• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
COVID-19 בישראל

ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ: על ישראל לספק חיסונים לפלסטינים

הארגונים מצביעים על זינוק בשיעורי התחלואה והתמותה מקורונה בגדה המערבית וברצועה, כשמנגד מנות החיסון שהועברו מישראל מכסות פחות מ-1.5% מהאוכלוסיה הפלסטינית

נציגי משרד הבריאות הפלסטיני מקבלים משלוח חיסוני "ספוטניק 5" מאיחוד האמירויות. צילום: עבד רחים חטיב / פלאש 90

שישה ארגוני זכויות אדם ישראלים ופלסטינים עתרו בשבוע שעבר (ה', 25.3) לבג"ץ בדרישה שישראל תבטיח לאלתר אספקת חיסונים אחידה לאוכלוסיה הפלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה. עוד דורשים הארגונים כי המדינה תעביר לפלסטינים מידית את עודפי חיסונים שברשותה.

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד עדי לוסטיגמן בשם הארגונים רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט, אלמיזאן, גישה, עדאלה, ושומרי משפט – רבנים לזכויות אדם, וזאת על רקע הזינוק החד שחל בשבועות האחרונים בתחלואת קורונה ובתמותה מהמגיפה בגדה וברצועה.

לפי נתונים שהוצגו בעתירה, נכון ל-25 במארס: שיעורי התמותה מקורונה בגדה ובעזה הגיעו לשיא חדש עם כ-27 מתים ביום ואחוז בדיקות חיוביות העומד על כ-20%. התפוסה בבתי חולים הפלסטיניים בגדה מלאה ובחלקם הפסיקו לקבל חולי סרטן מרצועת עזה הזקוקים לטיפולים דחופים ומצילי חיים. מספר המתים בגדה וברצועה יחד כבר חצה את 2,708 בעזה ובגדה ואחוז התמותה בהן עומד על 1.1% מהמקרים המאומתים, נתון גבוה יחסית לאחוז התמותה מקורונה בישראל.

על פי העתירה, מספר מנות החיסון שהועברו עד כה לשטחים עומד על כ-135,000 מנות, המספיקות ל-67,500 איש בלבד – פחות מ-1.5% מהאוכלוסיה בגדה וברצועה, ואינן מכסות קבוצות בסיכון, בהם קשישים וחולים.

הארגונים מדגישים בעתירה שלישראל חובות משפטיות, מוסריות ואתיות כלפי הפלסטינים, הנובעות מתוקף כיבושה ושליטתה המתמשכת בגדה וברצועה. חובות אלו מעוגנות בדין הבינלאומי ובפסיקות בתי המשפט בישראל. לדבריהם, מערכות הבריאות והכלכלה הפלסטינית סובלות שנים מהגבלות חמורות מצד ישראל, שבין היתר הובילו למחסור ברופאים ובציוד רפואי, להיעדר יכולת פיתוח וקושי בהתמודדות מול מגיפת הקורונה וגלי התחלואה שלה. בנוסף, הארגונים מזכירים כי "הסכמי אוסלו, ככל שהם רלבנטיים לעניין, אינם מבטלים ואינם יכולים לבטל את כוחם המחייב של הדינים החלים באזור והמחייבים את ישראל לפעול לחיסון האוכלוסיה הפלסטינית".

לפי הערכות משרד הבריאות בישראל, כדי לעצור את המגיפה נדרשת התחסנות של מעל ל-90% מהאוכלוסיה. לפיכך, מדגישים הארגונים בעתירה, נתוני התחלואה הגבוהים בגדה ובעזה, אספקת החיסון הנמוכה וחוסר הוודאות לגבי הגעת חיסונים נוספים, מוסיפים לסכן חיים ומחזקים את הצורך באספקתם המיידית.

בעתירתם, מסבירים הארגונים כי בהימנעות מחיסון הפלסטינים טמון גם חוסר היגיון אפידימיולוגי. בין ישראלים לפלסטינים מתקיים מגע יומיומי. פלסטינים נכנסים לשטח ישראל לצרכים מסחריים, משפחתיים והומניטריים ועובדים בשטחה ובהתנחלויותיה. כל אלה הופכים את ישראל, מזרח ירושלים, הגדה ועזה ליחידה אפידמיולוגית אחת בכל הנוגע להתפשטות המגיפה. החלטתה האחרונה לספק חיסונים לכמאה אלף פועלים פלסטינים המועסקים בשטחה, מוכיחה שישראל מכירה בחשיבות החיסון לשמירה על בריאותם ולהצלת חיי אדם.

"המדיניות הנוכחית של המשיבים ומחדלם מלדאוג לחיסון כל האוכלוסיה פוגעים בזכויות הבסיסיות לחיים ולשלמות הגוף של התושבים הפלסטינים, ומהווים עוול מתמשך", כותבים הארגונים. "עינינו רואות, כי המצב הוא כזה שברשות אין חיסונים בכמות משמעותית, ולעומת זאת באותו תא שטח האוכלוסיה של תושבי ואזרחי ישראל מחוסנת באופן כמעט מלא, למעט כאלה שאינם חפצים בכך. זהו מצב שאין אפשרות להצדיק אותו משום בחינה ומנוגד לדין הפנימי והבינלאומי, בו מחויבת ישראל, לאתיקה הרפואית, למוסר ולצו האנושיות".

נושאים קשורים:  בג"צ,  הרשות הפלסטינית,  ארגוני זכויות אדם,  חדשות,  חיסון לקורונה,  חיסונים,  19-COVID
תגובות