• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
COVID-19 בישראל

חמישה וריאנטים כבר בישראל - המומחים צופים עוד מוטציות חדשות

הוריאנט הדרום אפריקאי, שנפוץ בחברה הערבית, מטריד את המומחים, אך המחקר על המוטציות החדשות נמצא בחיתוליו | חשש להתפשטות הוריאנטים בארץ עם פתיחתו של נתב"ג

נוסעים בנתב"ג. צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90

חמישה וריאנטים של נגיף הקורונה התגלו עד כה בישראל ובמשרד הבריאות וגם בקרב מומחים נוספים עלה החשש כי החל מהשבוע הבא, כאשר ייפתח נתב"ג לכניסה של ישראלים ממדינות שונות לצד זרים שיגיעו לארץ – תתגבר התפשטותם של וריאנטים אלה. במיוחד מתמקדת עתה תשומת הלב בווריאנט הדרום אפריקאי.

לפי נתוני משרד הבריאות, כ-90% ממקרי ההדבקה בתקופה האחרונה בארץ הם נשאי הוריאנט הבריטי שהוא מידבק יותר מהגירסה המקורית של נגיף הקורונה ש"מוצאה" בסין. עדיין לא ברור עד כמה גורמת לתחלואה קשה יותר. לעומת זאת, 1% ממקרי ההדבקה האחרונים הם בוריאנט הדרום אפריקאי, שכיחותו אותרה בעיקר בחברה הערבית. בנוסף, אותרו כמה מקרים עם וריאנט ניו יורקי, קליפורני ואוגנדי.

התייחסויות לבעיה זאת הוצגו בכמה מכלי התקשורת היום (ה') המצטטים מומחים שונים. ממונה הקורונה, פרופ' נחמן אש, אמר אתמול לערוץ 12: "הוריאנטים השונים יכולים להיכנס לארץ וגם נכנסו לצערי. החיסון עובד גם נגד הוריאנט הניו יורקי. לגבי השאר, ייתכן שהחיסון יעבוד פחות טוב. הנושא בבדיקות מעבדה. נצטרך לעקוב אחרי זה".

בדיווח של עידו אפרתי היום ב"הארץ" נמסר כי עולה החשש עד כדי הערכה שהוריאנט הדרום אפריקאי יצא כנראה משליטה. כאמור, הוא נפוץ בעיקר בחברה הערבית. שכיחותו בעיקר בכמה מיישובי המשולש, ביניהם טייבה וגם באזור עראבה, סכנין, ירכא ובית ג'ן.

לפי דיווח זה, יותר מ-450 נדבקים בגירסה הזאת התגלו בישראל וההערכה שמדי יום עשרות נוספים נדבקים בה. הבעיה הוצגה לפני כשבועיים בדיון בוועדת המעקב אחרי חיסונים והצוות לטיפול במגיפות (צט"מ) במשרד הבריאות.

כמה ממשתפי הדיון העלו חששות שהגירסה הדרום אפריקאית גם כנראה אלימה יותר ורגישה פחות לתרכיב החיסון של "פייזר". כמו כן, רופאים המטפלים בחולי קורונה דיווחו שגירסה זאת גם גורמת, ככל הנראה, לתחלואה חוזרת בקרב מחלימים שנדבקו בגירסה המקורית. כמה ממשתתפי הדיון מתחו ביקורת לגבי אפקטיביות המאמצים למנוע חדירת וריאנטים לישראל דרך נתב"ג.

באותו דיון מסר נציג משרד הבריאות: "רוב ההדבקות בגירסה הדרום אפריקאית הן בתוך המשפחה, בעקבות מפגשים חברתיים ואקראיים. מעל ל-20% מתושבי טייבה המאומתים החדשים הם נשאי הוריאנט הזה".

הוריאנט הדרום אפריקאי הגיע לישראל בעיקר מאיחוד האמירויות, דרום אפריקה, טנזניה, טורקיה, טג'יקיסטן וצרפת. החשש הוא שהשינויים שאותרו בחלבון המעטפת שלו, באמצעותו הוא נקשר לתאי הגוף של הנדבק, מרחיקים אותו יותר מבחינת יכולת החדירה מהנגיף המקורי, נגדו פותחו החיסונים.

