• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

הסיכון לשבץ מוחי גבוה פי 4 בשחורים בהשוואה ללבנים בארה"ב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממוסדות מובילים בארה"ב: "ממצאי המחקר עשויים להסביר גם את ההבדל בשיעורי אירועי השבץ המוחי בין האוכלוסיה היהודית והערבית בישראל"

יתר לחץ דם הופיע אצל הנבדקים השחורים בגיל צעיר יותר. צילום: אילוסטרציה

מחקר שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם מוסדות מחקר מובילים ברחבי ארה"ב, מצביע על כך שצעירים שחורים בארה"ב (בגילאי 30–40) נמצאים בסיכון גבוה פי ארבעה ללקות בשבץ מוחי בהשוואה לבני גילם הלבנים. החוקרים סבורים שהגורם העיקרי לתחלואה המוגברת הוא הזנחה ואורח חיים לא בריא.

פרופ' יריב גרבר, ראש בית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. "קיים קשר ישיר בין אירועי שבץ מוחי בגילאים צעירים לבין הזנחה ואורח חיים לא בריא". צילום: דוברות האונ'

המחקר נערך בהובלת פרופ' יריב גרבר, ראש בית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות מינסוטה, דיוק, משיגן, נורת'ווסטרן ואלבמה, מבית הספר לרפואה ג'ונס הופקינס ומהמכון הלאומי ללב, ריאות ודם. המאמר פורסם בכתב העת HYPERTENSION, ויעמוד במרכזו של קמפיין נרחב להעלאת המודעות בקרב מבוגרים צעירים שחורים בארה"ב, בהובלת ספקית הבריאות הענקית קייזר פרמננטה ו-AHA, האגודה האמריקאית למחלות לב.

פרופ' גרבר מסביר כי מקובל לקשור שבץ מוחי לגיל המבוגר (60+), אך במסגרת סקירת ספרות שהוא ערך באחרונה ואשר מתמקדת בנתונים בינלאומיים עולה כי אנשים רבים לוקים בשבץ בגיל צעיר יחסית, ואפילו בשנות ה-30 וה-40 לחייהם.

מסקירת הספרות עולה כי במהלך העשורים האחרונים חלה עלייה מדאיגה ומתמשכת באירועים מוחיים שבהם לקו אנשים צעירים (20–40) בארה"ב: מ-17 ל-100,000 ב-1993 ל-28 ל-100,000 ב-2015, ומספר האשפוזים בגין אירוע מוחי איסכמי (הנובע מחסימת כלי דם) בקרב בני 44-25 גדל ב-43% בין 2000 ל-2010.

לדבריו, במחקר הנוכחי, החוקרים ביקשו לבחון את הגורמים לכך תוך התמקדות ביתר לחץ דם, המכונה "הרוצח השקט" ואשר ידוע כגורם מספר 1 לשבץ מוחי. במסגרת המחקר החוקרים התבססו על נתונים של מחקר מתמשך בשם CARDIA, שהחל בשנת 1985 בארבע קהילות בארה"ב (קליפורניה, מינסוטה, אילינוי ואלבמה), בקרב יותר מ-5,000 נבדקים שהיו אז מבוגרים צעירים בני 30-18, חציים שחורים וחציים לבנים, ואשר עוקב אחרי התבגרותם מאז ועד היום. בין היתר נמדד לחץ הדם של כל משתתף מדי כמה שנים, ובסך הכל תשע פעמים, ונתונים אלה, שנאספו במשך יותר מ-30 שנה, שימשו כבסיס למחקר החדש.

החוקרים מצאו כי בסך הכל, במהלך שנות מחקר CARDIA, לקו בשבץ מוחי 100 נבדקים בגיל ממוצע 49, מתוכם 81 שחורים ו-19 לבנים. שיעורי השבץ המוחי המתוקננים לגיל ולמין היו גבוהים פי ארבעה בקרב הנבדקים השחורים, בהשוואה ללבנים. אחד המנבאים הישירים לשבץ מוחי היה רמה גבוהה של לחץ דם.

לדברי פרופ' סטיב סידני, קרדיולוג ושותף לצוות המחקר: "יתר לחץ דם הופיע אצל הנבדקים השחורים בגיל צעיר יותר, וכתוצאה מכך הם חיו עם גורם הסיכון יותר שנים, בהשוואה ללבנים. הסיבות העיקריות למצב זה הן ככל הנראה הזנחה ואורח חיים לא בריא, שכולל עישון, חוסר פעילות גופנית, השמנת יתר, צריכת אלכוהול ותזונה לקויה וכן היעדר נגישות לאבחון ולטיפול".

פרופ' גרבר מעריך כי ממצאי המחקר בארה"ב עשויים להסביר גם את ההבדלים בין האוכלוסיה היהודית והערבית בישראל. לדבריו, מנתוני משרד הבריאות עולה כי בקרב גברים ערבים שיעור אירועי השבץ הוא 5.3 ל-1,000 תושבים לעומת  3.4 ל-1,000 בלבד בקרב הגברים היהודים. אצל נשים, שככלל לוקות פחות בשבץ מוחי, המספרים הם 3.6 ו-2.2, בהתאמה. פרופ' גרבר מעריך, שייתכן שגם בישראל הפערים נובעים בשל הפערים הברורים בין המרכז לפריפריה ובין השכבות החזקות לחלשות.

"ממצאי המחקר שלנו מצביעים על קשר ישיר בין אירועי שבץ מוחי בגילאים צעירים לבין הזנחה ואורח חיים לא בריא", מדגיש פרופ' גרבר. "למרות שהמחקר נעשה בארה"ב, יש לו כנראה השלכות ישירות גם על התחלואה ועל מניעתה בישראל. גם אצלנו קיים פער משמעותי, של פי 1.5 ויותר, בין התחלואה בשבץ מוחי באוכלוסיות מוחלשות ובמגזר הערבי, בהשוואה ליהודים במעמד הביניים ומעלה - בעיקר כתוצאה מפערים באורח החיים ובמודעות הבריאותית".

פרופ' גרבר מוסיף: "כדי לצמצם את הפער ולהפחית את הסיכון ככל שניתן, חשוב מאוד לבצע הסברה נרחבת ולהעלות את המודעות לאורח חיים בריא ולשמירה על לחץ דם תקין כבר מגיל צעיר. החדשות הטובות מהמחקר שלנו הן שהמצב הינו הפיך במידה רבה. למשל, אם אדם סבל מיתר לחץ דם בגיל 30, ואחר כך 'לקח את עצמו בידיים' ואימץ אורח חיים בריא, לחץ הדם שלו צפוי לרדת ועימו גם הסיכון ללקות בשבץ מוחי. המדידה הרלוונטית ביותר לגבי רמת הסיכון היא המדידה האחרונה. כלומר, אם בגיל 40 נמדד אצל אותו אדם לחץ דם תקין, גם הסיכון לשבץ מוחי פוחת בהתאם".

נושאים קשורים:  ‘מחקרים,  שבץ מוחי,  אוניברסיטת תל אביב,  פרופ' יריב גרבר,  יתר לחץ דם,  פערים בבריאות
תגובות