המתמחים דוחים בתוקף את המלצות הביניים של הוועדה לקיצור תורנויות

הוועדה העליונה לבחינת עבודת הרופאים שהקימה ההסתדרות הרפואית – בעקבות דרישה תקיפה של הרופאים הצעירים לקצר את משך התורנויות שלהם – פרסמה בסוף השבוע את מסקנות הביניים שלה במתכונת של פרוטוקול מדיון "זום" שקיימה הוועדה לפני כשלושה שבועות. בעקבות פרסום ההמלצות תוקפים בארגון מרשם את התנהלות הוועדה: "כמעט שנה יושבת ועדה בהר"י וכל מה שהיא מצליחה לייצר זה מסמך מבולבל, חסר הכוונה וחסר תכלית, גיבובים על גיבובים בעיקר של הפחדות, על פגיעה בשכר, הארכת התמחות, ויתור על חופשות בחינה ועוד".

הוועדה הציגה שלושה מודלים שונים כפתרון לבעיה וגם המליצה באופן קטגורי להנהיג בישראל תפקיד ותקן של "עוזר רופא מוסמך"  בכל מחלקה בבית חולים, שתפקידו יהיה לעסוק בקבלות ראשוניות של מטופלים, באיסוף מידע, תיעוד, עירוי, זונדה, קטטר, טיפול בפצעים, ביקור עבודה בסיסי, ליווי חולים קשים וכדומה. במחלקת מיון ורפואה דחופה יהיה לכך תפקיד משמעותי. כמו כן תובעת הוועדה להנהיג גם תפקיד של "מזכירה רפואית למתמחים".

פרסום מסקנות הביניים נעשה עתה, כך הודיעה הר"י, "לקראת פתיחת המו"מ על הסכמי העבודה החדשים".

לוועדה הוגשו כ-150 עמדות של רופאים ואיגודים מקצועיים ופעלו בה תשע ועדות משנה כשבכל אחת מהן היו נציגי המתמחים וסטז'רים, נציג המועצה המדעית וגם גורמים מקצועיים חיצוניים רלוונטיים לכל פרופסיה.

ועדות המשנה כללו: ועדה למקצועות הכירורגים, למקצועות הפנימיים, רפואת ילדים, הרדמה וטיפולים נמרצים (לרבות ניאונטולוגיה), גינקולוגיה ומיילדות, מקצועות ייחודיים (פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נוירולוגיה, עור, דימות), מתכונת עבודת המומחים, רפואה דחופה, איזון בין עבודת הרופא לבריאות ואיכות חייו.

כן הדגישה הוועדה העליונה את העקרונות למתכונת המומלצת על ידה לעבודת המומחים. היא נועדה "מתוך שאיפה להשוואת תנאים של כל הרופאים העובדים במערכת הציבורית - בבתי החולים ובקהילה". ממסקנות הוועדה עולה כי  נדרשת תוספת טורי כוננויות למקצועות שבהם יש צורך בהתאם להבטחת זמינות המומחים ויש להתאים את התגמול עבור הכוננות למהות העבודה (מחלקה או מיון) ולהנהיג יום מנוחה לאחר כוננות פעילה החל מהשעה 23:00 ואילך, כאשר כוננות פעילה של שש שעות תהפוך לתורנות שבגינה ישולם לרופא תגמול תורנות.

כן הומלץ על מתן סביבת עבודה הולמת לרופא המומחה (מקום ישיבה, מחשב, מזכירה). כדי לשמור על רצף הטיפול במטופלים השונים, יש לפעול ליצירת רצף והתאמה בין עבודת המומחים בבתי החולים לבין עבודתם בקהילה. התאמת מתכונת העבודה הרפואית לחיי המשפחה  - לדוגמה באמצעות הקמת מעונות יום לילדי הסגל הרפואי בתוך בתי החולים. בניית מסלולי קידום נוספים לרופאים המומחים.

אולם, נאמר גם שהוועדה המליצה להותיר את מתכונת התורנות הקיימת למומחים ולעודד רופאים בכירים לבצע תורנויות באמצעות תגמולם לפי ותק; להקצות טורי תורנויות חצי נוספים לפי צורכי המחלקה לשם הקלת עומסי העבודה ולעגן מתווה תורנויות שליש, ללא צורך בחידושו מדי שנה.

עוד הומלץ על מודל "הרופא המתחייב", המגדיר עשייה מעבר לסטנדרט, תמורת תגמול (פולטיימרים); להתאים את מפתחות התקינה להיקף הפעילות ולעומסים ולהקים ועדה מקצועית לבחינת מפתח התקינה.

שלושה מודלים בסיסיים

שלושה מודלים בסיסיים שהוצגו בדיון אומצו על ידי הוועדה, תוך אזכור היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם. הנהגת המודלים תחייב תוספת תקינה:

מודל 18/30 ומשמעותו: בימי חול, שעות התורנות הם מ-15:00 ועד 09:00 למחרת כאשר התורן אינו מגיע לעבודת הבוקר ביום התורנות. במודל זה מנוחה בין תורנות לתורנות תהיה 30 שעות. לא ניתן לבצע שני לילות רצופים. הלילות מבוצעים לסירוגין  - שני תורנים מבצעים את כלל התורנויות במשך שבוע. במודל הזה פורטו שעות התורנות המשתנות בסוף השבוע. הועדה המליצה ליישם במודל זה  שמונה מתמחים לטור והוא המודל הנבחר לפנימאים.

