קשיים מתמודד המדע בדרך הפתלתלה להבנת הנגיף במציאות של מגיפה שמשתנה בקצב מהיר? מאמר ב"ניו יורק טיימס" מנסה להסביר

"תחילה קבעו שהנגיף מידבק בחשיפה למשטחים נגועים שבהם התמקם ודגר". צילום שאטרסטוק

מגיפת הקורונה שינתה את חיי היומיום של בני האדם הנאלצים עתה להתמודד מדי יום עם שאלות של חיים, תחלואה עולה ומוות כאשר הסוף איננו נראה באופק. אבל המגיפה היא גם הזדמנות להעביר את הציבור "קורס מדעי מזורז באי-ודאות". כך על פי כתבה שפרסם "ניו יורק טיימס" שלשום (ב').

הכתבה מתארת את הקשיים ואת היכולות של רופאים, חוקרים ומדענים בהבנת הנגיף וכיצד היא משתנה בקצב מהיר: תחילה קבעו שהנגיף מידבק רק במגע קרוב עם מי שמפיץ אותו או בחשיפה למשטחים נגועים שבהם התמקם ו"דגר". בהמשך התברר שהוא נישא באוויר, ברסיסי נשימה. אחר כך צצו הוריאנטים, שקצב הופעתם עתה מסחרר וכלל לא איטי כפי שחשבו בעבר; הוחלט שיש צורך בעטיית מסיכות בכל מקום או שלא צריכים אותן כלל; וכאשר הופיעו החיסונים, נאמר כי די בשתי מנות אבל עכשיו כבר מחסנים בשלישית. גם סרבני החיסונים הופיעו על שלל טיעוניהם והפייק ניוז ברשתות החברתיות ומשפיעים על ציבור רחב שצמצמם את אמונו ברופאים ובמדענים.

"החיים לצד הנגיף המתעתע ואופיו החמקמק של המדע יוצרים תסכול בעיני רבים שאינם בקיאים בנתיבים הפתלתלים המאפיינים את הדרך לתגליות מדעיות. הגופים האמונים על מתן שירותי בריאות נראים לעתים הפכפכים ולא פעם נדמה שהם מטעים את האוכלוסיה ואף משקרים לה", כותבת מחברת המאמר ומציינת: "ביולוגיה ורפואה הם שני תחומים תובעניים. רעיונות שעולים בהם נבדקים במשך שנים, לפעמים עשרות שנים, לפני שהם מתקבלים על הקהילה המדעית ובהמשך מתגבשות הנחות והשערות ונעשים ניסויים כדי לאששן. לא אחת הניסויים סופגים ביקורת עמיתים שחושפת נקודות תורפה".

אולם, במקרה של נגיף הקורונה, מדענים התוודעו לו "במהירות האור", באמצעות האצת שינויים בתהליכי המחקר, פרסום תוצאות הטיפולים, המודלים האפידמיולוגיים וגילויים אחרים במחקר הנגיפים. "הבעיה", כותבת המחברת, "היא שכל זה נעשה מבלי שהמדענים הסבירו לאזרח מהשורה בשפה פשוטה ונהירה שכך פועל המדע. חילוקי הדעות ביניהם יצרו רושם מוטעה כאילו המדע הוא עניין שרירותי, או שהחוקרים בודים מליבם מסקנות שלא הבשילו ולא נבדקו עד תום. ההדיוט איננו מבין שיש הררי מידע והשערות והמדענים מתווכחים על כך ביניהם".

"אין זה מפתיע", מציינת הכותבת, "שהציבור הרחב מבולבל, אפילו זועם. הרשויות עצמן לא הבהירו בתכיפות מספקת שההמלצות בהנחיות עלולות להשתנות על פי שינויים שמתחוללים בנגיף עצמו ובמאפייני המגיפה. מנהיגי ארה"ב ובריטניה הבטיחו הרבה מדי בשלב מוקדם מדי ונאלצו לחזור בהם מדבריהם. גם גופי בריאות לא השכילו לגבש מתווה שאפשר להתאימו על בסיס נתונים חדשים המתגלים במחקרים על הנגיף, שלא אחת הם שונים ממה שהוערך קודם לכן ומסיבה זאת מתחייבים שינויים וההנחיות משתנות. הרשויות גם לא הגדירו את נקודת הזמן שבה תגיע המגיפה לקצה והנגיף יחליש את אחיזתו ורמת ההידבקויות תרד מתחת לרף מסוים. באין יעד מוגדר וברור, עלול להיווצר הרושם שהרשויות רק דורשות מהציבור לוותר על חירויות פרטיות לזמן בלתי מוגבל".

