פרופ' ערן דולב, לשעבר קצין רפואה ראשי בצה"ל, חבר בוועדת תיעדוף החיסונים של משרד הבריאות שקבעה את שלבי מבצע החיסונים - מתי, למי וכיצד יינתנו תרכיבי החיסון לקורונה בישראל - הודיע על פרישתו מהוועדה. הוא הסביר זאת בכך שעמדתו בסוגיית חיסון נשים הרות לא התקבלה ולדבריו, "תרכיב החיסון לא נבדק על ידי שום חברה ולא הוכשר על ידי ה-FDA". על כך דיווח אמש (ד') יואב אבן בחדשות ערוץ 12.
עוד בעניין דומה
בדיווח נמסר כי פרופ' דולב, רופא בכיר ומוערך ששימש כקרפ"ר בצה"ל וכיהן גם כיו"ר לשכת האתיקה של הר"י, התחסן בעצמו נגד נגיף הקורונה ואיננו מתנגד חיסונים. אולם, עמדתו נגד חיסון נשים בהריון מוסברת בכך ש"חיסון כזה, באופן ספציפי עבור נשים הרות, לא נבדק בהקשר לכך על ידי שום חברה המייצרת את תרכיבי החיסון, במסגרת ניסוייה השונים על קבוצות הגיל השונות והאוכלוסיות שבסיכון ולא קיבל את אישור ה-FDA לחיסון הריוניות".
פרופ' ערן הסביר עוד, לפי אותו דיווח: "כאשר לא קיבלו את דעתי, כתבתי לד"ר בועז לב, מרכז הוועדה, שאם הוחלט לחסן נשים בהריון, לדעתי חייבים להסביר לכל אישה שבאה לקבל את החיסון שהחיסון לא נבדק ולא אושר על ידי ה-FDA עבורן - ולהחתים כל אישה על טופס הסכמה מדעת".
בניגוד לעמדה שהציג פרופ' דולב, הרוב המוחלט של הרופאים המומחים בארץ ובעולם, גם בתחום רפואת נשים ומיילדות, סבורים כיום שהחיסון נגד קורונה איננו מסוכן לנשים בהריון. המלצת משרד הבריאות עתה היא שנשים הרות צריכות להתחסן בשליש השני והשלישי של ההריון כדי להימנע מסכנת המחלה להן וגם לעובר שברחם.
מומחים ישראלים לרפואת נשים, אם ועובר וטרטולוגיה אף פרסמו בנושא נייר הבהרה ועדכון בהתאם לעמדת ארגון הבריאות העולמי ולפיו "אין מניעה להתחסן בכל שלבי ההריון".
קופות החולים אף הדגישו עניין זה. באתר "לאומית" לציבור הרחב צוין: "נשים הרות נמצאות בסיכון מוגבר לתחלואת קורונה קשה, בהשוואה לבנות גילן שאינן בהריון. על פי המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה, הנתונים שנאספו מראים על עלייה בסיבוכים נשימתיים הדורשים טיפול נמרץ, בצורך בהנשמה, הפרעות בקרישת הדם וסיכון ללידה מוקדמת או צורך באשפוז של הילוד, אצל נשים בהריון – אם יידבקו בנגיף".
משרד הבריאות, בדומה למרכז לבקרת מחלות האמריקאי (CDC) וארגוני בריאות ורפואת נשים נוספים בארץ ובעולם הכריז על נשים הרות כעל קבוצת סיכון לקורונה וההמלצה להתחסן רלוונטית במיוחד לנשים הרות הנמצאות בחשיפה גבוהה לציבור או לנשים הרות שלהן מחלות רקע.
"לדעת מומחים בארץ ובעולם", נכתב עוד באתר "לאומית", "חיסוני ה-mRNA הם בטיחותיים עבור נשים הרות. פירוק החומר שבתרכיב החיסון וסילוק החומר הפעיל מהגוף מהיר. החומר הפעיל איננו חודר לתוך גרעין התא ואינו משנה את החומר הגנטי והוא אינו יכול לחדור מבעד לשליה ולהגיע לעובר. בכל המחקרים שנערכו עד כה לא נמצא מנגנון ביולוגי המסביר אפשרות כלשהי של פגיעה באם או בעובר, ואצל נשים שחוסנו - ובדיעבד התגלה כי הן בהריון - לא נצפו במהלך ההריון תופעות חריגות".
גם מדענים במכון ויצמן למדע התייחסו לנושא הזה לאחר שבינואר הופיעו דיווחים בתקשורת על כך שארגון הבריאות העולמי המליץ שלא לחסן נשים הרות ומיניקות. "הדיווחים בתקשורת", נכתב באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של המכון, "עיוותו את המלצות ה-WHO ובשורה התחתונה: גופי הבריאות בארץ ובחו"ל תמימי דעים כי לא ידוע על סיכון בחיסון לנשים הרות ומניקות בעוד שיש סיכון משמעותי לנשים הרות מהמחלה עצמה ולכן מוטב שיתחסנו".
ארגון הבריאות העולמי פרסם ב-30 בינואר את הדברים הבאים: "למרות שלנשים בהריון סיכון גבוה יותר לתחלואה קשה בקורונה - נאספו עד כה מעט מאד נתוני בטיחות לחיסון נשים בהריון. עם זאת, בהתבסס על כלל הידע הקיים בעניין חיסונים מהסוג הזה, אין לנו שום סיבה לחשוב שצפוי לנשים בהריון סיכון שיעלה על התועלת שבהתחסנות".