• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
COVID-19 בישראל

בהר"י מתנגדים למתכונת החזרה ללימודים: לא ביישובים האדומים

יו"ר הר"י מציע ליישם לימודים תחת כיפת השמיים ביישובים הירוקים: "בשום מדינה לא פתחו בתי ספר עם שיעורי תחלואה כה גבוהים" | מומחי בריאות הציבור באונ' העברית מנגד: "להיעדרות ממסגרות חינוכיות השפעות הרסניות" | יו"ר איגוד רופאי הילדים קורא למורים להתחסן

תלמידי בית ספר במגיפת הקורונה. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

בישיבת הממשלה שנערכה אמש (א') לא התקבלו החלטות הנוגעות למערכת החינוך והחזרה ללימודים מחר עדיין מוטלת בספק. לפי המתווה שהוצע, רק חלק מהתלמידים יחזרו ולא כולם ילמדו בכל יום. במשרד הבריאות הזהירו מהתפרצויות תחלואה משמעותיות בבתי הספר והמומחים בישיבה הזהירו את השרים מפתיחה של מערכת החינוך ביישובים כתומים ואדומים והצביעו על סיכון משמעותי. ההחלטה צפויה להתקבל היום אך בכירים במשרד החינוך מעריכים שהפתיחה שתוכננה למחר תידחה.

ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, אמרה אמש בישיבת הממשלה: "אנחנו מוטרדים מפתיחת חינוך באזורים כתומים ואדומים עם תחלואה גבוהה. לפני הסגר היו התפרצויות בבתי ספר, ילד אחד חולה ועשרות היו איתו. לא רק בבתי ספר. התפרצויות משמעותיות. הסיפור של תחלואת הילדים מטריד אותנו. אנחנו לא רוצים להשאיר את הילדים בבית, אבל הסיכון בערים הכתומות והאדומות הוא משמעותי".

דאגה מפני מתכונת הפתיחה הצפויה של בתי הספר כפי שנקבעה בממשלה מביע הבוקר (ב') יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי: "בשום מדינה בעולם לא פתחו בתי ספר עם שיעורי תחלואה גבוהים כמו אלה שעדיין מאפיינים את ישראל". לדברי פרופ' חגי, "השילוב בין שיעור התחלואה הגבוה לבין הימצאותם של וריאנטים חדשים שמידבקים וגם פוגעים יותר בילדים הוא שילוב מסוכן שעלול להביא להדבקת המבוגרים וכפועל יוצא יגרור סגר נוסף".

פרופ' ציון חגי, יו"ר הר"י. "הילדים יידבקו בקהילה וידביקו ילדים נוספים בבתי הספר". צילום: דוברות הכנסת

פרופ' חגי סבור כי מוטב ליישם מתכונת של לימודים תחת כיפת השמיים ביישובים ירוקים ועדיין לא לפתוח לימודים ביישובים אדומים. "יש לזכור", אומר חגי, "שמאחר שהתחלואה באזורים האדומים היא גבוהה מאוד, הילדים יידבקו בקהילה וידביקו ילדים נוספים בבתי הספר, מצב  שיגרום לתחלואה קשה עולה.

"הקושי של ההורים ושל המעסיקים מובן מאוד, אבל עלינו לזכור גם את האפקט שהיה לפתיחה החפוזה של מערכת החינוך בחודש ספטמבר האחרון. בכל פעם שפתחנו מהר, נאלצנו לסגור מהר", הוא מוסיף. לדבריו, בצד חזרה מבוקרת של הלימודים, בדגש כאמור על לימודים בחוץ, יש לבצע בדיקות תכופות לצורך ניטור התחלואה בבתי הספר לרבות בדיקות מהירות, וכן לעשות הרבה יותר מאמצים להעלאת שיעור ההתחסנות בקרב צוותי ההוראה.

פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, התייחס לנושא הבוקר וקרא לעובדי ההוראה להתחסן: "בידי המורים והגננות להציל את הילדים. על כל המורים והגננות בישראל לנצל כל רגע עד ההחלטה על פתיחת המערכת ולמהר מיידית להתחסן".

פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר איגוד רופאי הילדים. "לפתוח מיד במבצע 'מורים לחיים'". צילום: יח"צ

בפנייה דחופה לראשי ארגוני המורים והגננות קרא פרופ' גרוסמן לפתוח במבצע "מורים לחיים" - מהלך חיסון מהיר ויעיל, שבמסגרתו כל צוותי ההוראה והגנים שלא התחסנו יעשו זאת מיידית. לדברי פרופ' גרוסמן: "במקום שאין מנהיגים - היו אתם מנהיגים. במקום שאין אחריות - קחו אתם אחריות.

"גן מחוסן הוא גן יותר מוגן וכיתה מחוסנת היא כיתה יותר בטוחה. בידכם להציל את הילדים, תנו כתף. שילוב של צוותים מחוסנים ושמירה על מסיכות והוראות יזרז את הפתיחה המיוחלת של המערכת. אנחנו, רופאי הילדים, היינו בקו הראשון של המתחסנים. עכשיו תורכם, כמי שעומדים בקו הראשון של המחנכים. עיני התלמידים, ההורים והרופאים נשואות אליכם".

מנגד, פנו הבוקר מומחי הצוות הבינתחומי לילדים וקורונה של האוניברסיטה העברית ו"הדסה" אל ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבריאות יולי אדלשטיין, מנכ"ל משרדו  פרופ' חזי לוי ושר החינוך יואב גלנט ואחרים במכתב גלוי ובו הם טוענים נגד מדיניות הממשלה: "הילדים הפכו לקורבנות הקשים ביותר של ההתמודדות עם הנגיף. הדבר פוגע בבריאות הציבור עליה אתם מופקדים".

על המכתב חתומים ד"ר אלכס גיללס-הלל, ד"ר חגית הוכנר, פרופ' דוד חיניץ, ד"ר קטיה יז'מסקי, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' אורה פלטיאל, מר ארי פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית.

"ילדי ישראל", כותבים מומחי הרפואה ובריאות הציבור, "סגורים בבתיהם זמן ממושך בהרבה מבני גילם ברוב מדינות ה-OECD ויש לזכור שגם בין הסגרים מערכת החינוך פעלה באופן חלקי ביותר ואין דין הוראה מרחוק כהוראה בכיתה. הבנו מהתקשורת ששוב יש מתווה קצר טווח שאינו משמש פתרון לטווח הארוך. העדר אסטרטגיה בת קיימא לחינוך פרונטאלי פוגע בילדי ישראל ושולל מהם את הזכות לחינוך. זכות זו צריכה לעמוד בראש סדרי העדיפויות הלאומיים באופן בלתי קשור לזכות הוריהם להתפרנס או לצורכי המשק הכלכליים".

מומחי האוניברסיטה העברית כבר הזהירו בעבר מפני השפעה שלילית אפשרית של סגירת מסגרות החינוך על בריאות הילדים, ו"לצערנו חששותינו התאמתו וכיום ניתן לקבוע בוודאות כי ההיעדרות הממושכת ממסגרות חינוכיות היא בעלת השפעות הרסניות. נתונים אמפיריים מראים שמצוקה נפשית, הפרעות אכילה ושינה, שימוש באלכוהול ובידוד חברתי אינן רק השלכות תיאורטיות של מדיניות המתעלמת מצורכי הילדים אלא תוצאותיה בפועל. למניעת חינוך ראוי ממיליוני ילדים ולפגיעה בהתפתחותם צפויות להיות השלכות כלכליות ובריאותיות קשות לטווח ארוך".

עוד הם מציינים כי "אנו מודעים לחומרת המגיפה והשלכותיה. חלקנו מעורבים ישירות בטיפול בחולים בבית החולים ובקהילה ומודעים לחלוטין לעומס שמגיפת הקורונה משיתה על מערכת הבריאות. איננו מזלזלים בסיכונים לילדים שיישארו ללא אפשרות להתחסן, גם כאשר יופיעו וריאנטים חדשים. אנו עוקבים מקרוב בשנה האחרונה אחר תחלואת הקורונה בילדים ומנתחים אותה. אנו מודעים היטב לכך שבגל השלישי, ילדים נדבקו יותר, אפילו במהלך הסגר".

