• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
מחקרים COVID-19

הוריאנט הבריטי של נגיף הקורונה מידבק ב-45% יותר מהזן המקורי

מחקר באוניברסיטת ת"א, שהתבסס על נתונים מכ-300 אלף בדיקות קורונה, עקב אחרי התפשטות הוריאנט הבריטי הנפוץ בישראל והוכיח כי ניטור אקטיבי באוכלוסיות בסיכון יכול לחסוך תמותה של מאות אנשים

מגיפת הקורונה בישראל. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

הוריאנט הבריטי של נגיף הקורונה מידבק ב-45% יותר מהנגיף המקורי שהחל מתפשט בעולם מסין. כך עלה במחקר חדש שערך צוות מאוניברסיטת תל אביב והסתמך על ניתוח נתונים מכ-300 אלף בדיקות לאיתור הנגיף. ממצאי המחקר פורסמו השבוע ב-Cell Reports Medicine.

עבודת המחקר נעשתה במעבדה לניתוח בדיקות PCR שהוקמה בקמפוס אוניברסיטת תל אביב בשיתוף קבוצת אלקטרה. ערכו אותה פרופ' אריאל מוניץ ופרופ' מוטי גרליץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה בפקולטה לרפואה יחד עם ד"ר דן ימין והדוקטורנט מתן יחזקאל מהמעבדה לחקר התפשטות המגיפות במחלקה להנדסת תעשיה.

משמאל לימין: פרופ' מוניץ, ד"ר ימין ופרופ' גרליץ. "לקורונה תנאים נוחים יותר להתפשט בישראל מאשר במרבית מדינות המערב". צילום: אונ' ת"א

מעבדת Electra-TAU נפתחה במארס 2020, מיד עם פרוץ הגל הראשון של המגיפה בישראל. עד כה נאספו בה מאות אלפי דגימות בדיקה מכל רחבי הארץ. הבדיקות הגיעו ממתחמי "היבדק וסע" (דרייב-אין) וכן מתכניות "מגן אבות ואמהות" לבדיקות קורונה שגרתיות בקרב אוכלוסיות בסיכון, כמו דיירי בתי אבות ודיור מוגן.

פרופ' מוניץ מסר: "אנחנו משתמשים בערכה הבודקת שלושה גנים ויראליים. בווריאנט הבריטי, הידוע גם בשם B.1.1.7, אחד משלושת הגנים הללו, גן ה-S, נמחק כתוצאה מהמוטציה. באופן זה יכולנו לעקוב אחרי התפשטות הוריאנט באוכלוסיה גם מבלי לערוך ריצוף גנטי.

התפשטות הוריאנט הבריטי בישראל. איור: אונ' ת"א

"מניתוח הנתונים שהתקבלו עלה כי התפשטות הוריאנט הבריטי היתה מהירה ביותר: ב-24 בדצמבר 2020 רק 5% ממקרי ההדבקה המאומתים בקורונה בישראל היו של הוריאנט הבריטי. בתוך שישה שבועות, בינואר 2021, הוא כבר היה אחראי ל-90% מהדבקות הקורונה בישראל. היום הנתונים מצביעים על 99.5%.

כדי להסביר את העלייה הדרמטית הזאת ערכו החוקרים השוואה בין מקדם ה-R של הנגיף SARS-Cov2 שהוא המקורי בטרם עבר מוטציה למקדם ה-R של הוריאנט הבריטי. "שאלנו את עצמנו: כמה אנשים בממוצע מדביק כל אדם שנדבק בוריאנטים השונים? מצאנו כי הבריטי מדיבק ב-45% יותר – או כמעט פי 1.5".

בשלב השני, החוקרים פילחו את ההדבקה לפי קבוצות גיל. התוצאות הראו שנקודת שינוי המגמה בתחלואה אצל אוכלוסיה מעל גיל 60, בהשוואה ליתר קבוצות הגיל, התרחשה לאחר שבועיים מקבלת החיסון הראשון בקרב 50% מבני ה-60 ומעלה בישראל.

ד"ר ימין: "עד ינואר ראינו תלות ליניארית של כמעט 100% בין קבוצות הגיל השונות בתחלואה החדשה ל-1,000 איש. שבועיים אחרי, כש-50% מבני ה-60 ומעלה קיבלו את מנת החיסון הראשונה, המגמה נשברה באופן חד ומובהק. במהלך ינואר חלה ירידה דרמטית במספר המאומתים בני ה-60 ומעלה, לצד המשך העלייה במספר המאומתים ביתר קבוצות הגיל האוכלוסיה. כיוון שמעל ל-90% מנפטרי הקורונה הם מעל גיל 60, ניתן לומר שהחיסון חסך תמותה של מאות אנשים אפילו בטווח הזמן הקצר".

פרופ' מוניץ הוסיף: "המחקר החדש מוכיח כי ניטור אקטיבי באוכלוסיות שבסיכון עובד. יש ערך סף לפיו מחליטים אם בדיקה היא חיובית או שלילית. ככל שהערך הזה נמוך יותר, הוא מעיד על עומס נגיפי גבוה יותר.

"כאשר השווינו את ערכי הסף של הגנים השונים באוכלוסיות של בני 60 ומעלה מבתי האבות מול הערכים המתקבלים מבני 60 ומעלה באוכלוסיה הכללית, ראינו שערכי הסף בבדיקות שנדגמו מבתי האבות היו גבוהים יותר באופן משמעותי. פירושו של דבר: העומס הנגיפי היה נמוך יותר בבתי האבות בהשוואה לשאר האוכלוסיה.

"ההסבר לכך: מאחר שבבתי האבות מבצעים בדיקות שגרתיות, לעומת בדיקות באוכלוסיה הכללית, שנערכות לרוב כאשר מישהו לא מרגיש טוב או בא במגע עם חולה מאומת, אנחנו מסיקים שניטור מתמיד של אוכלוסיה שבסיכון עובד. חשוב להדגיש: העומס הנגיפי הנמוך יחסית בבתי האבות נצפה למרות שהוריאנט הבריטי החל להתפשט בתקופה ההיא בכלל האוכלוסיות. לפיכך, אנחנו מראים שניטור בבתי האבות, יחד עם מבצע חיסון המתמקד באוכלוסיות פגיעות תחילה, חוסך תחלואה ותמותה".

ד"ר ימין: "בגלל הצפיפות, משקי הבית הגדולים והתפלגות הגילאים באוכלוסיה בישראל, יש לנגיף הקורונה תנאים נוחים יותר להתפשט אצלנו מאשר ברוב מדינות המערב. המסקנה מהמחקר: אם בתנאי הפתיחה הקשים שלנו זוהתה המגמה הזאת בשאר מדינות המערב, בוודאי ניתן לצפות לשבירת העקומה ולירידה דרמטית בתחלואה הקשה ובתמותה כבר לאחר שתתחסן 50% מהאוכלוסיה המבוגרת. אבל זה מחייב גם עריכת בדיקות ייעודיות באופן שגרתי וניטור אקטיבי מתמשך במרכזי הסיכון, למרות שהוריאנט הבריטי מידבק כל כך".

נושאים קשורים:  המוטציה הבריטית,  וריאנט,  אוניברסיטת תל אביב,  פרופ' אריאל מוניץ,  פרופ' מוטי גרליץ,  ד"ר דן ימין,  19-COVID,  נגיף הקורונה,  חדשות
תגובות