• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
COVID-19 בישראל

בג"ץ עצר את הפעלת החוק להעברת נתונים על לא-מתחסנים

בעקבות עתירת ארגוני זכויות אדם, שופטי בג"ץ הוציאו צו זמני המונע יישום החוק להעברת פרטים על מי שלא התחסנו לרשויות מקומיות: "שחיקה מתמשכת של הזכות לפרטיות - לא ברור במה החוק מועיל"

מתחם חיסונים. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

שלושה שופטי בג"ץ – הנשיא אסתר חיות, המשנה חנן מלצר וניל הנדל - הוציאו אתמול (ג') צו זמני המורה שלא להפעיל ולא ליישם, לפי שעה, את החוק המאפשר למשרד הבריאות להעביר לרשויות מקומיות ולמשרדי החינוך והרווחה פרטי אזרחים שלא התחסנו עד כה. עוד הורו השופטים למדינה בצו על תנאי, להסביר לבית המשפט מדוע לא יבוטל החוק זה. המשך הדיון ייעשה בהרכב מורחב יותר. טרם נקבע לכך מועד.

במהלך הדיון על עתירה שהוגשה נגד משרד הבריאות כנגד החוק מתחו השופטים ביקורת ופקפקו ביעילותו ובין השאר אמרה הנשיאה חיות: "בתקופת הקורונה יש שחיקה מתמשכת של הזכות לפרטיות". עוד אמרה: "אינני מבינה עדיין במה החוק מועיל".

החוק אושר בכנסת בחודש שעבר. הוא נועד לעודד התחסנות באמצעות פנייה אישית ובפעולות נוספות שיוגדרו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות.

את העתירה נגד החוק הגישו האגודה לזכויות האזרח וכן רופאים לזכויות אדם. נטען כי מטרתו המוצהרת לעודד התחסנות נגד הקורונה אכן ראויה, אך האמצעי שנבחר "קיצוני ולא מידתי והתקבל בחקיקת בזק, בהליך רעוע ופגום".

כן נאמר בעתירה: "יש חלופות רבות ואפקטיביות לעידוד ההתחסנות שאינן כרוכות בפגיעה בזכויות חוקתיות והעברת רשימות שמיות... הנזק של מהלך כזה מבחינת הפגיעה בפרטיות עולה באופן מובהק על התועלת השולית שאולי ניתן למצוא בו בדוחק". בא כוח העותרים הוסיף בדיון עצמו: "מדובר במידע מאוד רגיש בעת הזאת שהחוק מאפשר להעבירו ללא הסכמה של המטופל לקופות החולים ולצדדים שלישיים. זו פגיעה חמורה".

הנשיאה חיות הסכימה להערת עו"ד גן-מור והוסיפה: "אני מודה ומתוודה שלא ירדתי לסוף האמצעים המעודדים האלה. אנו רואים נתונים שהמדינה הציגה. הם מראים שיש בעיה קהילתית-מגזרית. דווקא באותם יישובים שנדרש עידוד להתחסנות, אחוז האוכלוסיה שלא התחסנה מגיע לאחוזים ניכרים בין 70%-80%. אז מה התועלת בטיפול פרטני והפוך? זה הפרדוקס של חוסר התועלת הזאת. הרשות המקומית, שתקבל את המידע הפרטני, לא תוכל לפתור".

בהמשך אמרה: "יש אפקט מצטבר של שחיקת הזכות לפרטיות. זה עוד דבר ועוד דבר והדברים הולכים ומצטברים. כשאין הוכחה לתועלת, אין סיבה לגרום את הנזק, גם אם זה לא מידע על מחלות".

השופט הנדל הצטרף לעמדתה: "אם יש פגיעה בפרטיות כדי להצדיק את החוק, אנו צריכים לדעת מהי התועלת. לא קיבלנו תועלת קונקרטית אחת". גם המשנה לנשיאה, השופט מלצר, הבהיר כי לדעתו החוק פוגע בפרטיות: "יש פה שחיקה... משתמשים במילים ריקות מתוכן כמו 'עידוד החיסון'. זה משמש הצדקה להמשך הפגיעה בפרטיות או סוג אחר של פגיעה בפרטיות".

נציגת הכנסת בדיון היתה עו"ד אביטל סומפולינסקי. בין השאר אמרה: "יש תועלת בהעברת המידע הזה לרשות המקומית. המניעים לאי התחסנות הן סיבות יותר טכניות: אנשים שלא הצליחו להגיע לקבל חיסון או שהחיסון לא הגיע. הם צריכים הפניה אישית שכזאת".

על כך הגיב השופט מלצר: "אי אפשר להסתפק בהעברת המידע הזה לקופות החולים? יש שם רופאים ואנשים שאמונים על הסודיות הרפואית. הם  יודעים את כל הדברים הללו. לא צריך להגביר פגיעה בפרטיות כדי שמישהו אחר יידרש לבצע את המשימה הזאת".

אלא שעו"ד סומפולינסקי הגיבה: "החוק הכרחי כיוון שקופות החולים לא מצליחות לעודד אנשים נוספים להתחסן. הן הגיעו למיצוי. לא תמיד יש להן את היכולת לפעול אל מול אותו פלח באוכלוסיה שבעצם צריך את הפנייה האישית הזאת. לכן ניתן כך לפתור חסמים עם פלח האוכלוסיה הזה. הדעת נותנת שזו לא קבוצה מאוד מאוד גדולה וקופות החולים לא מצליחות להביא אותם לחיסון השני. ייתכן שחסמים טכניים מונעים מהם להגיע".

נציג הממשלה, עו"ד רן רוזנברג ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, אמר בדיון: "אין יכולת כרגע, לא לקופות החולים ובטח שלא לרופאים, להרים טלפון לאנשים שלא התחסנו. עצם הפנייה תהיה 'שלום אדוני, אנו יודעים שלא התחסנת, האם אפשר לסייע לך?' ארגונים שרשאים לקבל את המידע לא יכולים לעשות זאת במהירות מבחינת כוח האדם שלהם והיכולות הלוגיסטיות. אין ציפייה ריאלית שאנשי קופות החולים יבצעו אלפי שיחות".

על פי החוק, המידע יועבר לרשויות שיבקשו זאת באופן אקטיבי ובכפוף לכך שיציגו תכנית לעידוד ההתחסנות באוכלוסיה שלהן. הגורם שיאשר הוא מנכ"ל משרד הבריאות. ממסד הנתונים של המשרד יועברו אז שמות, מספרי תעודת זהות, כתובות ומספרי טלפון של מי שרשאי להתחסן אבל לא עשה זאת.

העותרים הדגישו שמדובר במידע מידע רפואי שהזכות החוקתית לפרטיות חלה עליו בחיסיון רפואי על פי חוק זכויות החולה. הזכות לפרטיות היא גם באינטרס הציבורי החיוני לשמור על אמונם של המטופלים. לטענתם, החוק יהווה תקדים מסוכן שאיננו נחוץ כלל.

נושאים קשורים:  בג"צ,  חוק העברת נתוני מתחסנים,  עתירה,  "רופאים לזכויות אדם",  חדשות,  19-COVID,  צו מניעה
תגובות