• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
מגזין

האיש מאחורי המסיכה

סיפורו של ד"ר וו ליאן-טה ששינה את מהלך מגיפת הדבר בסין בתחילת המאה ה-20 וקידם את השימוש במסיכות ככלי לבריאות הציבור

ד"ר וו ליאן-טה. המגיפה הסתיימה ארבעה חודשים לאחר שנקרא לסייע לרשויות

עם העלייה במספר מאומתי קורונה השבוע בישראל, הדיון על החזרת חובת עטיית המסיכות בחללים סגורים עלה השבוע לכותרות. מ"מ יו"ר הר"י ד"ר זאב פלדמן, קרא היום (ה') לקובעי המדיניות במשרד הבריאות להחיל שוב את החובה הזאת. פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן, אש הודיע אתמול (ד') בראיון ל-103FM כי עוד השבוע תוחזר חובת המסיכות בכל החללים הסגורים. גם ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, אמרה בעניין זה בראיון לגלי צה"ל: "חובת המסיכות היא אחד הדברים שדורשים מאיתנו מחיר מאוד נמוך, אך יכולים להביא הרבה תוצאות טובות. אם הציבור יקפיד כעת על ההגבלות הקטנות, נוכל למנוע בעתיד הגבלות קשות יותר".

במהלך השנה האחרונה הפכו מסיכות המיגון לחלק בלתי נפרד משגרת יומם של אנשים ברחבי העולם כאשר שימשו כאחד האמצעים החשובים למניעת הפצת נגיף הקורונה. אולם, מתברר כי כבר בתחילת המאה ה-20 היה מי שקידם את השימוש במסיכות כאמצעי לבלימת מגיפה וככלי חשוב לבריאות הציבור - הרופא הסיני ד"ר וו ליאן-טה (Wu Lien-teh).

במאמר שהתפרסם לאחרונה ב"ניו יורק טיימס" מתואר ד"ר ליאן-טה כאוטוריטה רפואית שהתווה את המדיניות הרפואית בסין כאשר התמודדה עם התפרצות מגיפת הדבר בתחילת המאה שעברה, בדומה לאופן שבו ד"ר אנתוני פאוצ'י, המכונה גם "צאר הקורונה", יעץ לבית הלבן, וכפי שפרופ' רוני גמזו ואחריו פרופ' נחמן אש, "פרויקטורי הקורונה", יעצו לישראל בהתמודדות עם מגיפת הקורונה.

מגיפת דבר במנצ'וריה

בסוף שנת 1910 התחילה להתפשט מגיפה קטלנית באזורים הצפון-מזרחיים של סין והגיעה לעיר הגדולה חרבין. עשרות אלפי אנשים חוו שיעולים דמיים, עורם התקמט והפך לסגול. כולם מתו. ההתפרצות הזו עוררה מבוכה בקרב הנהגת המדינה. הם לא ידעו איזו מחלה גורמת למקרי המוות הללו ואיך לשלוט בה. בצר להם, פנו לאחד הרופאים המובילים באסיה באותה תקופה, ד"ר וו ליאן-טה.

בנתיחות לאחר המוות שביצע ליאן-טה בגופות הוא מצא את החיידק Yersinia pestis - חיידק הדומה לזה שגרם למגיפת הדבר במערב בימי הביניים. הוא הבין שהמגיפה שהיכתה במנצ'וריה היא מחלה של דרכי הנשימה וביקש מכולם ובעיקר מאנשי מקצועות הבריאות ואכיפת החוק, לעטות מסיכות. הרשויות הסיניות נענו לקריאתו, הורו על עטיית מסיכות והטילו סגרים מחמירים שנאכפו על ידי המשטרה. המגיפה הסתיימה ארבעה חודשים לאחר שד"ר ליאן-טה נקרא לסייע לרשויות.

אף על פי שהמערב התעלם ממנו, הוא מוכר בהיסטוריה העולמית כחלוץ בריאות הציבור, לאחר שסייע לשנות את מהלך מחלת הנשימה המופצת על ידי טיפות רוק בסין בתחילת המאה ה-20, שהיתה עלולה לגרום נזק כבד לסין ואולי להתפשט הרבה מעבר גבולותיה.

