ההסתדרות הרפואית העבירה אתמול (ג') לידי שר האוצר ומנכ"ל משרדו את התייחסותה הרשמית לתזכיר "חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה)" ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022. במיוחד מתמקדת הר"י בהיטל המוצע על פעילות פרטית של ניתוחים וייעוץ רפואי.
עוד בעניין דומה
במכתב המפורט, שעליו חתום יו"ר הר"י פרופ' ציון חגי, נאמר: "מערכת הבריאות הציבורית סובלת מתת תנאים הולך ומתמשך משנת 1995. האוצר, במדיניות מכוונת, מרעיב את המערכת במטרה לצמצם את ההוצאה הלאומית לבריאות. על מנת להתמודד עם מחסור ואפשרויות טיפול, התפתחו שירותים משלימים – חלקם כלולים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי (שב"ן).
"על אף שבמדינת ישראל מדד אי השוויון הוא בין הגבוהים ביותר בעולם המערבי, במקום לחזק ולהעצים את המערכת הציבורית וליצור שוויון בתוכה, מסיט האוצר את האש לעבר המערכת הפרטית או הפסבדו-פרטית. בתרגיל תקשורתי ידוע הוא מנסה לקשור בין פגיעה במערכת הפרטית לבין חיזוק המערכת הציבורית.
"ההסתדרות הרפואית חרתה על דגלה את חיזוק המערכת הציבורית ועומדת על כך שיש לפעול בכל הדרכים כדי להעצים את השירותים הניתנים לכל תושב ולאפשר לכל אחד לקבל את השירותים בנגישות ובאיכות הגבוהים ביותר. לצערנו, הדבר נדחה מחוק תקציב אחד למשנהו.
"הפעם הגדיל האוצר לעשות בכך שהוא מבקש לקבוע היטל על השירותים המשלימים והפרטיים – היטל שיגביר את אי השוויון במתן השירותים הרפואיים, יפגע אך ורק בשכבות הביניים ובשכבות המוחלשות ולא יתרום דבר לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית.
"מאחר שמערכת הבריאות הציבורית נמצאת כבר עתה באי ספיקה, ברור שכל הסטה של שירותים רפואיים נוספים אליה ללא מתן המשאבים הדרושים – כוח אדם, תקציבים, בניה ופיתוח – תמוטט אותה לחלוטין ותגרום להארכת תורים בצורה ניכרת.
"כל היטל או מס, גבוה ככל שיהיה, לא ימנע מאלה שידם משגת לקבל את השירותים הפרטיים, אבל הוא כן ימנע זאת מציבור מעמד הביניים – שעשה את הדבר האחראי למען בריאותו ורכש את שירותי השב"ן שמציעות קופות החולים או הביטוחים הפרטיים – מלקבל את השירותים בעת מצוקה.
"ראוי לשים לב לכך כי לא אחת המטופלים נזקקים לביטוחים הפרטיים או לשב"נים כדי לקבל אביזרים הנמצאים בשורה הראשונה של הטכנולוגיה הרפואית (כגון: עדשה לעין בניתוח קטרקט) שאינם ניתנים בסל התרופות מאחר שהמדינה מסרבת להשקיע את הכספים הנדרשים לשם כך כדי לתת לציבור טיפול רפואי מהסטנדרט הגבוה ביותר.
"ההיטל המבוקש עתה בחוק הוא בגובה של 10% ומוטל על כלל שירותי השב"ן וביטוחי בריאות שלמעלה מ-80% מתושבי המדינה רכשו אותם בעידוד רב מצד המדינה. לא אחת תרופות יקרות נכנסות לסל המשלים הזה ולא לסל הבסיסי. משמעות החלטת האוצר היא פגיעה קשה מאוד בבריאות האנשים שלא יוכלו לקבל תרופות, טיפול וטכנולוגיות שבגלל אי השקעה בסל הבסיסי נדחים לסל המשלים. השב"ן הניתן על ידי קופות החולים מפוקח על ידי משרד הבריאות ומחירו שווה לכל נפש".
פרופ' חגי מדגיש במכתבו: "האוצר מרהיב עוז בהצעתו בכך שהכספים וההיטלים הללו לא יופנו למערכת הבריאות הציבורית אלא יופנו על מנת להגדיל את הכנסות המדינה ב-300 מיליון שקל בשנה. בכל התקציב אין ולו שקל תוספתי אחד; אין תוספות לתשתיות אלא בהתאם לחוק ביטוח בריאות מממלכתי. ההיטל הזה ישרת אך ורק את הרצון להקטין את השתתפות המדינה בבריאות, שגם כך היא בין הנמוכות ב-OECD.
הוא מציין כי "רעיון מסוג זה עלה עוד בוועדת גרמן, אבל כבר אז היה ברור שהביצוע שלו בעייתי ביותר ובוודאי שלא היתה שום כוונה שמצד אחד לא יתבצע חיזוק של מערכת הבריאות הציבורית, ומצד שני תהיה פגיעה במערכת הבריאות הפרטית משום שהתוצאה היא הקטנת מערכת הבריאות. תזכיר החוק (החדש) דורש דיווח על כל שימוש מהסוג הזה למשרד הבריאות. מעבר לפגיעה האנושה בפרטיות, יש חשש כי השלב הבא יהיה ניסיון לרגולציה כדי למנוע מהתושבים לקבל את הטכנולוגיות הטובות ביותר האפשריות.
"ברור לכולנו", מסכם יו"ר הר"י, "כי ההיטל הזה יתגלגל מהר מאוד אל כתפי המטופלים. הוא יהווה בפועל העלאת מס בריאות ואף חמור מכך מניעת צריכת שירותים נזקקים דווקא בעת הזו. יש מקום לתמוה איך האוצר מצפה שמשרד הבריאות, הנאבק על תקנים ותקציבים, יוכל להפעיל מערך גבייה ולהיות בפועל סניף של מס הכנסה ולגבות את ההיטל המדובר – כפי שמופיע בסעיף 3 בתזכיר החוק. אנו עומדים על כך שההצעה תוסר מסדר היום ובמידת הצורך תוקם ועדה שתדון בצורה הנכונה בכל מה שנוגע למימון מערכת הבריאות בכללותה ובתמהיל הרצוי של פרטי וציבורי".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
