• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
מגזין

קורונה: השאלות שנותרו ללא מענה

ב-17 החודשים מאז שנגיף הקורונה SARS-CoV-2 פרץ לתודעה הגלובלית נצבר עליו מידע רב, אך שאלות חשובות שמעסיקות רופאים ומדענים נותרו עדיין פתוחות. הנה העיקריות שבהן

צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

יותר משנה וחצי אחרי שנגיף SARS-CoV-2 פרץ לתודעה העולמית נצבר ידע רב על האיום הבריאותי החדש הזה. התברר שאנשים שנדבקים בנגיף מדביקים לפני שהם מפתחים תסמינים והם מידבקים יותר בתחילת המחלה; עטיית מסיכות, אפילו מתוצרת בית, יכולה להפחית את ההדבקה; פותחו מספר חיסונים יעילים; אך שאלות מרכזיות רבות על אודות נגיף הקורונה והמחלה שהוא גורם לה נותרו ללא מענה.

אתר חדשות הבריאות STAT פנה לוירולוגים, אפידמיולוגים, אימונולוגים וביולוגים אבולוציוניים ושאל אותם מה לדעתם השאלה החשובה ביותר בנוגע לקורונה שעדיין אין לה תשובה.

מדוע יש מגוון כה רחב של תגובות אנושיות לנגיף?

יש אנשים שנדבקים בקורונה ולא יודעים שנדבקו, לאחרים יש תסמינים דמויי שפעת - חלקם קלים, חלקם מתישים יותר. יש מי שמתאוששים לחלוטין מהמחלה ואחרים ממשיכים לסבול ממחלה ארוכה ומתמשכת ואף מתים. מה גורם לאנשים להגיב בצורות כל כך שונות?

אחת ההשערות היתה שחומרת המחלה קשורה לכמות הנגיף אליה נחשפים בהדבקה, כלומר: היחשפות להרבה נגיפים תגרום למחלה קשה. אולם, לפי מחקרים בבעלי חיים, העומס הנגיפי אינו הגורם לשונות. נראה כי מחלות רקע כמו סוכרת מציבות אנשים בסיכון גבוה יותר לחלות קשה יותר, אך אפילו הן אינן מסבירות את כל השונות, כי יש אנשים ללא מחלות רקע שחולים בקורונה קשה מאוד.

כמה נוגדנים צריך כדי להיות מחוסנים כנגד הנגיף?

מהי כמות הנוגדנים המדויקת הדרושה להדוף מחלה עם ובלי תסמינים? בחצבת לדוגמה, אם מישהו נחשף לנגיף, בודקים את כמות הנוגדנים נגד הנגיף בדמו. ייתכן שנושא החסינות במחלת הקורונה הוא מורכב יותר, מעבר לרמות הנוגדנים הספציפיות, וגורמים פיזיולוגיים המשתנים מאדם לאדם הם, ככל הנראה, גם חלק מהמשוואה.

באיזו תדירות יתרחשו זיהומים חוזרים?

עד עכשיו, הרוב המכריע של האנשים שנדבקו בקורונה לא נדבקו שוב. אם הנגיף SARS-2 דומה לנגיפי קורונה אחרים שגורמים להצטננות, צפויות הדבקות חוזרות. באיזו תדירות הן יקרו? האם המחלה החוזרת תהיה מתונה יותר? איך ישפיעו מוטנטים של הנגיפים על הדבקות חוזרות? האם יהיה מצב דומה לנגיפים העונתיים שבהם הדבקה מחודשת היא שכיחה וגורמת למחלה קלה ואפשר יהיה לתת חיזוק באמצעות חיסוניים תקופתיים? לחלופין, האם הירידה בחסינות והוריאנטים השונים ידרשו פיתוח תמידי של חיסונים מעודכנים?

מבצע חיסונים לקורונה. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

כמה זמן נמשכת החסינות לנגיף?

הידיעה כמה זמן נמשכת החסינות לנגיף אחרי הדבקה ואחרי התחסנות תאפשר שימוש טוב יותר בחיסונים, שכן כרגע היצע החיסונים העולמי דל. תשובה על שאלה זו תסייע לדעת עד כמה חסינות עדר היא בת השגה והאם ומתי יהיה צורך בחיסוני דחף. יכול להיות שההגנה מפני זיהום היא יחסית קצרת מועד, אך ההגנה מפני מחלות קשות נמשכת זמן רב יותר, וייתכן שלהגנה שנרכשה באמצעות הדבקה יש עמידות שונה מזו של הגנה על ידי חיסון.

מה תהיה השפעתם של הוריאנטים לנגיף?

יש וריאנטים מידבקים יותר ויש כאלה שמצליחים לחמוק לפחות חלקית מההגנות החיסוניות שנוצרו מזיהום או מחיסון קודמים. איזו השפעה תהיה לוריאנטים אלה על הגנה הקשורה לחיסונים ועל הטיפולים נגד המחלה? האם הוריאנטים העמידים לנוגדנים יפחיתו את יעילות החיסון במידה שתפגע במאמצים הלאומיים והבינלאומיים לשלוט במגיפה באמצעות הדור הנוכחי של החיסונים?

מי נמצא בסיכון לפתח long corona והאם ניתן למנוע אותה?

