• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
מגזין

דו קיום עם הקורונה

נגיף הקורונה לא ייעלם לחלוטין מחיינו והמחלה עשויה להפוך לעונתית כמו שפעת. כיצד תתמודד עם המצב המערכת החיסונית שלנו?

מגיפת הקורונה העולמית. צילום: שאטרסטוק

אחרי תקופה של חזרה לנורמליות, שבה הסרנו מסכות, הטיסות לחו"ל חזרו, ונדמה שהמגפה מאחורינו, הגיע גל חדש של הידבקויות, המסכות חזרו ואיתן התו הירוק, התו השמח, בידודים ובדיקות. הניו יורקר פרסם כתבה על המחקרים והחוקרים שסבורים שבשונה מנגיף האבעבועות השחורות, שחוסל בשנת 1980 לאחר מבצע חיסונים נרחב, נגיף הקורונה לא ייעלם לחלוטין מחיינו, ועל איך יראה העתיד של חיים לצד הקורונה.

זיכרון חיסוני

גוף האדם לומד לזהות פתוגנים (מחוללי מחלה) שהוא נתקל בהם, ובמקרים מסוימים הוא מסוגל לזכור אותם במשך עשרות שנים, אפילו לכל החיים. אולם חסינות למחלות אינה בינארית, כלומר איתה אנחנו בטוחים, בלעדיה אנחנו פגיעים. לגבי פתוגנים רבים, כולל נגיפי קורונה, החסינות פחות ברורה. משפחת נגיפי הקורונה כוללת את SARS-CoV-2 - הנגיף שגורם למחלת COVID-19, וכן ארבעה נגיפי קורונה עונתיים (HCoV-229E, HCoV-OC43, HCoV-HKU1 ו-HCoV-NL63) שביחד גורמים ל-10%-30% מכל מקרי ההצטננות. נגיפי קורונה עונתיים אלה גורמים למבוגרים להידבק מחדש במחלה בכל כמה שנים.

רוב המידע שיש לנו על זיהומים חוזרים מגיע מתכנית מחקר בריטית, Common Cold Unit, שמחקריה על הדבקה וטיפול בנגיפים כללו יותר מ-18,000 מתנדבים על פני 44 שנים. באחד המחקרים האחרונים של היחידה, שפורסם בשנת 1990, 14 מתנדבים בריאים נחשפו לנגיף קורונה עונתי 229E. כעבור שנה, המתנדבים נחשפו לאותה כמות נגיף. מבין תשעת המתנדבים שנדבקו במחלה בפעם הראשונה, שישה נדבקו בחשיפה השנייה. גם חמשת המתנדבים שלא חלו בפעם הראשונה, חלו אחרי החשיפה השנייה. המתנדבים שחלו פעם שנייה סבלו מפחות תסמינים והיו פחות מידבקים. הם לא היו חסינים לחלוטין, אך הם שמרו על מידה של חסינות נמוכה מספיק כדי לאפשר הדבקה מחדש, אך גבוהה דיה כדי להפוך את הנגיף לפחות חזק.

מאפיין זה של החסינות נגד נגיפי קורונה ישפיע על עתידנו בהתמודדות עם מחלת הקורונה, שכן הסבירות שהנגיף יחוסל כנראה נמוכה ונצטרך להתרגל לחיות איתו, כמו שאנחנו חיים עם ארבעת נגיפי הקורונה העונתיים, נגיפי הצטננות אחרים ונגיף השפעת. את הנגיפים האנדמיים הללו אי אפשר לחסל על ידי סגרים ובידודים, ואנחנו נאלצים להתרגל לחיות איתם.

האופן בו נחיה עם נגיף הקורונה תלוי בכוחו של הזיכרון החיסוני שלנו, עד כמה גופנו יזכור את הנגיף או את החיסון. כיצד תשפיע החסינות הדועכת והופעתם של וריאנטים - כמו וריאנט דלתא שגורם עתה לעלייה בהיקפי המחלה ברחבי העולם - על הפגיעות שלנו להדבקה מחודשת?

