• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
דעות

שיעור בצניעות למקבלי ההחלטות והצורך בפתיחה מבוקרת וזהירה

המבחן שלנו הוא ללמוד לחיות עם הנגיף ולהחזיר לעצמנו את השליטה בחיים ובבריאות, אך אם לא יינתנו עכשיו המלצות ברורות לציבור כיצד לפעול, אנו עלולים לראות התפרקות מוחלטת, שניצנים לה נראו בפורים

חגיגות פורים בתל אביב. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

האפידמיולוגיה של הקורונה בישראל ובעולם צריכה ללמד את מקבלי ההחלטות שיעור בצניעות. פוליטיקאים יצאו בהבטחות סרק: "תעשו חיים" ואחרי זמן קצר גילו כי התחלואה עולה שוב והם נאלצים להסביר מדוע הם מטילים סגר נוסף אחרי שהבטיחו שזה יהיה הסגר האחרון.

היום אנו במציאות שונה, כאשר רוב האוכלוסיה בסיכון לתחלואה קשה ותמותה כבר קיבלה שתי מנות חיסון, שיעילותו במניעת תחלואה קשה ותמותה היא למעלה מ-90%. האם הגיע הזמן לפתיחה מוחלטת וחזרה לחיים רגילים, ללא שום אמצעי זהירות?

האמת היא שנדרשת זהירות. אנחנו עדיין נמצאים בעיצומה של מגיפה עולמית עם העברה קהילתית נרחבת של הנגיף בישראל. ברמת בריאות הציבור, ההסתברות לעלייה דרמטית במספר המקרים הקשים, מעבר ליכולת הטיפול של מערכת הבריאות, קטנה מאוד. אבל ברמת הפרט, כל אחד ואחת מאיתנו נמצא בסיכון להידבק במחלה שיכולה להיות מחלה קשה אפילו בצעירים בריאים, גם אם לעתים נדירות. בהתאם לגישה הסלוטוגנית של אנטונובסקי, עדיף להימנע מגישת מחלה של שחור ולבן ולהתמקד במציאת פתרונות שיאפשרו התקדמות לקראת חיים בריאים יותר, במובן הרחב.

אסור שהניהול הפוליטי הכושל של מניעת התפשטות קורונה בנתב"ג ובגבולות, שהוביל לשלילת זכויות יסוד של ישראלים לחזור לארצם, יוחלף בהפקרות מוחלטת

החלטות הפתיחה צריכות להתבסס על שיקולים אפידמיולוגים ולא פוליטיים, גם בתקופת בחירות, לפי מידת הסיכון. הסיכון להדבקה גבוה בפעילות בחללים סגורים, באזורים שבהם רמת התחלואה גבוהה, בהתקהלות שבה יש קשרים רבים בין משתתפים ובפעילות הכרוכה בהעברה טיפתית כמו שירה, נישוק, דיבור או אכילה. הסיכון למחלה קשה גבוה הרבה יותר בקשישים, בחולים במחלות כרוניות ובלא מחוסנים.

ניטור תחלואה הוא כלי חשוב לקבלת החלטות מושכלת. על מנת לזהות מוקדם הופעתם של וריאנטים חדשים, עלינו לבצע באופן שיטתי ריצופים גנטיים מלאים לנגיפים שבודדו מחוזרים מחו"ל, מהתפרצויות וממקרי תחלואה בקרב מחוסנים.

רצוי להפסיק את ההתמכרות לדיווחים החדשותיים אחרי מקדם ההדבקה, שכלל איננו מדויק ואיננו רלוונטי בעידן החיסון. במקום זאת יש לעקוב אחרי מדדי תחלואה בפועל

אסור שהניהול הפוליטי הכושל של מניעת התפשטות קורונה בנתב"ג ובגבולות, שהוביל לשלילת זכויות יסוד של ישראלים לחזור לארצם, יוחלף בהפקרות מוחלטת. עדיין נדרשת הקמת יחידה אפידמיולוגית בנתב"ג, ביצוע בדיקות ובידוד יעיל של החוזרים לישראל הנמצאים בסיכון, על פי קריטריונים מקצועיים.