מספר משמעותי של אנשים שחלו במחלה מדווחים על תסמינים מתישים ומגוונים שבועות וחודשים לאחר ההחלמה. כמה מהתסמינים הם ערפל מוחי, עייפות עמוקה וקוצר נשימה. השאלה מדוע הדבר קורה היא עדיין בגדר תעלומה. אמנם תסמינים ארוכי טווח אינם ייחודיים לקורונה, שכן תסמונות כרוניות אחרות מופעלות על ידי זיהומים נגיפיים ולכן זוהי הזדמנות להבין כיצד זיהום נגיפי חריף עלול להוביל לתסמינים ארוכי טווח כדי לתכנן טיפול טוב יותר כנגד מחלה מתישה זו ותסמונת עייפות כרונית אחרת הנגרמת על ידי נגיפים. בנוסף, האם ניתן לזהות גורמים המסכנים אנשים לפתח "קורונה ארוכה" כך שניתן יהיה להפחית את הסיכון?

מדוע הקורונה "מרחמת" על ילדים?

ילדים צעירים סובלים מתסמינים מעטים או קלים ברוב המקרים. מעטים מפתחים תסמונת דמוית מחלת קוואסאקי מספר שבועות לאחר ההדבקה. עדיין לא ברור אם ילדים שיש להם זיהום ללא תסמינים עלולים להעביר את הנגיף ובאיזו תדירות.

צילום: taylor-brandon/ unsplash

עד כמה חולים ללא תסמינים הם מידבקים?

העובדה שחלק מהאנשים הנגועים לעולם לא מפתחים תסמינים אך מעבירים את הנגיף מקשה מאוד על המאמצים להכיל את הנגיף ולשלוט בו. סיבוך נוסף הוא שאנשים שנדבקו יכולים להיות מידבקים בעצמם יום-יומיים לפני שהם יודעים שהם חולים, כשהם טרום-תסמיניים. האם ייתכן שאצל אנשים ללא תסמינים שנמצאו חיוביים בבדיקת PCR נמצאו בעצם שברי נגיפים שאינם מידבקים? האם אנשים אלה שאין בגופם נגיפים שלמים צריכים לשהות בבידוד?

מה צופן העתיד האבולוציוני של נגיף הקורונה?

האם המוטציות שהנגיף יעבור יהיו בעלות השפעת גדולה על אופן ההדבקה, או שהמוטציות בעתיד יהיו בצעדים קטנים, כפי שקורה כיום אצל נגיפים אנדמיים רבים? מה תהיה השפעתו של לחץ אבולוציוני על הנגיף ככל שהחסינות אליו תגדל? כיוון שלמספר הולך וגדל של אנשים יש הגנה מפני הנגיף בשל זיהום קודם או חיסון, הנגיף יצטרך להתפתח כדי להמשיך ולהדביק אנשים. הידיעה על כך תעזור להחלטות מתי וכיצד לעדכן את החיסונים.

האם נוכל להבין מי עלול להפוך למפיץ-על?

תכונה מעניינת של נגיף הקורונה היא שרוב ההעברה נעשית על ידי מספר מצומצם של אנשים, כנראה פחות מ-20% מהנדבקים, כלומר מיעוט של אנשים אחראי לרוב מקרי ההדבקה. אם נבין מה הופך אדם למפיץ-על, הדבר ישנה את הדינמיקה של התפרצויות והאופן שבו נתמודד איתן כעת ובעתיד.

ידוע כיום שהנגיף שמגיע ממפיצי העל אינו שונה מבחינת הרצף הגנטי שלו וידוע שאין לו קשר לחומרת המחלה. אין שום עדות לגיל, למין או לתחלואה נלווית בהנעת תופעות אלו.

ההשפעה של התערבויות לא רפואיות

התערבויות לא רפואיות כמו סגרים, ריחוק חברתי ואיסור כינוסים המוניים מסייעות להילחם במגיפה בהעדר תרופות ו/או חיסונים. אך למגבלות על הציבור יש עלויות כלכליות וחברתיות עצומות. כיוון שהתערבויות רבות יושמו במקביל קשה לדעת אילו מההתערבויות הללו היו היעילות ביותר ומה היתה התרומה של כל התערבות, ולכן קשה לקבל החלטות מבוססות ראיות לגבי איזו התערבות כדאי ליישם או לבטל.

סגר בישראל, מגיפת הקורונה. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

מהיכן הגיע נגיף SARS-2?

ניתוח הרצפים הגנטיים של נגיפי SARS-2 שנלקחו מכמה מהאנשים הראשונים שידוע כי נדבקו מראה שהנגיף החל לעבור בין אנשים בסתיו 2019. המקור לנגיף הוא כמעט בוודאות בעטלף, אך איך הגיע נגיף עטלפים לבני אדם? האם פנגולינים, חורפנים או חיות בר אחרות שנמכרו כמזונות אקזוטיים בשווקים בסין היו הגורם למגיפה הקשה ביותר במאה השנים האחרונות? השאלה חשובה לא רק כדי לספק את הסקרנות, אלא כי הכרת מסלול הנגיף תעזור לעולם להתכונן להתפרצויות עתידיות.

נושאים קשורים:  19-COVID,  נגיף הקורונה,  מגזין,  חדשות
תגובות
14.05.2021, 21:06

אחת השאלות שנותרו פתוחות היא מה הקשר של הנגיף למערכות ה 5G
ולביל גיטס