דרגות של זיכרון חיסוני

מחקרים הראו שתגובת הנוגדנים אחרי חשיפה ראשונית לנגיף הקורונה יכולה להגן מפני זיהומים נוספים למשך תקופה מסוימת. במקרים רבים, תאי B שיוצרים נוגדנים נגד הנגיף ימשיכו לייצר אותם כל החיים, והגוף יזכור את כל מה שנחשף אליו. אולם, יש דרגות של זיכרון חיסוני. נוגדנים כנגד נגיפים מסוימים, כמו חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות שחורות, ממשיכים להתקיים ברמות יציבות במיוחד במשך עשורים רבים. אך לא כל הנוגדנים עמידים בצורה כזו. נוגדנים כנגד טטנוס ודיפתריה, שני רעלנים שמיוצרים על ידי חיידקים, יורדים למחצית מרמותיהם הקודמות אחרי 10 עד 20 שנה.

השחיקה ההדרגתית של רמות הנוגדנים בדם יכולה להחליש את ההגנה ולהפוך אותנו לפגיעים להדבקה מחודשת. אנחנו עדיין לא יודעים כמה זמן התגובה הנוגדנית שלנו נגד נגיף הקורונה נמשכת, אך מחקרים ארוכי טווח על נגיפים דומים שגורמים למחלות SARS ו-MERS מצאו שרמות הנוגדנים נגד נגיפים אלה יכולות לרדת באופן משמעותי ניכר שנתיים-שלוש לאחר ההדבקה וייתכן שזה נכון גם לגבי נגיף SARS-CoV-2.

אך ירידה אינה היעלמות. גם אם רמות הנוגדנים יורדות מהשיא הראשוני לאחר ההדבקה, הן עשויות להישאר גבוהות מספיק כדי למנוע מחשיפה לנגיף להפוך לזיהום, או כדי למנוע מהידבקות להפוך למחלה קשה.

זיכרון חיסוני אינו קשור לנוגדנים בלבד. יש מגוון שלם של תאי זיכרון שמחכים להיות מופעלים מחדש. בנוסף לתאי B המייצרים נוגדנים, יש לנו תאי T, אשר מסוגלים להשמיד תאים שנדבקו בנגיף. כמו נוגדנים, כמות תאי T בגוף יורדת עם הזמן. אולם, שתי מערכות אלו מגיבות מהר יותר לאחר הדבקה מחודשת. לוקח חמישה עד שבעה ימים ליצור תגובה חיסונית הסתגלותית בפעם הראשונה שנחשפים לנגיף, והתגובה יכולה לקחת כשעתיים עד ארבע שעות בחשיפה חוזרת לנגיף.

מוטציות וורינאטים

החלקים השונים של מערכת החיסון פועלים יחד כדי לחזק את זכרונה של המערכת, אבל נגיפים אינם סטטיים. ככל שהם צוברים מוטציות, צורותיהן משתנות, ובהדרגה קשה יותר למערכת החיסון לזהות אותם. האנשים ששרדו את מגיפת השפעת בשנת 1918 שמרו על תגובות נוגדנים חזקות כנגד הנגיף במשך כמעט 90 שנה. ובכל זאת, מבוגרים עדיין חולים בשפעת בערך אחת לחמש שנים כיוון שהאבולוציה המהירה של נגיף השפעת מבטיחה כי כל שנה יהיו גרסאות חדשות ממנו.

בממוצע, נגיפי שפעת עוברים מדי שנה חצי 12 מוטציות; רבים מהם משנים את החלבונים המאפשרים לנגיפים להיכנס ולצאת מתאי מארח. נוגדנים שפעם נקשרו היטב לנגיף עשויים להיקשר חלש יותר לנגיף שעבר מוטציה, והנגיף גם עשוי להתחמק מתאי T ספציפיים ששימשו לזהות אותו.

נראה שתופעה דומה מתרחשת בנגיף הקורונה וישנן עדויות הולכות וגוברות שמצביעות על מידת האבולוציה הנגיפית שעשויה לגרום לנו להיות פגיעים להדבקה חוזרת של הנגיף. חוקרים במרכז פרד הצ'ינסון לחקר הסרטן בסיאטל ניתחו דגימות דם שנאספו מאנשים ב-1980. הדגימות הכילו נוגדנים לגירסה של נגיף הקורונה העונתי 229E שהיה קיים אז. נוגדנים אלה לא זיהו את צאצאי הנגיף שהתפתח בשנים שלאחר מכן. נגיפי קורונה עוברים מוטציה איטית יותר מאשר נגיפים כמו שפעת ו-HIV, אך במהלך עשור או שניים הם עדיין יכולים להשתנות מספיק כדי להתחמק מהזיכרון החיסוני שלנו.