רצוי להפסיק את ההתמכרות לדיווחים החדשותיים אחרי מקדם ההדבקה המחושב, שכלל איננו מדויק ואיננו רלוונטי בעידן החיסון. במקום זאת יש לעקוב אחרי מדדי תחלואה בפועל: אשפוזים ותחלואה קשה, בחלוקה לפי גורמי סיכון, אוכלוסיות ואזורים.

קיימת אמונה מוטעית כי בני האדם אנוכיים מטבעם ולכן רק כלים כוחניים ימנעו מאנשים לסכן את עצמם ואת האחרים בזמן משבר. המחקר והניסיון מוכיח כי רוב בני האדם הם הגונים מיסודם ואכפת להם מאחרים, כפי שמתואר בספרו של ברחמן "המין האנושי-היסטוריה של תקווה". לכן, אם יינתנו המלצות הגיוניות ועקביות תוך מתן דוגמה אישית, הציבור יפעל ברובו המכריע לפי ההמלצות הבריאותיות, כולל קבלת חיסון, על מנת להגן על עצמו ועל אחרים. במידה שלא יינתנו עכשיו המלצות ברורות לציבור כיצד לפעול, אנו עלולים לראות התפרקות מוחלטת, שניצנים לה נראו בפורים. ההמלצות צריכות להיות פשוטות וניתנות ליישום, על מנת שלא ייווצר נתק בין המדיניות המוצהרת לבין המציאות בשטח.

המבחן שלנו הוא ללמוד לחיות עם הנגיף ולהחזיר לעצמנו את השליטה בחיים ובבריאות. זה הזמן לחזור ללימודים בכל הגילאים, לעבודה בכל הסקטורים ולפעילויות חברה, ספורט ותרבות. אבל, אפילו אם אנו מחוסנים, להמשיך ולשמור על זהירות ברמת הפרט ועל אמצעי בקרה ברמת בריאות הציבור. חשוב שנמשיך ונשמור על ההנחיות הבריאותיות למניעת הדבקה, בפרט ליד ועבור אנשים לא מחוסנים: אוורור, בידוד חולים, עטיית מסיכות בחללים סגורים, הימנעות מחשיפה מיותרת על ידי שמירת מרחק והיגיינה אישית.

כולנו יכולים להמשיך ולקדם את מאמץ ההתחסנות, בגישה מקדמת בריאות תוך מענה מקצועי לחששות ההססנים, ולא בגישה כוחנית או פטרנליסטית, שנזקה רב על תועלתה.

הכותב הוא אפידמיולוג ורופא מומחה בבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית והדסה. לשעבר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור 

נושאים קשורים:  פרופ' חגי לוין,  דעות,  חדשות,  מגיפת הקורונה,  19-COVID,  בריאות הציבור
תגובות
אנונימי/ת
04.03.2021, 14:29

הכותב פוליטיקאי כושל. והגרוע מכל- ניהל אג\'נדה כזאת בהיותו יו\"ר איגוד מקצועי. בכך הכתים את כל היור\"ים הבאמת מקצועים. כתם שלא ימחק מהר. לא נשמעה התנצלות מצידו. בדיחה.

אנונימי/ת
04.03.2021, 16:25

מהדוברים המיקצועים והטובים ביותר שהיו לנו בימני קורונה, ימים שבהם הרפואה והפוליטיקה צועדים ביחד אל הגיהנום. חבל שחברת לפוליטיקה, יש שם מספיק פרופסורים אוהבי שררה ופירסום.

אנונימי/ת
04.03.2021, 18:23

סוף סוף גישה שפויה והגיונית. כל הכבוד לכותב.