• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
מחקרים COVID-19

מחקר ישראלי: יעילות פחותה של החיסון נגד הזן הדרום אפריקאי

תוצאות מחקר ריצוף גנטי שנעשה על 800 מבוטחי ה"כללית" מעידות: לזן הדרום אפריקאי יש יכולת לפרוץ את ההגנה מהדבקה שמקנה החיסון של "פייזר" גם אחרי שתי מנות חיסון

חיסון לקורונה. צילום: תומר נויברג/ פלאש 90

מחקר משותף של מכון כללית למחקר ואוניברסיטת תל אביב  קובע כי זן נגיף הקורונה שמקורו בדרום אפריקה מצליח לפרוץ במידה מסוימת את ההגנה של שתי מנות החיסון של "פייזר". לפיכך ההגנה הצפויה של החיסון כ­­נגד זן זה פחותה מההגנה הטובה של החיסון כנגד הזן המקורי של הקורונה וכנגד הזן הבריטי, שהוא השכיח כיום בהדבקות בישראל. תוצאות המחקר פורסמו באתר medrxiv וטרם עברו ביקורת עמיתים.

החוקרים מסייגים ואומרים כי בשלב זה לא ניתן להעריך במדויק את שיעור הירידה ביעילות החיסון. הערכתם היא שיעילות החיסון אינה יורדת באופן דרסטי, היות שאין התפשטות נרחבת של הזן הדרום אפריקאי והוא מאוד נדיר בארץ. את המחקר הובילו פרופ' שי בן שחר, מנהל המחלקה לרפואה מותאמת אישית במערך החדשנות בכללית, ד"ר דורון נצר, ראש אגף הרפואה בחטיבת הקהילה ב"כללית" ופרופ' עדי שטרן מבית הספר ע״ש שמוניס למחקר ביורפואי וסרטן בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב.

החוקרים איתרו מבוטחי "כללית" שנמצאו חיוביים לקורונה החל מ-14 יום לאחר קבלת מנת החיסון הראשונה. יצוין כי היעילות הגבוהה של החיסון לקורונה הביאה לכך שמספר נמוך מאוד של מחוסנים נדבקו בקורונה ולאחר איתורם, לכל מחוסן שנמצא חיובי לקורונה "הוצמד" נדבק שלא חוסן הדומה לו בגיל, במין, במגזר, באזור המגורים ובמאפיינים נוספים. המחקר התבסס על כ-800 נבדקים (כ-400 זוגות) של מחוסנים ולא מחוסנים אשר נמצאו חיוביים לקורונה, וכל הנגיפים שבודדו נשלחו לריצוף גנטי.

בריצוף הגנטי נמצא שהשכיחות של הזן הדרום אפריקאי נמוכה – כ-1% מכלל הנגיפים אשר רוצפו בקרב כלל הנדבקים. בין שתי קבוצות הנדבקים בקורונה, נמצא כי בקרב מחוסנים בשתי מנות, שכיחות הזן הדרום אפריקאי היתה גבוהה יותר באופן משמעותי – פי שמונה – מאשר בקרב הקבוצה המצומדת מקרב הלא מחוסנים שבה היו שכיחים יותר הזן הבריטי והזן המקורי.

המשמעות היא שהחיסון בשתי מנות ככל הנראה אינו מקנה הגנה זהה נגד הזן הדרום אפריקאי של נגיף הקורונה בהשוואה לוריאנטים האחרים. תוצאות אלו מעידות שאמנם לזן הדרום אפריקאי יש יכולת מסוימת לפרוץ את ההגנה מהדבקה שמקנה החיסון של "פייזר", אך לאור העובדה שהנגיף לא מתפשט במהירות בישראל, ייתכן שיכולת זו מוגבלת.

בנוסף, המחקר בדק עד כמה מצליח הזן הבריטי לפרוץ את הגנת החיסון בהשוואה לזן המקורי של הקורונה. מהנתונים עולה כי בקרב 250 נשאים חיוביים לקורונה שהיו מחוסנים חלקית (משבועיים לאחר קבלת מנה ראשונה ועד שבוע מקבלת מנה שנייה) נמצא שהשכיחות של הזן הבריטי היתה גבוהה באופן מובהק לעומת נשאים חיוביים שלא חוסנו, בהם שכיחות הזן המקורי של הקורונה היתה גבוהה יותר. המשמעות היא שבקרב נשאים שלא חוסנו ניתן היה לראות יותר מקרים חיוביים של קורונה מהסוג המקורי, אליו כוון החיסון מלכתחילה.