כמו כן מצביע הדיווח על כך שבמגפה הנוכחית, האינפורמציה והדיס־אינפורמציה על הנגיף מתפרסמות באינטרנט וברשתות חברתיות הרבה יותר מאשר במשברי בריאות קודמים. "עובדי מערכת הבריאות צריכים לפעול בזריזות, כדי שמפיצי המידע השקרי לא יספיקו לגבש נרטיב שעה שהעצות האמיתיות תקועות בנבכי הביורוקרטיה. 'הם לא זזים בקצב שבו מתקדמת המגיפה', התבטא מומחה אחד. 'זה יוצר בקרב הציבור תחושה שאי אפשר לסמוך רק על מקורות המידע הרשמיים'. כל זאת מתחולל כאשר ההערכה המקובלת ביותר היא שהנגיף יחולל הפתעות רבות נוספות ואז יהיה קשה יותר לעקור אמונות שהתקבעו. מנגד, לא מוגזם לקוות שלקחי המגיפה הזאת יסייעו למומחים להסביר התפרצויות עתידיות של מחלות".

נושאים קשורים:  ניו יורק טיימס,  מגיפת הקורונה,  מחקרים,  חדשות,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
25.08.2021, 11:40

אני חושב שהעיקר הוא שאנשי הבריאות, יחד עם המנהיגים, לא מצליחים לעמוד ולהודות שהם מתנהלים כמיטב יכולתם במצב של אי וודאות.
הרצון לשדר וודאות לציבור כל הזמן, נתפס כשרלטנות- איך ראש הממשלה אומר יום אחד שאין שום טעם בחיסון שלישי, וחודש אחר כך מזרז את הציבור להתחסן בדחיפות?
לא היה פשוט יותר אם היה אומר שאינו יודע, אבל כרגע ההמלצה היא לחכות?
גם בתוך הקהילה הרפואית- בתחילת דרכם של החיסונים, מאמרים והסכתים של JAMA ושל NJEM דיברו שוב ושוב על כמה שהחיסון בטוח, וכמה שהוא יעיל ונהדר. כרופא- הרגשתי שבמקום להעביר לי מידע, מנסים למכור לי. היה כל כך קשה להגיד שהחיסונים \"בטוחים עד כמה שאנחנו מבינים\", שאיננו יודעים את השפעתם לטווח ארוך, אבל אנחנו מעריכים שהתועלת עולה על הנזק האפשרי?
כנות היא המפתח ליצירת אמון. לא הצהרות מפוצצות, ולא ביטחון עצמי מזוייף.

אנונימי/ת
25.08.2021, 12:21

לגמרי צודק - לא הצהרות מפוצצות ולא ביטחון עצמי מזויף

25.08.2021, 15:16

מסכימה

אנונימי/ת
25.08.2021, 22:00

מסכים איתך לגמרי, אני באופן אישי נוקט בעמדה הזו אל מול המטופלים שלי. אני מבהיר להם בדיוק את העמדה שלך בנוגע לחיסון והם מקבלים את זה בהבנה ואמון! הרבה יותר גדולים

אנונימי/ת
25.08.2021, 21:16

קצת שקיפות לא היתה מזיקה לבניית אמון הציבור.
הדיונים שחסויים לשלושים שנה
ההסכם המושחר עם פייזר

אנונימי/ת
25.08.2021, 21:38

החיסון הישראלי נגנז על ידי פוליטיקאים - בישראל פרופסור נדיר פיתח תרופה לקורונה איפה מנסים אותה - ביון...קיימים גם תאים מזנכימיים כתרופה כנגד סערת הציטוקינים - כי מציון תצא תרופה ושחיתות הפוליטיקאים מירושלים

אנונימי/ת
26.08.2021, 09:21

גם ההקרנות לגזזת בוצעו בכפייה ובבטחון מלא.

אנונימי/ת
26.08.2021, 09:30

מסכים עם הכותב הראשון מילה במילה. לצערי כמה מהרופאים הבכירים ביותר במערכת הבריאות שלנו, חלקם עם הכשרה שאיננה רלוונטית כלל לתחום, מתנהלים כסופרסטארים יודעי כל, מנפקים הצהרות חד משמעיות ואף נאבקים בממשלה על דעתם. לצערי, כל אותם סופרסטארים מציגים את אפקט דאונינג הנודע: ככל שאתה יודע פחות בפועל, מידת הביטחון שלך בידע שלך גבוהה יותר.
צניעות היא מילת המפתח פה. המגיפה הזו יותר מכל הבנו כמה אנחנו לא יודעים את הדברים הבסיסיים ביותר לגבי אפידימיולוגיה של מגפות, וגם בוירולוגיה.
עצוב מאוד שאנחנו, הממסד הרפואי, נפלנו בפופוליזם .