ד"ר ליאן-טה נולד למהגרים סינים שהיגרו למלזיה. כשהיה בן 17 זכה במלגה ללימודים באנגליה ולמד רפואה בלונדון. למעשה, היה הסטודנט הראשון לרפואה ממוצא סיני שלמד באוניברסיטת קיימברידג' והיה גם המלאי הראשון שהיה מועמד לפרס נובל בפיזיולוגיה או רפואה בשנת 1935. במסגרת הכשרתו התמחה במחלות זיהומיות בבית הספר לרפואה טרופית בליברפול ובמכון פסטר בפריז. ב-1903, כשחזר למלזיה, היה אחד האנשים הראשונים ממוצא סיני שסיימו את לימודי הרפואה במערב.

המסיכה היתה זולה וקלה לייצור, עשויה שכבות של בד גזה וצמר גפן עם חוטים כדי שאפשר יהיה להצמידה לראש, בעיצוב הדומה לזה של מסיכת N95 כיום

במאי 1908 קיבל ד"ר ליאן-טה עבודה ליד בייג'ינג, וכך היה בסביבה כאשר אנשים החלו למות ממחלה לא ידועה במנצ'וריה. באותה תקופה, רוסיה ויפן התמודדו על השליטה במנצ'וריה ושתי המדינות ראו במגיפה הזדמנות לקדם את יעדיהן. מדינות המערב התייחסו אז לסין כאל מדינה שורצת מחלות, שסבלה גם ממכת התמכרות לאופיום ומממשלה לא יעילה, אך כאשר גיבורנו נכנס לתמונה, הוא הצליח להיות זרז לשינוי.

ד"ר ליאן-טה מכונה לעתים קרובות כ"איש מאחורי המסיכה", ממציא השימוש בכיסוי פנים כדי למנוע התפשטות של מחלות בדרכי הנשימה. הוא הציג את הרעיון שנולד במערב לציבור הסיני ועודד את השימוש בו. המסיכה שתכנן היתה זולה וקלה לייצור, עשויה שכבות של בד גזה וצמר גפן עם חוטים כדי שאפשר יהיה להצמידה לראש, בעיצוב הדומה לזה של מסיכת N95 כיום.

בנוסף למסיכות, שכנע ליאן-טה גורמים רשמיים להטיל סגר בסין. הסגר, שנקרא אז cordon sanitaire, הומצא בצרפת כאשר פקידים צרפתים רצו להכיל את התפשטות הקדחת הצהובה. הוטלו הגבלות על התנועה וניתנה הוראה לירות במי שמנסה להימלט מהגבלות הסגר. אנשי משטרה עברו מדלת לדלת וחיפשו אחרי כל מי שמת במגיפה. באופן דומה, בתחילת מגיפת הקורונה, סין צמצמה מאוד את התחבורה סביב ווהאן ואנשים נזקקו לאישור הרשויות כדי לעזוב את בתיהם.

לאחר שהושגה שליטה על המגיפה במנצ'וריה, אירח באפריל 1911 ד"ר ליאן-טה את ועידת המגיפה הבינלאומית במוקדן שניאנג, אירוע היסטורי שבו השתתפו מדענים מארצות הברית של אמריקה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, צרפת, גרמניה, איטליה, אוסטריה-הונגריה, הולנד, רוסיה, מקסיקו וסין.

במהלך מגיפת השפעת הספרדית בשנת 1918, בזמן שבארה"ב היה מאבק פוליטי ותרבותי סביב ההוראה לעטות מסיכות, בסין המשיכו להשתמש בהן והמסיכות הפכו לכלי חשוב בסדר היום הפוליטי של המפלגה הלאומנית עם השתלטותה בשנת 1928. פקידי בריאות הציבור המליצו לכל האזרחים לעטות מסיכות בד במרחבים הציבוריים במהלך התפרצויות של דלקת קרום המוח או כולרה. באותה תקופה, המסיכות הפכו לסמל להיגיינה מודרנית ותרמו במידה רבה לנוהג עטיית המסיכות בסין כיום.