אנו מתמודדים כיום עם כמה גירסאות של נגיף הקורונה שהן מידבקות יותר וכנראה קטלניות יותר מהזן המקורי של הנגיף. נוגדנים שנוצרו בתגובה לנגיף הראשוני או לחיסונים הנוכחיים נקשרים בצורה גרועה יותר לכמה מהוריאנטים האלה ויוצרים הזדמנויות להדבקה מחודשת. המקרה של העיר מנאוס בברזיל מדאיג מאוד את החוקרים. בתחילת 2020, נגיף הקורונה התפשט לשם כמעט ללא בקרה; עד אוקטובר, בדיקות הראו כי למחצית מתושבי העיר יש נוגדנים נגדו, מה שגרם לכמה מדענים להצהיר שהאזור הגיע לחסינות העדר, אבל בדצמבר העיר חוותה התפרצות קורונה חמורה עוד יותר מהראשונה, עם יותר מקרי מוות ואשפוזים מאשר בגל הראשון.

הגורמים האפשריים לגל שני זה הם ביטול ההנחיות להתרחקות חברתית בתקופת החגים בעיר שתושביה האמינו כי הם חסינים. ייתכן שהמחקר שהגיע למסקנה ששכיחות הנוגדנים בעיר גבוהה היה שגוי. אך וריאנט גמא, שהתגלה לראשונה במנאוס בתחילת דצמבר, נושא גם הוא באחריות מסוימת. עדויות מוקדמות הראו כי נראה כי נוגדנים שנוצרו בתגובה לנגיף הקורונה המקורי מספקים פחות הגנה מפני גירסת הגמא. מדענים העריכו כי בסוף הגל השני, אחד מכל שישה זיהומים בוריאנט גמא היה זיהום חוזר. עד פברואר, הוריאנט היה אחראי כמעט לכל המקרים בעיר; מאז הוא התפשט במהירות בכל ברזיל ומחוץ לה - וריאנט זה אחראי לאחד מכל 16 מקרי הדבקה בארה"ב.

וריאנט דלתא מדאיג גם הוא, ובארה"ב גרם להתפרצויות בעיקר באזורים עם שיעורי התחסנות נמוכים. המערכת החיסונית אינה בינארית, אלא הדרגתית ביכולתה להתמודד עם וריאנטים אלה, שהם עדיין דומים למדי לנגיף המקורי. רבות מההגנות שנוצרו על ידי חיסון או חשיפה ראשונית נותרו יעילות גם כאשר הנגיף התחיל להשתנות, שכן זה נדיר שמוטציה תהרוס לחלוטין את היכולת של נוגדנים לזהות נגיף.

עד כה, מחקרים מצביעים על כך שחיסוני פייזר, מודרנה וג'ונסון אנד ג'ונסון מגנים מפני וריאנטים, למרות שהנוגדנים שמקורם בחיסונים יעילים מעט פחות בזיהוי הוריאנטים. מוטציה בנגיף עלולה להשפיע על קשירתם של נוגדנים מסוימים, גם כאשר אחרים ממשיכים לבצע את עבודתם.

חסינות תאי T עמידה עוד יותר: בעוד שנוגדנים נקשרים למשטחים של חלבונים נגיפיים, תאי T מזהים חתיכות קצרות של אותם חלבונים ש"נלעסו" והוצגו על ידי תאים; חלקים אלה, המגיעים לרוב מהחלק הפנימי של הנגיף, נוטים להישאר זהים ואילו החלק החיצוני של הנגיף נוטה יותר להשתנות כאשר הנגיף עובר מוטציות. היתירות של המערכת החיסונית גורמת לכך שוריאנטים אולי נמלטים מחלק מההגנות החיסוניות שלנו, אך הם נתפסים על ידי הגנות אחרות.

הצד השלילי של הזיכרון החיסוני

בטווח הארוך, ייתכן שהזכרונות החיסוניים שלנו יתחילו לעבוד נגדנו. במשך עשרות שנים חוקרי השפעת הבחינו כי מבוגרים משתמשים בתגובות הנוגדנים החזקות ביותר שלהם נגד זני שפעת בהם נתקלו בילדותם. תופעה זו, בה נוגדנים שנוצרו במהלך מפגש נגיפי ראשוני ממשיכים להגיב לזיהומים ולחיסונים המתרחשים עשרות שנים מאוחר יותר – גם לאחר שהנגיף עבר מוטציות – הופכת את מערכת החיסון ליעילה פחות בעדכון תגובתה. למעשה, הזיכרון החיסוני מתעורר אבל מחוללי המחלה כבר השתנו. נוגדנים לא יעילים אלה עלולים למנוע ממערכת החיסון לעדכן את תגובתה ולפעול ביעילות. בעתיד הרחוק, תופעה זו עלולה להשפיע על תגובת גופנו לנגיף הקורונה ולהקשות על עדכון ההגנה החיסונית שלנו מפני זנים חדשים של הנגיף.

