• יו"ר החברה: ד"ר עידו לוריא
  • מזכ"ל: ד"ר אילן טל
  • גזברית: ד"ר אנג'לה דרניקוב
  • חברי ועד: פרופ' חגי חרמש
  • ד"ר מיכל רפפורט
  • ד"ר סעיד מוחמד מוסא
COVID-19 בישראל

יותר נשים סבלו מחרדה ומדיכאון במהלך המגיפה ופנו לעזרה נפשית

נשים הושפעו וממשיכות להיות מושפעות מהמגיפה העולמית באופנים שאינם תמיד זהים לאלה של גברים – נתוני משרד הבריאות לרגל יום האישה

מגיפת הקורונה בישראל. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

לקראת יום האישה הבינלאומי המצוין היום (ב'), מרכז המחקר והמידע של הכנסת ריכז נתונים מכמה זירות שבהן עשויה להימצא השפעה שונה של משבר הקורונה על גברים ועל נשים ובין הנושאים שנבחנו: בריאות פיזית ונפשית, תעסוקה וביטחון אישי.

מהנתונים עולה כי עד לחודש פברואר האחרון, 51% מהנבדקים לקורונה, 50% ממאומתים לנגיף, 48% מהמאושפזים, 42% מהנפטרים, היו נשים.

עד 22 בפברואר 2021 נפטרו מקורונה 5,855 בני אדם בישראל, מתוכם נפטרו שלוש נשים (0.1%)  בקבוצת גילאי 0-19; 28 נשים (1%) בגילאי 39-20, 121 נשים (5%) נפטרו בגילאי 59-40, 716 נשים (30%) בגילאי 79-60. בקבוצת הגיל 80 ומעלה נפטרו 1,508 נשים המהוות 64%.

בקרב הנפטרים בני ה-80 ומעלה יש מספר כמעט שווה של גברים ונשים, אך בעוד שבנות ה-80 ומעלה מהוות כמעט שני-שלישים מכלל הנפטרות מקורונה, בני ה-80 ומעלה מהווים פחות ממחצית מכלל הנפטרים הגברים. יש לזכור כי יש הבדלים בתוחלת החיים של נשים וגברים וכ-60% מבני ה-80 ומעלה הן נשים.

מבין מי שהתחסנו עד 18 בפברואר 2021, שיעור הנשים דומה לשיעורן באוכלוסיה הרלוונטית (גיל 16 ומעלה). נתוני המחוסנים במנה הראשונה מתפלגים באופן דומה – 51% נשים, 49% גברים.

לאורך שנת 2020 ערך הלמ"ס כמה סקרים שבדקו היבטים שונים של חוסן אזרחי. שיעור הנסקרות שדיווחו על תחושת בדידות, לחץ וחרדה ועל חשש להידבק בנגיף בתקופת הקורונה, היה גבוה מהשיעור המקביל בקרב הנסקרים הגברים.

ביולי 2020 יזם משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים תכנית לתמיכה נפשית טלפונית בתקופת הקורונה במסגרתה זכאי כל אדם לשלוש שיחות תמיכה בטלפון עם מטפל בריאות הנפש. בשיחות ניתנים תמיכה נפשית וכלים להתמודדות עם החששות, אי הוודאות והלחץ שנוצרו על רקע מגיפת הקורונה. במענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמסר ממשרד הבריאות כי השירות נפתח בקופות במהלך יולי-אוגוסט 2020 וכי עד סוף שנת 2020  התקיימו במסגרתו כ-13,000 שיחות. למשרד לא היו נתונים בפילוח מגדרי. אולם, קופות החולים מכבי, מאוחדת ולאומית העבירו נתונים מפולחים מגדרית על מבוטחים שלהן שפנו  לשירות. מהנתונים עולה כי רוב הפונים הן נשים – 68% (5,329 נשים) לעומת 32% גברים.

בנוסף, על פי נתוני שירותי בריאות כללית, קופת החולים הגדולה במדינה, כ-60% מהביקורים הראשונים של מטופלים חדשים (שלא טופלו בתחום בריאות הנפש מאז 2015) במרפאות בריאות הנפש בעקבות דיכאון או חרדה (כולל פגישת המיון הראשונה) בשנים 2019 ו-2020 היו  של נשים.

מהתמונה החלקית המצטיירת עולה בבירור כי נשים הושפעו וממשיכות להיות מושפעות מהמגיפה העולמית באופנים שאינם תמיד זהים לאלה של גברים. לנוכח זאת עולה החשיבות של שילוב נקודת המבט המגדרית בגיבוש המדיניות להתמודדות עם הנגיף וליציאה מהמשבר. על רקע זה, גורמים בינלאומיים שונים – לרבות האו"ם, ה-OECD והפרלמנט האירופאי – קוראים לאימוץ גישה רגישת מגדר בעיצוב מדיניות ההתמודדות עם המשבר ואסטרטגיית היציאה ממנו, גישה שתביא חשבון את חוסר השוויון והפערים המגדריים שבאו לידי ביטוי והתעצמו במהלך המשבר.

גורמים אלה מעלים את החשש כי בהיעדר הטמעה של חשיבה מגדרית בתהליכי קבלת ההחלטות, ההתקדמות העולמית שנעשתה בעשורים האחרונים בקידום מעמדן של נשים עלולה להיבלם ואי השוויון המגדרי לא רק שלא יצטמצם, אלא הוא עלול אף לגדול.

לאור חשיבות העניין בחר האו"ם להציב את הסוגיה במרכז הדיון ביום האישה הבינלאומי 2021 שיוקדש לנושא נשים בהנהגה: קידום עתיד שוויוני בעולם בצל הקורונה.

נושאים קשורים:  מגדר וקורונה,  יום האישה הבינלאומי,  19-COVID,  חרדה,  דיכאון,  בריאות הנפש,  חדשות
תגובות