חשוב לציין שאחרי שתי מנות של חיסון, שיעור הזן הבריטי בקרב מחוסנים ירד באופן משמעותי. משמעות הדבר היא כי הזן הבריטי מצליח לפרוץ במידה מסוימת את ההגנה של השבועות הראשונים לאחר מנה אחת של חיסון, אך תופעה זו לא נצפית כעבור חודש, אחרי קבלת המנה השנייה.

"בדקנו את עמידות הוריאנטים השונים בישראל – הבריטי והדרום אפריקאי – לחיסון של 'פייזר'", מסבירה פרופ׳ שטרן. "בדקנו האם רואים יותר הדבקות מזן מסוים בקרב המחוסנים בהשוואה ללא- מחוסנים, ומצאנו שהתשובה לכך חיובית. מצאנו, באופן מובהק, יותר מקרים של הזן הדרום אפריקאי בקרב המחוסנים במנה שנייה, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

"פירושו של דבר שהזן הדרום אפריקאי יכול לפרוץ במידה מסוימת את ההגנה החיסונית. יחד עם זאת יש להדגיש כי הזן הדרום אפריקאי מהווה מיעוט המקרים בקרב אוכלוסיית המחוסנים".

לדברי פרופ' שטרן, "לא ניתן ללמוד ישירות מהמחקר את דרגת ההגנה המדויקת של החיסון כנגד הזן הדרום אפריקאי, זאת כיוון שהשכיחות של הזן הדרום אפריקאי בישראל היא מאוד נמוכה ומצייגת כ-1% מכלל ההדבקות. השכיחות הנמוכה פירושה שגם אם הזן הזה מצליח לפרוץ את החיסון, הוא לא מצליח להתפשט באוכלוסיה כפי שעשה הזן הבריטי שמהווה את הרוב המוחץ של הדבקות הקורונה בישראל".

לדברי פרופ' בן שחר, "תוצאות מחקר זה ממחישות את החשיבות שיש להרחבת הריצוף הגנטי של הנגיף בקרב נדבקים וזאת כדי להיות מסוגלים לאתר התפרצות אפשרית של הזן הדרום אפריקאי כמו גם זנים חדשים בארץ וכדי לשפר הבידוד של חולים הנושאים זנים אלה. התוצאות מדגישות שלא ניתן להתייחס למגיפת הקורונה כמצב שחלף".

לדברי ד"ר דורון נצר, "מדובר במחקר ראשון בעולם, חשוב ביותר, המתבסס על נתוני עולם אמיתי המוכיח כי החיסון מקנה הגנה פחותה יותר כנגד הזן הדרום אפריקאי לעומת הנגיף המקורי והזן הבריטי.  התוצאות מלמדות על חשיבות והצורך בריצוף וניטור מתמיד אחר זנים חדשים ושימוש באמצעים משלימים לרבות ריחוק ומסיכות בחללים סגורים למניעת הדבקה ולמניעת התפרצות נוספת של קורונה בישראל".

פרופ רן בליצר, ראש מערך חדשנות ב"כללית" ומנהל מכון כללית למחקר, הוסיף: "שיטת המחקר אשר יישמנו במחקר ראשון מסוגו זה, בה שלחנו לריצוף 400 צמדים מזווגים מראש של מתחסנים ולא מתחסנים בעלי מאפיינים דומים שנדבקו בקורונה, מאפשרת להתגבר על הטיות ולהסיק מסקנות. אף כי המספרים אינם גדולים ויש להמשיך ולהרחיב את היקף המעקב, הפער המשמעותי בשכיחות הזן הדרום אפריקאי בין המתחסנים שנדבקו למרות החיסון ללא מחוסנים מצביע בסבירות גבוהה על יעילות פחותה של החיסון במניעת הדבקה בזן זה.

"הדיווחים עד כה בנושא זה מהעולם לא היו חד משמעיים, אך בכל הזהירות הנדרשת ניתן לומר כי ההתאמה של ממצא זה לממצאים מעבדתיים של מבחני נטרול שפורסמו בעולם ובישראל מחייבת תשומת לב ומדגישה את הצורך במאמץ ממוקד להרחבת הניטור האפידמיולוגי-ריצופי וההתערבות להקטנת המשך התפשטות הזן הדרום אפריקאי בישראל".

נושאים קשורים:  המוטציה הדרום אפריקאית,  המוטציה הבריטית,  חדשות,  19-COVID,  פרופ' רן בליצר,  ד"ר דורון נצר,  פרופ' שי בן שחר,  חיסון לקורונה
תגובות