שלושה מבכירי הכלכלנים בישראל שהתבקשו בראיון לאדריאן פילוט מ"כלכליסט", להציג את הסוגיות הבוערות ביותר שעימן תצטרך הממשלה הבאה להתמודד כדי לצאת ממשבר הקורונה על כלל השלכותיו (תקציב, השקעות בתשתיות, בחינוך, פעילות כלכלית והעסקים שנפגעו, הכשרות מקצועיות ומיסוי), התייחסו, בין השאר, גם לצורכי מערכת הבריאות.
עוד בעניין דומה
"מערכת הבריאות זקוקה לתכנית רב־שנתית. בשנה האחרונה ראינו איך הרבה כספים הוזרמו למערכת הזאת אך חלק ניכר מהם, אפילו רובם, יועדו לטיפול בקורונה. לאחר המשבר הם ייעלמו – ואז נחזור למקום שבו היינו ערב הקורונה והוא מקום גרוע מכל הבחינות: מחסור במיטות אשפוז, ברופאים, באחיות, ועוד", אמר בראיון פרופ' מנואל טרכטנברג מאוניברסיטת תל אביב, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, בעבר חבר כנסת, יו"ר המל"ג והות"ת ויו"ר הוועדה הציבורית לשינוי כלכלי-חברתי שהוקמה בעקבות המחאה של 2011.
"כדי להבריא את המערכת הזאת היא צריכה תכנית אסטרטגית שמביטה קדימה וממנה ייגזר התקציב שיוקדש לה מתוך תקציב המדינה", ציין פרופ' טרכטנברג.
פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ״ל משרד האוצר ובכיר במחלקות המחקר ומטבע החוץ בבנק ישראל, אמר: "בגזרת הבריאות יש פיגור בכל הפרמטרים הרלבנטיים בהשוואה למדינות ה־OECD — לרבות במספר הרופאים והאחיות, במיטות ובציוד.
"יש אומרים", הדגיש בן בסט וכיוון את דבריו לבכירי האוצר, "שהקורונה הוכיחה שלא צריך עוד תקצוב לבריאות כי המערכת תפקדה פנטסטי, אבל זו טעות גדולה. מערכת הבריאות היתה מסורה מאוד בשנת ההתמודדות עם מגיפת הקורונה ועבדה מעבר לגבולות היכולת שלה. הצוותים קרסו מהעומס. אותה עבודה של אותם צוותים נעשתה במחיר כבד של דחיית טיפולים שגרתיים אחרים. הם יובילו לנזק בריאותי לציבור שנראה ונרגיש בעתיד הקרוב.
"כך שההפך הוא הנכון: התברר כי המערכת הזאת איננה ערוכה - לא לטיפול בשעת חירום ולא לטיפול בשגרה. הצורך בהעלאת מספר הרופאים, האחיות והמיטות ממש זועק לשמיים״.
פרופ' אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי של בנק ישראל, הוסיף: "יש לפעול לבנייתם של בתי חולים חדשים פרטיים, בדגש על תחרות בתמחור ובפעילות, ולצד זה ולהנהיג התייעלות בקופות החולים, להרחיב את הרפורמות לקיצור תורים תוך תמרוץ עבור מעבר לטיפול מקוון".