אולם לעת עתה, קצב ההתחסנות העולמית הוא זה שיקבע בצורה החזקה ביותר את עתידנו לטווח הקרוב. חוקרים סבורים שהדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות הוא לחסן את העולם כמה שיותר מהר כדי להגביל את ההתפתחות הנגיפית. הידבקויות נוספות נותנות לנגיף יותר הזדמנויות לפתח מוטציות, וכפי שראינו השנה, וריאציות יכולות להתפשט במהירות ברחבי העולם ולא משנה היכן הן צצות לראשונה.

זיהומים חוזרים והידבקויות אצל מחוסנים

קבלת חיסונים והידבקות (עדיף ממושכת) בנגיף נוטים לחזק את היכולת שלנו להתנגד לנגיף, ואילו הזמן שחולף ומוטציות נגיפיות שוחקים את יכולתנו להתנגד לנגיף. ככל שהיכולת שלנו להתנגד לנגיף גבוהה יותר, כך אנו יכולים לסבול חשיפה נגיפית גבוהה מבלי לחלות. ככל שההתנגדות החיסונית שלנו נמוכה יותר, כך הסיכוי לחוות מחלות גבוה יותר.

תפיסה מדורגת זו של חסינות חשובה להבנת זיהומים חוזרים של נגיפים. הזיהום החוזר הראשון בנגיף הקורונה שאושר בעולם התגלה באוגוסט 2020, כשגבר טס מספרד להונג קונג ונמצא חיובי לנגיף עם הגעתו, למרות שחווה מחלה קלה חמישה חודשים קודם לכן; היו לו תסמינים רק כמה ימים, ומסיבה כלשהי, הוא לא פיתח נוגדנים שניתנו לזיהוי לאחר ההדבקה הראשונית ההיא. ובכל זאת, הזיהום החוזר היה לגמרי ללא תסמינים, וכעבור שבוע הנגיף לא התגלה בדמו. אמנם החסינות שלו לא הספיקה כדי לעצור את ההדבקה המחודשת, אך היא הגנה עליו מפני המחלה.

ייתכן שתגובת הנוגדנים הראשונית של האיש היתה חלשה מכדי למנוע את כניסת הנגיף לתאיו, אך שכבות אחרות של חסינות מנעו מהזיהום להתפשט ולגרום לתסמינים חמורים. חמישה ימים לאחר ההדבקה השנייה שלו נמצאו בדמו נוגדנים לקורונה, דבר הרומז על כך שהחשיפה המחודשת הגבירה את תגובתו החיסונית.

מחקרים בקנה מידה גדול החלו למדוד את תדירות ההדבקה החוזרת של קורונה. נראה כי שיעורי ההדבקה החוזרת הם נמוכים. מחקרים בדנמרק ובבריטניה מצאו כי מספר חודשים לאחר בדיקה חיוביות לקורונה, הסיכוי של מבוגרים להידבק בנגיף יורד ב-80%. כאשר מתרחשים זיהומים חוזרים, הם קלים או ללא תסמינים לחלוטין.

גם מקרים של זיהומים המופיעים אצל אנשים מחוסנים נוטים יותר להיות קלים או חסרי תסמינים. כ-100 מיליון מבוגרים בארה"ב חוסנו בשתי מנות בארבעת החודשים הראשונים של השנה. היו כ-10,000 זיהומים אצל מחוסנים עד סוף אפריל, אך רק אלף מהם אושפזו, כלומר רק אחד מכל 100 אלף אנשים מחוסנים אושפזו עם קורונה באותה תקופה, וכרבע מההידבקויות היו ללא תסמינים. נתון זה עשוי להיות נמוך מהאמת שכן מחוסנים רבים כנראה לא ידעו שהם נדבקו.

