לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו חתם בשבוע שעבר על הארכת ההכרזה על מצב החירום בישראל, כהוראת שעה, בשל נגיף הקורונה, עד 29 ביוני - הכרזה המקנה לממשלה סמכויות מיוחדות, וההליך הועבר לאישור סופי בוועדה המתאימה בכנסת, מתברר שבחוות הדעת האפידמיולוגית שצירפה להחלטה ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, נמצאת אזהרה מפני גל תחלואה רביעי.
עוד בעניין דומה
מסמך חוות הדעת שימש רקע לקבלת ההחלטה בממשלה והוא מפרט נתונים לגבי הגל הראשון, השני והשלישי שבו "נשברו מספר שיאים", כתבה ראש שירותי בריאות הציבור: מעל 10 אלפים מאומתים חדשים ביום, שיא של 1,200 חולים במצב קשה וקריטי שאושפזו, שיא יומי במספר חולים אלה – 179 ושיא תמותה יומי - 76. אחת הסיבות להיקפי התחלואה החריגים בגל השלישי לעומת הקודמים היתה כניסת הוריאנט הבריטי של הנגיף לישראל כאשר בתוך פחות מחודשיים גורם ל-95% מסך מקרי הקורונה בישראל.
ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור. "חשד בעולם מפני וריאנטים נוספים שעלולים להדביק מחלימים". צילום: לע"מ
בהמשך המסמך ציינה ד"ר אלרעי-פרייס את תרומת מבצע החיסונים לירידה שחלה במימדי התחלואה, מגמה הנמשכת עד עתה. עם זאת הדגישה שאמנם מועילות החיסון עומדת על 96% במניעת תחלואה קשה וסיכון לאשפוז וכן סיכון למוות מהמחלה, אך "אין מדובר ביעילות של 100% ולכן גם מי שחוסן עלול להידבק וככל הנראה גם ידביק אחרים, אם כי בסבירות נמוכה".
"קשה להניח שקיימת חסינות עדר"
בחוות הדעת המפורטת שלה נמנים בנוסף המהלכים המיועדים לשימור רמת תחלואה נמוכה והמשך ניהול האירוע הפנדמי. ד"ר אלרעי-פרייס מציינת את סוגיית "חסינות העדר" כאשר "הידע והניסיון שהצטברו אודות יצירת חסינות עדר בעת מבצע חיסון המוני בפתוגנים השונים מצביעים על הצורך להגיע לשיעורי התחסנות גבוהים מאוד של 85%-80% מכלל האוכלוסיה". כדוגמה הביאה את החצבת שרק שיעור התחסנות של 95% השיג בה את חסינות העדר מפני הידבקות בנגיף.
נכון לסוף אפריל, כ-1 מיליון בגירים בישראל אינם מחוסנים, ביניהם כ-230 אלף בני 50 ומעלה וכן כ-2.5 מיליון ילדים מתחת לגיל 16 – כלומר 37% מכלל תושבי ישראל. "קשה להניח שקיימת חסינות עדר המאפשרת הורדת כל המגבלות וחזרה לחיים רגילים גם ללא כניסתם לישראל של וריאנטים חמורים יותר של הנגיף מאלה שכבר נמצאים בארץ", צוין.
המסמך מונה את סכנת הוריאנט הדרום אפריקאי ואחרים שהחיסון הקיים כנראה איננו יעיל בפניהם ו"קיימת גם הערכה שצפויים להתפתח זנים בעלי מוטציות שונות עם עמידות משתנה לסוגי החיסונים הקיימים כאשר קצב התפשטותם, כמו שאירע עם הזן הבריטי, עלול לגרום לאובדן שליטה על המגיפה עקב הדבקה מהירה".
כמו כן ציינה ד"ר אלרעי-פרייס ש"קיים סיכון משמעותי לגל תחלואה נוסף שעלול להיות חמור אף יותר בהשוואה לגלי התחלואה הקודמים – אם יוסרו כל ההגבלות הנוגעות לכניסת הנוסעים מחו"ל לישראל ואם לא תתמלא חובת הבדיקה שלהם בטרם העלייה למטוס בכל מקום שהוא ומיד בהגעה לארץ".
עוד הצביעה על כך שקיימת ירידה אפשרית במועילות החיסונים וכי רמת ההגנה במחלימים לאורך זמן טרם ידועה. תופעת הירידה באפקט ההגנה לאורך זמן מוכרת בספרות הרפואית. "בשל פרק הזמן הקצר מאז תחילת התחלואה ותחילת מבצע החיסונים בישראל, עדיין לא ניתן לקבוע את משך תקופת ההגנה הקלינית הנוצרת בפועל במחוסנים ובמחלימים וכבר בשלב הזה", הדגישה במסמך, "יש חשד בעולם מפני וריאנטים נוספים שעלולים להדביק מחלימים".
"מספיקה חדירה של מקרה אחד מהוריאנטים כדי ליצור התפרצות"
עד כה ידועים כבר עשרה זנים של הנגיף בנוסף ל"זן המקורי" מסין ואלה הם: הבריטי, הדרום אפריקאי ששני מחקרים בישראל הראו שיעילות ההגנה של החיסון כנגד זן זה פחותה – רק 60%, לעומת הזן המקורי מסין והבריטי. כמו כן מונה ד"ר אלרעי-פרייס שני זנים שמקורם בברזיל, שניים בארה"ב מלוס אנג'לס ומניו יורק, וגם כלפיהם קיים חשש שיפגינו עמידות מסוימת לחיסון; זן אוגנדי שעבר מוטציה מהזן הדרום אפריקאי ולגביו אין עדיין מידע קליני; הזן ההודי וכן וריאנט חדש שמקורו בצרפת שלא ניתן לאתרו בבדיקות מטוש (PCR) אולם נראה, לפי הערכות ראשוניות שנעשו בצרפת, שאיננו אלים יותר מהבריטי והדרום אפריקאי אבל יש ביכולתו לחמוק משיטת הזיהוי הקלאסית ולכן מהווה סכנה בצמצום התחלואה.
"מספיקה חדירה לישראל של מקרה אחד מאחד הוריאנטים הגורמים להתפשטות מהירה של הנגיף כדי ליצור התפרצות, התפשטות ובהמשך נזק בריאותי מהותי לאוכלוסיית ישראל", הדגישה ראש שירותי בריאות הציבור.
המסמך מציין שגם במדינות רבות באירופה מסתמנת עלייה דרמטית בתחלואה וביניהן צרפת, רוסיה, אוקראינה, איטליה, ספרד, גרמניה, פולין וצ'כיה, בנוסף להודו שמובילה עתה את ההדבקות בעולם עם שיאים חדשים של נדבקים יומיים וגם שיאי תמותה יומיים. כל אלה גם תורמים לקריסת בתי החולים שם, מחסור בציוד וגם בחמצן, עומסים על המשרפות והתפתחות שוק שחור בתרופות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
