• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

לראשונה: חיסון חדש נגד מלריה הציג יעילות גבוהה מ-75%

הצלחה למדעני אוניברסיטת אוקספורד, מפתחי החיסון לקורונה של "אסטרהזניקה" - עד כה תרכיבי החיסון המתקדמים ביותר כנגד מלריה הציגו יעילות מניעתית של לא יותר מ-55%

מתן חיסון באפריקה. אילוסטרציה

לראשונה אי פעם: תרכיב חיסון חדש כנגד מלריה הציג בניסויים קליניים ראשוניים יעילות של 77%, מעבר ליעד של 75% שקבע ארגון הבריאות העולמי. עד כה תרכיבי החיסון המתקדמים ביותר כנגד מחלה מסכנת חיים זאת הציגו יעילות מניעתית של לא יותר מ-55%. על ההישג הודיע פרופ' אדריאן היל, מומחה לחיסונים, מנהל המכון ע"ש ג'נר באוניברסיטת אוקספורד.

בדיווח שלפני פרסום במהדורת דפוס של The Lancet שהופיע בשבוע שעבר, הוגדרה תוצאת הניסוי הראשוני בתרכיב החדש כפריצת דרך רבת משמעות במאבק נגד המחלה הגובה מדי שנה בעולם את חייהם של 409 אלף בני אדם, רובם ילדים. לפי דו"ח של ה-WHO, ההערכה היא שמדי שנה יש בעולם 229 מיליון מקרים חדשים של מלריה. שיא "עונת המלריה" הוא בין מאי לאוגוסט מדי שנה ורוב קורבנות המחלה הם ממדינות תת הסהרה באפריקה אבל יש רבים גם בהודו.

הניסוי שרשם את ההצלחה הזאת נעשה על ידי צוות של אוניברסיטת אוקספורד, אותו צוות שפיתח את התרכיב כנגד קורונה יחד עם חברת אסטרהזניקה. בניסוי למניעת מלריה השתתפו 450 ילדים במדינה האפריקאית בורקינה-פאסו. הם קיבלו את התרכיב שהיה בטוח לשימוש והציג עד כה כבר 12 חודשים של מניעת המחלה.  עתה יש כוונה להרחיב את המשך הניסוי על 5,500 ילדים בטווח גילאים שבין שלושה חודשים לשלוש שנים.

מלריה נגרמת על ידי טפיל המועבר בעקיצת יתוש לגוף הנדבק. ידוע שמלריה היא מחלה ניתנת למניעה ויש כנגדה טיפול אבל ארגון הבריאות העולמי הציב לגורמי הפיתוח ויצרני החיסונים שהביעו רצון לעסוק בכך, להגיע כאמור ליעילות של חיסון חדש מעל 75%.

הבעיה שעימה נדרש צוות הפיתוח להתמודד היתה קיומם של אלפי תת זנים של מחולל המחלה, בעוד שלדוגמה עד כה ידוע כי לנגיף מחולל מחלת הקורונה החדשה קיימים עשרה זנים או יהיו לו עשרות בודדות בלבד. התרכיב החדש, שקיבל את השם הזמני R21-matrix M (לעומת תרכיב חיסון מאושר שקיים כבר של GlaxoSmithKline בשם RTS-s), נבחן בניסוי בשני מינונים כאשר המינון הנמוך הציג יעילות של 71%. חברת הביוטכנולוגיה Novavax סיפקה את האדג'ובנט (adjuvant) לתרכיב החדש – רכיב שנועד ליצור תגובה חיסונית חזקה יותר.

נושאים קשורים:  אוניברסיטת אוקספורד,  מלריה,  חיסונים,  ארגון הבריאות העולמי,  חדשות,  חיסון למלריה
תגובות