מודל 16/2 – מודל  זה קיים באופן השיבוץ ובמספר התורנויות. 16 שעות תורנות ועוד שעתיים אחרי תורנות, כאשר ביום התורנות ולמחרת התורנות, התורן לא עובד. כן פורטו בו שעות תורנות במהלך כל שבוע. מודל זה נבחר על ידי רפואת ילדים, יילוד וגינקולוגיה ודימות. נבחנה גם הירידה בשעות העבודה, חודשי ההכשרה והתקנים הנדרשים.

המודל לפסיכיאטרים  - בשל מתכונת העבודה המיוחדת שלהם במהלך היום, בתורנות הלילה ובסופי שבוע. המודל מפרט את שעות העבודה בכל משמרת.

יחד עם זאת הוצגו בדיון עוד שני מודלים: מודל 15/4 – שבו תורן מגיע בבוקר, עובד ארבע שעות, יוצא הביתה וחוזר לתורנות ב-21:00 ולמחרת עובד עד השעה  12:00. למודל זה יתרונות וחסרונות וגם הן הוצגו בדיון.

מודל הרצף – NF  ולפיו מתכונת העבודה מתחלקת כך: תורן אחד מבצע יום עבודה רגיל (8:00 – 16:00) ותורנות בין השעות 16:00 ועד 21:00. התורן השני מגיע בשעה 20:00 ועובד בתורנות עד השעה 9:000 למחרת. התורן המבצע את התורנות עד השעה 21:00 איננו זכאי ליום חופש למחרת. התורן שמבצע את התורנות החל מ-20:00 זכאי ליום חופש לאחר התורנות. כן מפרט המודל כיצד מתבצעת חלוקת העבודה בין התורנים בסוף השבוע.

פרופ' קלאוזנר, העומד יחד עם פרופ' רן טור-כספא בראש הוועדה לבחינת עבודת הרופאים, מסר כי "המודלים שנבחרו יחייבו תוספת של כ-700 תקנים וזאת רק לשמונה פרופסיות. יש פרופסיות נוספות שלא נבדקו וזה יכול להגיע ל-1,000 תקנים".

עוד אמר פרופ' קלאוזנר: "אין מדינה מערבית שלמתמחים יש זכויות בסיסיות כמו בישראל. כשליש מתקופת ההתמחות מוקדשת לזכויות סוציאליות. אין שום מדינה אחרת שבה מוקצים שישה חודשי התמחות לטובת היכולות האקדמיות של המתמחים כ'מדעי יסוד'".

לדבריו, "במסגרת השינויים המוצעים אנחנו לא דנים בשינוי אקוטי של 'הכל או לא כלום' בבת אחת אלא צפוי תהליך הדרגתי של שינוי מעמד הרופא, המתמחה ומתכונת העבודה של פחות שעות לילה ללא שינה. התהליך הזה יימשך כנראה לפחות שלוש עד שש שנים עד להשגת כל התקנים הנדרשים ושיהיו מספיק מתמחים מועמדים על מנת לאייש את העמדות הנחוצות".

פרופ' טור-כספא הוסיף: "אנחנו מדברים על פרוגרמה עתידית.  פותחים יותר בתי ספר לרפואה, היישום של התוכנית שלנו ייקח שנה-שנתיים אולי אפילו עשר שנים, אבל אנחנו חייבים בתכנית. היא צריכה להיות ריאלית".

בארגון המתמחים זועמים: "מסמך מלא גיבובים והפחדות"

בתגובה לפרסום מסקנות הביניים, פרסמה יו"ר ארגון המתמחים מרשם, ד"ר ריי ביטון, את תגובתה החריפה בפוסט בפייסבוק: "כמעט שנה יושבת ועדה בהר"י ורק אחרי שאנחנו מאיימים בעתירה לבג"ץ - פתאום שומעים ממנה. וגם אז, כל מה שהיא מצליחה לייצר זה את המסמך המבולבל, חסר הכוונה וחסר התכלית הזה.

"איך במשך תקופה כ"כ ארוכה לא הצלחתם לייצר מסקנות מקצועיות סופיות, החלטיות, שחותרות למטרה? מה עשיתם כל הזמן הזה?", תוהה ד"ר ביטון ומתארת את המסמך כ"גיבובים על גיבובים בעיקר של הפחדות, על פגיעה בשכר, הארכת התמחות, ויתור על חופשות בחינה ועוד. כך נוהג ארגון עובדים שנלחם על האינטרסים של עובדיו? מתרץ מראש למה אין תקציב ועושה את החישובים של האוצר? אתם ועדה מקצועית, אז תביאו המלצות מקצועיות ולא פשרות בגישת האוצר".

לדברי יו"ר "מרשם", "אם רצינו דובדבן בקצפת המקולקלת הזו, אז הוא הגיע בדמות הסכמה שלא יהיה קיצור לכירורגים, אורתופדיה וטיפול נמרץ, וזאת בתואנה שנעשתה בשיתוף נציגי המתמחים. האם שם לא זקוקים למתמחה רעננה? הבריאות של המתמחים לא נפגעת? האם בטוח ונכון לטפל בחולים הכי קשים שיש 26 שעות ברצף ולהחזיק איזמל בידיים רועדות?".

בסיכום דבריה כותבת ד"ר ביטון: "אנחנו יודעים שאפשר לעשות זאת מבלי לפגוע בהכשרה - ישבנו עם הכירורגים והמרדימים, הקשבנו באמת ושמענו פתרונות ישימים וטובים. תרשו לנו לספר להר"י מהן המסקנות הסופיות: קיצור יהיה ובכל המקצועות! נגמרו הימים שבהם היה לגיטימי להמשיך להעסיק אותנו במשך 26 שעות. זה נגמר קיצור תורנויות לכולם! נתראה בבג"ץ".