לחיות לצד הנגיף

כיום, דיווחים על זיהומים חוזרים וזיהומים אצל מחוסנים מעוררים דאגה, אך המצב ישתנה כאשר השלב החריף של המגיפה יתקרב לסיומו. למרות ההצלחה של החיסונים, הסיכויים לכך שהנגיף ימוגר או שתהיה חסינות עדר נמוכים מאוד שכן הנגיף נפוץ מדי ומידבק מדי. למרות זאת, היחסים שלנו עם הנגיף הולכים להשתנות באופן מהותי.

לפני שנה וחצי הופתענו לגמרי על ידי הפולש חדש, אולם ככל שההתנגדות החיסונית הקולקטיבית שלנו תגדל, הקורונה תהפוך ממגיפה לאיום אנדמי. הנגיף ימשיך להסתובב ברמות נמוכות, אך התפשטותו תהיה איטית יותר ורוב הזיהומים יהיו פחות חמורים. הוא עלול להדביק בעיקר ילדים לא מחוסנים – שלעתים קרובות יהיו להם זיהומים ללא תסמינים וכמעט אף פעם לא יפתחו תסמינים חמורים – ולגרום לזיהומים קלים מדי פעם אצל מבוגרים מחוסנים. קבוצות מסוימות, כמו קשישים ונפגעי חיסון, עדיין יהיו בסיכון גבוה יותר לסיבוכים קשים; האנשים הפגיעים ביותר עלולים למות מקורונה כמו שהם מתים משפעת ודלקת ריאות כיום, אך הסיכונים יהיו נמוכים יותר עבור אנשים עם עמידות חיסונית מסוימת. עבור רובנו, נגיף הקורונה יהפוך לאויב מוכר, כמו שפעת – אחת מסכנות הרקע של חיי היומיום.

בעולם עם קורונה אנדמית, אנשים עלולים להידבק בנגיף או להתחסן כילדים, ולאחר מכן לקבל בוסטר ביחד עם זריקת שפעת כל שנה. יהיו כנראה עונות של קורונה, כמו עונות שפעת. אחת לכמה שנים, ככל שיצטברו וריאנטים חדשים, תהיה עונה גרועה במיוחד. כנראה נחטוף קורונה כל כמה שנים. לפעמים המחלה תהיה קלה, נשתעל ונהיה עייפים כמה ימים, כמו בכל הצטננות. המחלות האלו יחזקו את העמידות החיסונית שלנו. לפעמים נחטוף מחלה חמורה יותר, אם לא נקבל חיסון בוסטר באותה שנה או שיהיה וריאנט חדש במגמת עלייה.

תהיה הסיבה אשר תהיה, זיהומים מסוימים עשויים להכניס את הנדבק למיטה למשך שבוע ויותר. ככל שאנשים יתבגרו ומערכת החיסון שלהם תיחלש, הסיכוי לסיבוכים יגדל, כמו שקורה בשפעת. אדם שנהיה פגיע יותר יכול לשקול לבטל נסיעה לחו"ל או לעטות מסיכה כשיש עונה חמורה במיוחד. הנגיף יישאר איתנו, אך עמידות חיסונית נרחבת תפחית את השפעותיו הגרועות ביותר.

(תרגום: ענת רותם)

נושאים קשורים:  שפעת,  חיסון לקורונה,  חדשות,  מגזין,  19-COVID,  וריאנט דלתא,  מערכת החיסון,  מגיפת הקורונה
תגובות
30.07.2021, 10:59

האם יש מקום לחיזוק המערכת החיסונית שלנו, ללא קשר לחיסונים, כאמצעי לעמידות נגד סיבוכי המחלה ? אם כן, מדוע הממסד הרפואי לא מפרסם הנחיות לציבור הרחב בנושא ?

02.08.2021, 22:07

ככל הידוע לא ניתן \"לחזק את המערכת החיסונית\" באמצעים תזונתיים או תרופתיים, לא ברפואה עממית ולא בתרופות של הרפואה המדעית.
ניתן להפחית או להגביר ריגוש אימונולוגי ספציפי על ידי מתן חיסונים או לפגוע בתפקוד מערכות אימונולוגיות על ידי תרופות מדכאות חיסון.
עדיין הדרך המומלצת לכל אחד היא לקיים אורח חיים בריא ופעיל בכל גיל ובכל מצב בריאות.

אנונימי/ת
05.08.2021, 21:07

חלומות בהקיץ והזיות פוליטיות.