עם זאת, הם מדגישים כי מרבית הילדים עדיין מוגנים מהשלכות קליניות קשות של הנגיף וגם מתחלואה נלווית מאוחרת. "לא נכון ואף לא מוסרי להטיל עליהם את האחריות להעברת המחלה בקהילה. לאורך כל המגפה היתה נטייה להתייחס לאוכלוסיית הילדים כקבוצה מאיימת ולסרב להכיר בכך שהם קבוצה פגיעה ונפגעת. אמנם ישנה אפשרות שילדים ידביקו את הסובבים אותם (דוגמת צוות חינוכי ובני משפחה), אך למקבלי ההחלטות היה במשך הסגר האחרון והסגרים הקודמים די והותר זמן לגיבוש צעדים להקטנת סיכונים אלו וליצירת שגרה חינוכית הולמת, תוך מתן מענה לצרכים החינוכיים, החברתיים והרגשיים של הילדים ובני הנוער.

"למרות שהילדים נפגעים לרוב בצורה קלה ממחלת הקורונה עצמה, הם הפכו לקורבנות הקשים ביותר של ההתמודדות עם הנגיף. חוסר מידתיות זה חייב להיפסק לאלתר. אנו קוראים לממשלת ישראל לפעול באופן מיידי להבטחת סביבה בטוחה ורצף חינוכי שיאפשרו שגרת לימודים עם נוכחות פיזית עד תום המגיפה ולאחריה. ביטחון חינוכי הוא חלק אינטגרלי מבטחון לאומי".

העתקים מהמכתב נשלחו לפרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש, מנהלת שירותי בריאות הציבור ד״ר שרון אלרעי-פרייס ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ׳ חזי לוי.

נושאים קשורים:  לימודים,  בתי ספר,  סגר,  ערים אדומות,  האוניברסיטה העברית,  חדשות,  19-COVID,  ד"ר שרון אלרעי פרייס,  פרופ' אמנון להד,  פרופ' רונית קלדרון-מרגלית,  קורונה,  יו"ר הר"י פרופ' ציון חגי
תגובות
אנונימי/ת
08.02.2021, 20:18

אין גבול לחוצפה של יו״ר הר״י לייעץ בתחום שאינו מבין בו דבר

אנונימי/ת
09.02.2021, 13:52

מה אתה קופייץ?
הוא בסך הכל אמר:
השילוב בין שיעור התחלואה הגבוה לבין הימצאותם של וריאנטים חדשים שמידבקים וגם פוגעים יותר בילדים הוא שילוב מסוכן שעלול להביא להדבקת המבוגרים וכפועל יוצא יגרור סגר נוסף...

אנונימי/ת
13.02.2021, 12:18

יו\"ר הר\"י שוכח שתפקידו הוא לדאוג לרופאים בנושאי רווחה, שכר מקצועיות וכו\'. להזכירך - יו\"ר הר\"י ולהזכירכם - כל המועסקים בתשלום בהר\"י - שפרנסתכם או במילים אחרות הכסף שאתם מקבלים ומרבים לבזבז על שטויות (כמו פרסומת בטלוויזיה בנוגע לעטית מסכות) מקורו הוא אחד ויחיד - תשלום חודשי המועבר אליכם על ידי כל רופא חבר. רק זה - אין מקור אחר. אז כדאי שתתחילו לייצג אותנו ולהפסיק לדאוג לכל העולם. בשלב ראשון ממליץ לשנות את שם הארגון מ\"ההסתדרות הרפואית\" ל\"הסתדרות הרופאים\". אולי כדאי שכל הרופאים יפסיקו לשלם לפחות לחודש אחד את דמי החבר כדי להראות ל\"הנהגה\" מי בעל הבית ולאיזה צורך הם נבחרו לתפקידם