• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

לעשירים בישראל יש סיכויי החלמה גבוהים יותר מסרטן ראש-צוואר

במחקר רחב היקף שנערך בפקולטה לרפואה בגליל נסקרו נתונים שנאספו במשך 18 שנה על חולי סרטן ראש-צוואר ונמצא קשר שלילי בין סיכויי החלמה מסרטן, מגורים בפריפריה ומעמד סוציואקונומי

טיפול כימותרפי (צילום: אילוסטרציה)

על הפערים בבריאות בישראל בין אוכלוסיות מרקעים סוציואקונומיים שונים ובפריפריה מעיד מחקר רחב היקף, שפורסם בכתב העת המוביל לסרטן ראש-צוואר Head and Neck ונערך בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר אילן. במחקר נמצא כי שיעורי ההישרדות של מטופלי סרטן ראש-צוואר המתגוררים באזורים סוציואקונומיים נמוכים באופן משמעותי משיעור ההישרדות של מטופלים בעלי רקע סוציואקונומי גבוה יותר.

המחקר נערך במסגרת עבודת גמר של הסטודנט ברוך ויצמן מהפקולטה לרפואה בצפת ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר אילן, בהנחיית ד"ר אוהד רונן, מנהל יחידת ניתוחי ראש-צוואר במחלקת אף אוזן גרון מהמרכז הרפואי לגליל. החוקרים ניתחו מידע על כ-12,000 אלף איש שאובחנו כסובלים מסרטן ראש-צוואר בין השנים 2000 ו-2017. המידע נאסף באופן אנונימי, בסיועה של ד"ר ברברה סילברמן מהמרכז הישראלי לרישום סרטן.

המחקר התמקד בסוג הסרטן הנקרא אורופרינקס - סרטן ראש־צוואר שבו האזור הנגוע כולל שקדים ובסיס הלשון. המחקר הראה הבדל מובהק בהישרדות בין מרכז הארץ לבין הפריפריה, כאשר ההישרדות לחמש שנים במרכז היא 68%, לעומת 52% בפריפריה.

החוקרים מצאו כי לאזור הסוציואקונומי שבו מתגוררים המטופלים יש השפעה משמעותית על סיכויי ההישרדות שלהם. לדוגמה, ההישרדות החציונית של חולים בדרגה 3 המשתייכים למעמד סוציואקונומי גבוה היתה ארוכה יותר בשנה וחצי מהישרדותם של חולים ממעמד סוציואקונומי נמוך. ממצאים אלה מתיישבים עם ממצאי מחקרים קודמים שהראו קשר בין מגורים בפריפריה בישראל ובין סיכון גבוה יותר לחלות בכל סוגי הסרטן. המחקר תרם לידע בתחום סרטן ראש-צוואר שלא היה קודם.

לפי נתוני המחקר אחוז ההישרדות לחמש שנים במטופלים מסטטוס סוציואקונומי גבוה הוא 85%, לעומת 71% בלבד במטופלים ממעמד נמוך יותר. הסיכון היחסי לתמותה גדול יותר ב־25% בקרב חולי סרטן ראש־צוואר הבאים ממעמד סוציואקונומי נמוך יותר.

במחקר בוצעה אף הערכה של מידת ההשפעה של גורמים נוספים על סיכויי ההחלמה. נמצא כי גם לגיל מבוגר, 65 ומעלה בעת האבחנה יש השפעה שלילית על ההישרדות, כמו גם לרמת הפריפריאליות (כלומר מידת הריחוק ממרכז הארץ), שככל שהיא גבוהה יותר כך השפעתה שלילית יותר בחלק מסוגי הגידולים.

החוקרים משערים כי קיימים פערים ברמה ובזמינות הרפואה הציבורית בישראל בין אוכלוסיות מרקעים סוציואקונומיים שונים ובפריפריה ומעודדים את מקבלי ההחלטות להשקיע משאבים, לשפר את תשתיות הרפואה ולתמרץ רופאים להגיע לאזורים סוציואקונומיים מוחלשים. עוד הם מציינים כי יש לחתור להנגשת מידע רפואי בקרב מטופלים באזורים אלה.

ייתכן שגורמים נוספים, כגון הרגלי עישון שונים, משפיעים על השוני בהישרדות. לגבי האפשרות שהסיבה לתחלואה הגבוהה בפריפריה היא גם חשיפה מוגברת לגורמים קרצינוגניים (מסרטנים) כמו המפעלים במפרץ חיפה, אתרי פסולת בדרום וכדומה, אומרים החוקרים שאלה לא ידועים כגורמים מעלי סרטן ראש-צוואר.

נושאים קשורים:  סרטן ראש-צוואר,  מחקר,  הפקולטה לרפואה בגליל,  ד"ר אוהד רונן,  בריאות בפריפריה,  מצב סוציואקונומי,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
15.07.2021, 09:15

אין ספק שהמחקר מציג תמונה חשובה של הרפואה בפריפריה, אך עם זאת המצב בשטח לא ממש תואם את הכתוב. במחקר יש תיאורים של תושבי צפון שהמתינו חודשים לבירור וטיפול אונקולוגי של ראש-צוואר.
לאמיתו של דבר, כבר מספר שנים מופעל בפה ולסת בפוריה מערך אונקולוגי ששם דגש ומאפשר קבלת טיפול בזמן קצר ביותר, קצר אפילו מהנעשה במרכז. זה כולל ביופסיות בו ביום, תשובות מהירות, בירור אונקולוגי מהיר ביותר ובסופו של דבר - תור לניתוח תוך שבועות ספורים מהפניה הראשונה.
זה בנוסף למחקר קליני פעיל ומעבדת מחקר חדשה בתחום הזה שנפתחו לאחרונה.
יש תקווה לשיפור הטיפול הרפואי בפריפריה והיא כבר מתרחשת בפוריה!

אנונימי/ת
16.07.2021, 17:44

המחקר מציג נתוני אמת על 12000 מטופלים במשך 18 שנה. ההשפעה שיש למספר חולים בודד על הסטטיסטיקה הוא זעום. למרות שקשה להבין ולתפוס - תוצאות המחקר הן אלה שמציגות את המצב האמיתי בשטח מתחילת המאה ה-21.

אנונימי/ת
18.07.2021, 16:36

המחקר מציג הישרדות ל-5 שנים. הניתוח והתור לניתוח הוא חלק חשוב, אבל רק חלק אחד מתוך כלל הטיפול והמעקב. רק לאחר הצגת ההישרדות בבית חולים זה או אחר יהיה ניתן לומר שהמצב בשטח שונה, בטח כשמדובר על כ-12,000 מטופלים בכל הארץ במשך כ-20 שנה.