חבר בוועדת החיסונים, ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים אסותא-אשדוד, התייחס לנושא: "מאמצי הציד לא הצליחו לעצור את ההתפשטות בקהילה בצורה יעילה. אני לא אוהב את הנימה הצבאית של 'ציד המוטנטים'. זה נותן תחושה שהם איום קיומי על המדינה. הוריאנט הדרום אפריקאי נפוץ בחברה הערבית שבה שיעורי חיסון נמוכים. הדבר היחיד שחשוב לדעת אם הוא מכשיל את החיסון. אם יש הדבקה אבל אין מחלה משמעותית, לא בטוח עד כמה זה חשוב".

פרופ' אביגדור שפרמן מהמכון הביולוגי אמר בדיון: "יש התרגשות יתר מעניין הוריאנטים. יש כיסוי טוב מבחינה חיסונית ואני צופה שאנחנו במצב טוב מאוד לאור התוצאות הקיימות. החיסון כנראה יעיל".

ד"ר מיכל מנדלבוים, מנהלת המעבדה המרכזית לנגיפים במשרד הבריאות, מסרה: "במעבדה התקבלו דגימות ממאושפזי קורונה, משבים מחו"ל והמגעים שלהם. הממצאים מעידים: החיסון הוא יעיל ביותר נגד הגירסה המקורית, לאחר מכן נגד הגירסה הבריטית ולאחר מכן הדרום אפריקאית".

בדיווח אחר של אסף גולן ב"ישראל היום" הזהירו מומחים אחרים דווקא מהוריאנט הניו יורקי והדגישו: "אנו צפויים לגלות המון מוטציות חדשות בחודשים הקרובים. נראה שהקורונה משתנה פחות מהר מהשפעת ולכן זה נותן טווח נשימה".

פרופ' עמוס פנט, וירולוג מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית מהאוניברסיטה העברית, צוטט: "המידע שיש בידינו על המוטציות החדשות קטן מאוד, ממש בחיתוליו. הגירסה הניו יורקית התפשטה שם אבל עדיין לא בכל אוכלוסיית העיר. עדיין לא ידוע לגבי יעילות חיסון פייזר מול המוטציה בחלבון הספייק של הנגיף".

עוד אמר פרופ' פנט: "שתי המוטציות, הבריטית והדרום אפריקאית לא היו קטלניות יותר לעומת הנגיף המקורי. הבריטית אולי מידבקת יותר, הדרום אפריקאית חמקמקה אבל כנראה לא יותר מסוכנת מגירסת המקור. אם רק 80% מהישראלים יתחסנו, עדיין יהיו 20% בסכנת הדבקה מוגברת שעשויה להתפתח לגירסה יותר עמידה לחיסון ולהדבקה חוזרת של כל האוכלוסיה. עדיין לא ידוע אם בכלל יהיה צורך במתן חיסון מדי חצי שנה או שכמות הנוגדנים שתישאר בגוף תספיק כדי להילחם בנגיף".

פרופ' שי ארקין מהאוניברסיטה העברית, מומחה לביוכימיה, צוטט: "נגיף הקורונה משתנה פחות מהר מנגיף השפעת. לכן, יש למדע קצת יותר זמן להתמודד עם השינויים לפני שתגיע מוטציה שתחייב חיסון חדש. כיוון שהשינוי בקורונה לא מהיר כמו בשפעת, אני סבור שכרגע יש לנו הגנה טובה יחסית נגד המוטציות החדשות".

פרופ' אלי סומך, מומחה בטיפול וייעוץ במחלות זיהומיות ואימונולוגיות בילדים, חוקר חיסונים וזיהומים נגיפיים בילדים: "החשש מהמוטציה הניו יורקית נובע מהדמיון שלה לדרום אפריקאית. האחרונה עמידה חלקית לחיסון. כל החיסונים אינם נגד כל הרכבו של הקורונה, אלא נגד חלבון הספייק. חשוב לומר: אנחנו פשוט לא יודעים עדיין מספיק על המוטציה הניו יורקית כמו שלא מספיק יודעים על הדרום אפריקאית וגם הברזילאית. הנושא הזה במחקר. ישראל, יחד עם מעבדות נוספות, יצטרכו לרצף את הנגיף, לבדוק במעבדה איך החיסון פועל על יכולת ההתרבות של כל מוטציה. נראה שבקרוב יחלו להתקבל פרסומים קליניים בנושא הזה".

נושאים קשורים:  וריאנטים,  המוטציה הדרום אפריקאית,  חדשות,  19-COVID
תגובות