מחקרים - COVID-19

מחקרים ב"כרמל": השפעת מגיפת הקורונה על הטיפול בנשים בהריון

במחקרים בקרב מאות יולדות בדקו רופאי מחלקת נשים ב"כרמל" האם ההגבלות שהוטלו בעקבות המגיפה גרמו לשינוי בדפוס הפניות למיון יולדות והאם חל שינוי בשיעור הלידות הדחופות ובמשך האשפוז לאחר לידה

יולדת במגיפת הקורונה. אילוסטרציה

חוקרים בבית החולים כרמל בחיפה ערכו שני מחקרים מקיפים על השפעות הסגרים ומגבלות מגיפת הקורונה על הטיפול בנשים הרות ולאחר הלידה. הרופאים ממחלקת נשים, בניהולו של פרופ' עופר לביא, בחנו את השפעת ההגבלות בקרב מאות נשים שהגיעו למיון יולדות וילדו ב"כרמל". המחקרים, אשר בוצעו על ידי ד"ר ניר קוגלמן, בהנחייתם של ד"ר יקיר שגב וד"ר אריאל זילברליכט, מומחים ברפואת נשים ומיילדות, פורסמו לאחרונה בשני כתבי עת רפואיים.

פרופ' עופר לביא, מנהל מחלקת נשים ב"כרמל" יחד עם ד"ר אריאל זילברליכט, ד"ר ניר קוגלמן וד"ר יקיר שגב. צילום: דוברות בית החולים

המחקר הראשון, שפורסם ב-Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine, בחן האם ההגבלות שהוטלו בעקבות הקורונה גרמו לשינוי בדפוס הפניות למיון יולדות והאם חל שינוי במספר האשפוזים בחדר לידה. לצורך כך ביצעו החוקרים השוואה בין התקופה של הגל הראשון (מרץ-אפריל 2020) לתקופה מקבילה בשנה אשתקד.

ממצאי המחקר הצביעו על כך שנשים הרות היססו לפנות למיון ובאופן כללי הגיעו להיבדק רק בשלבים המאוחרים של ההריון או בשלב מתקדם של הלידה. עוד עולה מהמחקר כי חלה עלייה בשיעור האירועים הדחופים, קרי ניתוח קיסרי דחוף ואף לידות מחוץ לכותלי בית החולים.

המחקר השני, שפורסם ב-International Journal of Gynecology & Obstetrics, בחן האם הטלת ההגבלות על הנשים ההרות הובילה לשינויים בתקופה שלאחר הלידה. החוקרים מציינים כי בתקופת הקורונה הצוותים הרפואיים עודדו את הנשים להשתחרר מוקדם יותר על מנת להקטין את הסיכוי לחשיפה של האם והיילוד לחולים אפשריים בבית החולים.

לצורך ביצוע המחקר, בוצעה השוואה בין הנשים אשר ילדו בגל הקורונה הראשון (מרץ-אפריל 2020) ובגל הקורונה השני (יולי-ספטמבר 2020) לבין קבוצת ביקורת אשר כללה נשים שילדו בתקופות המקבילות בשלוש השנים הקודמות.

החוקרים גילו כי משך האשפוז לאחר לידות, הן בלידות נרתיקיות והן בניתוחים קיסריים, היה קצר יותר בממוצע של כחצי יממה בגל הראשון והשני לעומת קבוצת הביקורת. עוד גילו החוקרים כי על אף קיצור משך האשפוז לאחר לידה, לא נמצאה עלייה בפניות למיון או באשפוזים חוזרים לאחר הלידה.

החוקר הראשי, ד"ר ניר קוגלמן, סיכם: "ניתן לומר כי על אף האתגרים שניצבו בפני הצוותים הרפואיים והחשש של הנשים ההרות לפנות לבית החולים, לא חלה עלייה בתחלואה עוברית ואימהית ולא אירעו סיבוכים משמעותיים שהצריכו פניות למיון ואשפוזים לאחר לידה".

ממסקנות המחקרים עולה כי בעקבות הסגרים חלה עלייה בשיעור האירועים הדחופים כמו ניתוח קיסרי או לידות מחוץ לבית החולים וכי למרות קיצור זמן שהיית היולדות בבית החולים, לא נצפתה עלייה בפניות נשים למיון או לאשפוזים חוזרים.

ד"ר שגב וד"ר זילברליכט מפצירים בנשים בהריון לא להסס לפנות לבתי החולים ולהיות סמוכות ובטוחות כי הן יטופלו בצורה הטובה ביותר.

נושאים קשורים:  הריון,  מגיפת הקורונה,  מיון יולדות,  בית החולים "כרמל",  מחקר ישראלי,  ד"ר ניר קוגלמן,  ד"ר יקיר שגב,  ד"ר אריאל זילברליכט,  פרופ' עופר לביא,  הריון ולידה,  חדשות,  19-COVID
תגובות