בשנת 1930 מונה ד"ר ליאן-טה לראש ארגון בריאות לאומי חדש, אך לאחר שהיפנים פלשו לצפון סין בשנת 1937 וביתו בשנגחאי הופגז, הוא מצא מקלט במולדתו מלזיה, סיים את הקריירה שלו שם כרופא משפחה ונפטר בשנת 1960, בגיל 80.

מסיכות זולות ונגישות

היסטוריונים רפואיים ומומחי בריאות הציבור מסבירים את הצלחתם של ד"ר ליאן-טה והרשויות הסיניות בשליטה על המגיפה בזכות נגישות הציבור למסיכות. גם בזמן מגיפת הקורונה הרשויות בהונג קונג הציעו לכל אזרח מסיכה רב פעמית בחינם ודאגו להקים תחנות לחלוקת מסיכות. מדינות שסייעו משמעותית לאזרחיהן לציית להוראות בריאות הציבור, בדרך כלל התמודדו טוב יותר עם המגיפה מאשר מדינות שהותירו לאזרחיהן להשיג בעצמם את האמצעים הללו. כלומר, ככל שאמצעי בריאות הציבור הם זולים ונגישים יותר, כך גדל הסיכוי שיאמצו אותם.

גורם נוסף שתרם להצלחתו של ד"ר ליאן-טה בסין היה הכבוד שרחשו לו האזרחים וראשי השלטון כאיש סמכות. להבדיל, לדוגמה, מהדרך שבה התייחסו האזרחים בארה"ב לד"ר אנתוני פאוצ'י, יועץ הבית הלבן לעניייני קורונה, איש בריאות ציבור בולט בארה"ב מאז שנות ה-80 אשר שימש בתפקיד דומה לזה שמילא ד"ר ליאן-טה בסין. המסר של פאוצ'י לא תמיד עבר כי האמריקאים כידוע מקוטבים יותר בזהותם הפוליטית ובאמונותיהם.

1910, צפון מזרח סין. אנשי צוות רפואי עטוים מסיכות הגנה לצד פונדק ששימש כמתקן רפואי

בריאות הציבור קשורה באופן מהותי ללגיטימיות של המדינה המקדמת אותה. בתחילת המאה ה-20, סין היתה במצוקה, ד"ר ליאן-טה סייע בהוצאת סין מתקופה סוערת, ולאכיפת נהלי בריאות הציבור הוענקה לגיטימציה ללא עוררין. באופן דומה, כיוון שהמגיפה הנוכחית חשפה חסרונות במערכות הבריאות הציבוריות בארה"ב, בבריטניה ובמדינות מערביות אחרות, סבורים מומחים כי היא יכולה להוות זרז לשינוי. מאז אמצע המאה ה-19, המערב ראה את יכולתו לשלוט במחלות זיהומיות כסמן לעליונותו התרבותית ביחס לשאר העולם, בעוד סין נתפשה כ"איש החולה" של העולם. כיום, יש פרשנים בסין שמנסים למתג את ארה"ב בתווית זו.

נושאים קשורים:  מגזין,  ד"ר וו ליאן-טה,  מסיכות הגנה,  עטיית מסיכות,  מגיפות,  קורונה,  19-COVID,  בריאות הציבור,  חדשות
תגובות
27.06.2021, 04:54

יש לציין שהמסיכות שעטו הרופאים בעת מגיפה הומצאו עוד במאה ה-14 בעת המגיפה השחורה- מגיפת הדבר שחיסלה כרבע מאוכלוסיית אירופה וכ-35 מיליון מאוכלוסיית סין . עד היום ניתן לראות אותן בחנויות התחפושות בוונציה
ראה קישורית לתמונה: A%26pid%3dImgRaw&exph=279&expw=499&q=המגפה+השחורה&simid=608022753383630065&ck=9C178293627049F01534FC0A89D105B1&selectedIndex=0&idpp=overlayview&ajaxhist=0&ajaxserp=0